בית האופרי

סרט הנפשה קצר אמריקאי משנת 1929

בית האופריאנגלית: The Opry House) הוא סרט הנפשה קצר אמריקאי של מיקי מאוס שיצא לראשונה בשנת 1929, כחלק מסדרת הסרטים מיקי מאוס.[2] זהו הסרט החמישי בסדרת הסרטים מיקי מאוס והשני שיצא באותה השנה.[3] הסרט מציג את מיקי כבעלים של תיאטרון קטן (או בית אופרה לפי שלט הכניסה). מיקי מבצע מופע וודוויל לבדו, הכולל התחזות למהפנט נחשים, התלבשותו כדראג תוך ריקוד בטן, ביצוע קריקטוריסטי של יהודי חסידי ולסיום, ביצוע פסנתר לרפסודיה הונגרית מס' 2 מאת פרנץ ליסט.

בית האופרי
The Opry House
פתיח הסרט
פתיח הסרט
בימוי וולט דיסני
הופק בידי וולט דיסני, אב אייוורקס
תסריט וולט דיסני עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה קרל סטאלינג
אנימטור אב אייוורקס
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה אולפני וולט דיסני
Celebrity Productions
חברה מפיצה סרטי קולומביה
הקרנת בכורה 20 במרץ 1929[1]
משך הקרנה 7 וחצי דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קצר, סרט הנפשה, סרט לכל המשפחה, סרט מוזיקלי
סרט קודם ריקוד האסם עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא כאשר החתול איננו עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסרט מתחיל בפתיחת התיאטרון ומיקי מטאטא את הכניסה ומשתמש במטאטא ככלי נגינה ושותף לריקוד. כאשר מגיע משתתף שמן במיוחד למקום, מיקי עוזר לו לעבור דרך דלת הכניסה על ידי כך שהוא מרוקן אותו מאוויר.

להקת התזמורת מתחילה, עם מגוון גדול של בדיחות קצרות המתרחשות לאורך כל ההופעה. לאחר מכן, מיקי הופך לכוכב התוכנית, ולוקח על עצמו את התפקידים המרובים של כוכב וודוויל. הסרט מסתיים במאבק הומוריסטי בינו לבין פסנתר ושרפרף.[4] האינטראקציות של מיקי מסוגננות באופן כזה כדי לתפוס את המהות של איך נראה הופעת וודוויל.[5]

הפקה עריכה

"בית האופרי" היה הסרט המצויר החמישי של מיקי מאוס שיצא על ידי וולט דיסני הפקות. הוא הופיע בשחור-לבן, והשמע הוקלט באמצעות מערכת הקולנוע של פט פאוורס מהחברה המפיצה.[6] הסרט הונפש בעיקר על ידי אב אייוורקס, העובד הראשון של וולט דיסני שנודע מאוחר יותר כ"אגדת דיסני".[7] הסרט הקצר הפך לסרט הקצר הראשון של דיסני שהיה היקר ביותר, העלות של הסרט, לא כולל הפצה וקידום, הייתה כמעט 2,500 דולר יותר מהסרט המצויר ספינת הקיטור וילי שהופק רק שנה קודם לכן.[5]

הסרט הוא דוגמה מוקדמת לאופן שבו סרטי ההנפשה הקצרים של אולפני דיסני הפכו למתוחכמים יותר. הוא מציג הנפשה מציאותית יותר. הסרטים המוקדמים של דיסני, כמו "ספינת הקיטור וילי", מציגים קווי דמיון רבים לסרטים של אוסוולד הארנב שקדמו להם. עם זאת, ככל שמיקי מאוס התפתח מתקופת הסרט האילם, הסרטים נעשו מפורטים יותר. מיקי מאוס החל לקיים אינטראקציה בתוך החלל שלו בעולם המצויר שלו כדי ליצור תחושה מציאותית יותר.[8]

וולט דיסני עצמו מחזק את הרעיון הזה:

"...הדמויות שלנו התחילו לפעול ולהתנהג כמו אנשים אמיתיים. עקב כך יכולנו להתחיל להכניס תחושה וקסם אמיתיים לתוך אפיון הדמויות שלנו. אחרי הכול אי אפשר לצפות לקסם ממקלות מונפשות וזה מה שמיקי מאוס היה בסרטיו הראשונים".[9]

מיקי מאוס לוקח על עצמו מספר תפקידים לאורך מופע הוודוויל שלו. הסרט תואם את המבנה המוקדם של סרטי מיקי מאוס. הם קצרים, עם פחות דגש על סיפור סיפורים ויותר מתמקדים בהרפתקאות ובקומדיה.[5] מגוון בעלי חיים נוספים מרכיבים את הקהל וחברי הלהקה. בנוסף, הכלים, בעיקר הפסנתר והשרפרף, מקבלים תכונות אנושיות, מה שהופך אותם לדמויות אינטגרליות.

מיני מאוס לא מופיעה היא עצמה בסרט, אך ניתן לראות כרזה שלה המציגה אותה כחברה ב"בנות היאנקי דודל", ככל הנראה קבוצת פרפורמריות. הדמות החוזרת היחידה שמופיעה ממש בסרט ידועה בשם קאט ניפ (באנגלית: Kat Nipp כנראה משחק מילים של המילה catnip, צמח נפית החתולים). זו הייתה הופעת הבכורה שלו; הוא ביצע עוד שתי הופעות נוספות במהלך אותה השנה כאנטגוניסט משני, בסרטים כאשר החתול איננו ונער הקרנבל.

למאבק בין מיקי לפסנתר היה שימוש חוזר וגם מורחב יותר בסרט "שוטה הג'אז" שיצא שבעה חודשים מאוחר יותר.

מוזיקה עריכה

הסרט אינו כולל דיאלוג כלל ולכן ההומור שלו מסתמך על סדרה ארוכה של בדיחות ויזואליות. הקטעים המוזיקליים הנלווים כוללים את "יאנקי דודל", "פרלוד קונצ'רטו לפסנתר (מס' 2/3)" של רחמנינוב, "כרמן" של ז'ורז' ביזה, נעימת הכליזמר "חתן כלה מזל טוב" ושיר העם "לילה טוב, גבירותיי" ("Goodnight, Ladies).

זוהי גם ההופעה הראשונה בסרט מצויר ל"רפסודיה הונגרית מס' 2" מאת פרנץ ליסט,[2] והשימוש בה השפיע רבות על סרטים מצוירים בשנים מאוחרות יותר, ההופעות כוללות סרט בסדרת "מרי מלודיס"(אנ') ב-1941, סרט של באגס באני ב-1946, סרט של טום וג'רי ב-1947 וסרט של וודי הנקר ב-1954.

השמע לסרט הקצר הוקלט בפברואר 1929 בניו יורק על ידי וולט דיסני וקרל סטאלינג. בגלל שאין דיאלוג; המוזיקה עוזרת לספר את הסיפור. המוזיקה לא רק תואמת את הפעולות המונפשות, אלא שהן קשורות בצורה ממש עמוקה. ברצף אחד בסרט מתופף אחד מושך את זנבותיהם של שלושה חתולים שונים; יללות ה"מיאו" של החתולים הללו נהיות לתווים ברצף המוזיקה. דיאלוג בולט לא התרחש עד שנת 1934, כאשר וולט דיסני דיבב את מיקי מאוס באמצעות פלסטו. לכן, הקומדיה של הסרט באה בחלקים גדולים בשימוש המוזיקה.[9]

הכפפות של מיקי עריכה

סרט זה הציג גם את הכפפות של מיקי; ניתן לראות את מיקי לובש אותם ברוב הופעותיו הבאות.[1] על פי הדיווחים, אחת הסיבות להוספת הכפפות הלבנות הייתה לאפשר לקהל להבחין בין הידיים של הדמויות כשהן הופיעו נגד גופן, שכן שתיהן היו שחורות. (מיקי לא הופיע בצבע עד קונצרט הלהקה בשנת 1935).

טריוויה עריכה

על המסך כתוב "אזבסט" (ASBESTOS), וההסבר הוא: כשאור חשמלי עדיין לא היה זמין, שריפות בתיאטרון היו נפוצות מאוד והרבה פעמים היו מספר הרוגים. לעיתים קרובות היה נראה, בזמן ההפסקה, שהם היו מורידים ומרימים את "מסך האזבסט" ובכך, הבטיחו לקהל שהם בטוחים ומוגנים במקרה של שריפה. אם ותתרחש שריפה על הבמה, הם היו מורידים את המסך ומגנים על הקהל. האזבסט היה עמיד מאוד בפני חום ואש, בנוסף הוא טוב מאוד להחליש קול.

הסרט היה אהוב במיוחד על המלחין סרגיי רחמנינוב, שגם שיבח את מיקי על שניגן את הפרלוד שלו בצורה מושלמת. הוא פגש באופן אישי את דיסני בשנת 1942 יחד עם הפסנתרן ולדימיר הורוביץ כדי לדבר גם על הסרט ולוקח בחשבון את דיסני עצמו: "שמעתי את היצירה שלי נעשית בצורה יפהפייה על ידי כמה מהפסנתרנים הטובים ביותר ונרצחת באכזריות על ידי חובבנים, אבל מעולם לא התרגשתי יותר מאשר מהביצוע של המאסטרו הדגול מיקי מאוס".

ביקורת עריכה

עיתון חדשות הקולנוע "The Film Daily" ומגזין וראייטי שיבחו את הסרט ובית היוצר של וולט דיסני על הרעיון היצירתי, השמע שמלווה את הסרט, המצבים המצחיקים שבו ובמיוחד סצנת הפסנתר שמתעורר לחיים.[10][11]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Kaufman, J.B.; Gerstein, David (2018). Walt Disney's Mickey Mouse: The Ultimate History. Cologne: Taschen. p. 39. ISBN 978-3-8365-5284-4.
  2. ^ 1 2 Grob, Gijs (2018). "The Opry House". Mickey's Movies: The Theatrical Films of Mickey Mouse. Theme Park Press. ISBN 978-1683901235.
  3. ^ Lenburg, Jeff (1999). The Encyclopedia of Animated Cartoons. Checkmark Books. pp. 108–109. ISBN 0-8160-3831-7. נבדק ב-6 ביוני 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Mickey Mouse in The Opry House. https://www.youtube.com/watch?v=KjxVJwH_89o
  5. ^ 1 2 3 Barrier, Michael. Hollywood Cartoons: American Animation in Its Golden Age. OUP Oxford, 2003 pg. 59.
  6. ^ Iwerks, Ub. The Opry House. Comedy, Family, Animation, Short, Music, 1929.
  7. ^ “Ub Iwerks” https://www.imdb.com/name/nm0412650/
  8. ^ Telotte, J.P. “The Stereoscopic Mickey: Space, Animation, and the Mouse”.
  9. ^ 1 2 Barrier, Michael. Hollywood Cartoons: American Animation in Its Golden Age. OUP Oxford, 2003 pg. 86
  10. ^ "Talking Shorts". Variety: 16. 10 באפריל 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ "Short Subjects". The Film Daily: 10. 28 ביולי 1929. נבדק ב-23 בפברואר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)