בית אלישבע הוא מבנה ציבור בשכונת קטמון שבירושלים. המבנה ניצב בפינת הרחובות אלעזר המודעי וחזקיהו המלך.

בית אלישבע
מידע כללי
סוג מבנה ציבורי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1963
תאריך פתיחה רשמי 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל שולמית נדלר, מיכאל נדלר, שמואל ביקסון עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי הסגנון הבנלאומי
קואורדינטות 31°45′44″N 35°12′48″E / 31.76225°N 35.213333333333°E / 31.76225; 35.213333333333
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

את הקמת המבנה יזמה מועצת הפועלות (כיום ״נעמת״), תנועת הנשים של ההסתדרות, והוא שימש כמרכז תרבות עם ספריה אזורית ואולם כינוסים, מעון יום ומרכז הכשרה מקצועית לנשים. הקמת הבניין החלה בדצמבר 1960[1], הוא נחנך ב-18 בדצמבר 1962 ונקרא על שם אלישבע קפלן, מאנשי העלייה השלישית ואשתו השנייה של ראש הממשלה השלישי לוי אשכול[2].

לאחר שמרכז ההכשרה נסגר, שימש המבנה כמרכז לפעילות נוער. בשנות ה-90 התמקם בו בית הספר הפלורליסטי "רעות". בתחילת שנות האלפיים ביקשו תושבי שכונת קטמון מהעירייה להפוך את המבנה למתנ"ס ומרכז קהילתי, אך בקשתם לא נענתה[3].

מאז 2010, שימש חלקו המרכזי של המבנה את הסניף הירושלמי של בית הספר למשחק ניסן נתיב, ובחצרו הוקם במבנה זמני אולם ספורט המשמש בשבתות גם כבית כנסת. בחלק התחתון של המבנה פועלים מאז הקמתו גני ילדים[2].

לאחר המעבר של הסטודיו למשחק ניסן נתיב לקמפוס האומנויות בירושלים בסוף מרץ 2022, חלקו המרכזי של המבנה משמש כבית ספר לכיתות א'-ב'.

אדריכלות עריכה

את הבניין תכננו האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון, בסגנון מודרניסטי - מינימליסטי. המבנה מורכב משני אגפים מאונכים היוצרים את צורת האות L, אגף נמוך לאורך הרחוב ואגף גבוה הממשיך לתוך המגרש. בנקודת המפגש בין האגפים מוקמו הכניסה, אולם המבואה, המדרגות ואולם המופעים. חלק מקירות המבואה הם קירות מסך עשויים זכוכית, שמאפשרים קשר עין בין הרחוב למבנה ולחצר הפנימית שמאחוריו. בהצטלבות האגפים ממשיך חלק מהאגף הגבוה ו"מרחף" בחלל הרחוב, מעל מדרגות הכניסה הראשית לבניין. באגף הנמוך שכן גן הילדים ובאגף הגבוה הכיתות של מרכז התרבות וההכשרה המקצועית[4].

המבנה מועצב על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, עם השפעות מאוחרות יותר, לקראת המעבר לברוטליזם. העיצוב מינימליסטי ו"נקי", הבניין מחופה באבן נסורה וכולל חלונות פס אופקיים ארוכים והעמדה חלקית על קומת עמודים ("פילוטי", בהתאם לעקרונות שקבע לה קורבוזיה). עקב הפרשי גבהים הוא ניצב על מסד בגובה משתנה. לבניין שלוש כניסות, שנועדו לשלושת השימושים העיקריים בו. שטח הבניין הכולל הוא 2,300 מ"ר[4].

המבנה סבל מהזנחה - על קירותיו נתלו מזגנים, נבנו תוספות בנייה שפוגמות בצורתו המקורית, וחצרו הוזנחה[4]. בעקבות המעבר של בית הספר למשחק ניסן נתיב למבנה הוא שופץ.

המבנה מופיע ברשימת המבנים לשימור של עיריית ירושלים.[5]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הוחל בהקמת "בית אלישבע אשכול", דבר, 9 בדצמבר 1960
  2. ^ 1 2 נתן ריטון, <<בית אלישבע>> בירושלים , הארץ, 17 בדצמבר 1962
  3. ^ קטעי עיתונות על מחאת התושבים באתר המינהל הקהילתי גינות העיר
  4. ^ 1 2 3 נועם דביר, אדריכלות | פנים ציבוריות, גוף פרטי, באתר הארץ, 25 במאי 2011
  5. ^ ישיבת שימור אתרים מס' 99, מסמך "סדר יום" עמ' 26-27, באתר עיריית ירושלים, 18 ביוני 2023