בית הקברות הצבאי בראש פינה

נוסד בחודש יולי 1948, בעקבות הקרבות עם הצבא הסורי בגזרת משמר הירדן במסגרת מבצע ברוש, שבו נפלו 95 חיילי צה"ל

בית הקברות הצבאי בראש פינה נוסד במהלך מלחמת העצמאות. רוב החיילים שנקברו בו - 133 במספר - נהרגו במהלך המלחמה. טמונים בו 161 חללים.[1]

בית הקברות הצבאי בראש פינה
החלקות העליונות ורחבת הטקס בבית הקברות
החלקות העליונות ורחבת הטקס בבית הקברות
פרטי בית הקברות
תאריך הקמה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר קבורים 161 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°57′50″N 35°32′17″E / 32.963901°N 35.538158°E / 32.963901; 35.538158
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הקברות עריכה

בית הקברות שוכן על מדרון ההר מתחת לכביש המוביל בין ראש פינה לעיר צפת (כביש 8900). הוא נוסד בחודש יולי 1948, בעקבות הקרבות עם הצבא הסורי בגזרת משמר הירדן במסגרת מבצע ברוש, שבו נפלו 95 חיילי צה"ל. חללי המבצע הובאו לקבורה בראש פינה. אפשר שכך נעשה משום שביישוב שכנה מפקדת המבצע, או משום שהיישובים שהיו קרובים יותר לגזרת הלחימה - מחניים ואיילת השחר - היו נתונים להפגזות סוריות. בשונה מכפי שנעשה ביישובים אחרים במהלך המלחמה לא הוקמה החלקה הצבאית בצמוד לבית הקברות האזרחי של ראש פינה, אלא בחלקה חדשה, נפרדת ומרוחקת ממנו. אפשר שכך היה בשל מספרם הגדול של הנופלים.[2] בהמשך המלחמה הובאו לקבורה בו גם חיילים רבים שנפלו ליד קיבוץ מנרה, במבצע יעל ובאירועים אחרים. לאחר המלחמה הוכרז האתר כבית קברות צבאי.

בית הקברות, ששטחו כשני דונמים, שוכן בתוך שטח טרשי ומדורג, הצופה אל נוף עמק החולה ורמת הגולן. חומת האתר שוכנת בצד הכביש ממזרח, ושביל מוביל מהשער בחומה במדרון אל חלקות הקבורה. שטח האתר טובל בעצים ובצמחייה.

בבית הקברות חמש חלקות. שלוש החלקות העליונות הן הוותיקות ביותר ושוכנות על גבי מדרגה אחת. בהן נקברו חללי מבצע ברוש. המצבות בהן פונות לצפון ולדרום. שתי החלקות האחרות באתר ממוקמות על גבי מדרגות נמוכות יותר והמצבות בהן פונות למזרח. בגבוהה מהשתיים מצויים קברי חללי הקרבות במנרה. רחבת הטקס בבית הקברות שוכנת בין החלקות העליונות.

בבית הקברות קבורים סגן אלוף יואב וספי, שנהרג במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז, והאלוף במילואים מאיר דגן.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • רמי יזרעאל, "לתולדותיהם ולאופיים של בתי הקברות הצבאיים בישראל", אריאל מס' 26 (171–172), אוקטובר 2005, עמ' 83–94.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הנתון נכון לחודש דצמבר 2023.
  2. ^ יזרעאלי, עמ' 91, 93-94.