בית משפחה

קהילה יהודית שוויונית פרו-להט"בית בוושינגטון די. סי.

בית משפחהאנגלית: Bet Mishpachah) היא קהילה יהודית שוויונית הממוקמת במחוז כיכר דופונט, וושינגטון די. סי., ארצות הברית. הקהילה מקבלת לתוכה מתפללים להט"בים, וכן מתפללים אחרים ש"ברצונם להשתתף בקהילה מכילה, שוויונית עם תמיכה הדדית". החברות בקהילה פתוחה לרווקים, לזוגות ולמשפחות, ללא קשר לשיוך דתי, נטייה מינית או זהות מגדרית.[1]

בית משפחה
Bet Mishpachah
המרכז הקהילתי היהודי בוושינגטון די. סי., מקום התפילה והכנסים של הקהילה
המרכז הקהילתי היהודי בוושינגטון די. סי., מקום התפילה והכנסים של הקהילה
המרכז הקהילתי היהודי בוושינגטון די. סי., מקום התפילה והכנסים של הקהילה
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום וושינגטון די. סי..
מדינה ארצות הברית
רב בית הכנסת ג'ייק זינגר-ביילין
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1975
תאריך פתיחה רשמי 1975
קואורדינטות 38°54′39″N 77°02′10″W / 38.9109°N 77.0361°W / 38.9109; -77.0361
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרבית תפילות השבת והתוכניות החינוכיות-דתיות של הקהילה נערכות במרכז הקהילתי היהודי בוושינגטון די. סי. (DCJCC).

היסטוריה עריכה

קהילת בית משפחה נוסדה בשנת 1975, כ"קהילה מטרופולינית". בשנת 1976, היא אירחה את "הוועידה הבינלאומית של יהודים הומוסקסואלים ולסביות" שהתקיימה לראשונה, ואורגנה בתגובה להחלטת האומות המאוחדות המשווה בין ציונות לגזענות, במאמץ ליצור פורום לתקשורת ותמיכה הדדית בקרב יהודים הומוסקסואלים ולסביות.[2][3]

בשנת 1978 בחרה הקהילה ועד מנהל, והחלה לקיים תפילות מדי שבוע, באולמות ששכרה בוושינגטון די. סי.. בשנה שלאחר מכן קיבלה הקהילה ספר תורה ששרד מתקופת השואה, בהשאלה קבועה מבית הכנסת וסטמינסטר בלונדון. ספר התורה היה שייך בעבר לקהילה יהודית קטנה בת 500 שנה שפעלה בעיירה דולני קוניצה שבצ'כוסלובקיה, אשר נהרסה ב-1940.[2]

בשנת 1980, אימצה הקהילה רשמית את שמה הנוכחי, "בית משפחה", והייתה שותפה להקמת "הקונגרס העולמי של יהודים הומוסקסואלים ולסביות" בוועידה הבינלאומית השלישית של יהודים הומוסקסואלים ולסביות, בסן פרנסיסקו, קליפורניה. בשנת 1985 אירחה הקהילה את הוועידה הבינלאומית התשיעית של הקונגרס העולמי של יהודים הומוסקסואלים ולסביות.[2]

בשנת 1991, הקהילה קיבלה אליה את הרב הראשון שלה, רוברט סאקס. באותה שנה היא רכשה את ספר התורה השני שלה. כמו הספר הראשון, גם ספר זה היה בעל ערך היסטורי. הוא נכתב ב-1917 ברוסיה הצארית, אך מעולם לא הותקן על עצי חיים (מוטות העץ שאליהם מחובר הקלף), ולכן לא נעשה בו שימוש על ידי בית הכנסת.[2][4]

בנוסף באותה השנה, בית הכנסת הוציא לאור סידור משלו, לימי שבת וחג. בשנת 1992 יצא לאור סידור נוסף, "תפילות נחומים", הכולל טקסטים ותפילות הנאמרים במהלך ימי שבעה וטקסי אזכרה.[2]

בשנת 1997 עברה הקהילה למרכז הקהילתי היהודי בוושינגטון די. סי. אשר עבר שיפוץ ונפתח מחדש. בשנה שלאחר מכן, 1998, הסתיימה העבודה על מחזור תפילה מיוחד בן חמישה כרכים, "חדש ימינו".

בשנת 1998 אירחה הקהילה את הוועידה האזורית השמינית של "הקונגרס העולמי של יהודים להט"בים", ובשנת 2000 קיבלה אליה את הרבה לילה גל ברנר, שהייתה חלק מהקהילה עד שנת 2004.

בשנת 2009 פרש הרב סאקס והפך לרב אמריטוס הרשמי של הקהילה. באותה שנה החל טובי מאנוות' לכהן כרב. בשנת 2013 החליפה לורי גרין את מאנוות' כרב. בשנת 2019 החליף הרב ג'ייק זינגר-ביילין את לורי גרין.

במרץ 2022, ג'ושוע מקסי, יהודי לא-לבן, קיבל את תפקיד מנהל הקהילה.[5]

בית קברות עריכה

 
השלט בבית הקברות "בית משפחה"

הקהילה הקימה גם בית קברות יהודי, שנמצא ברובע כיכר דופונט בדרום מזרח העיר וושינגטון די. סי. בשם "בית הקברות בית משפחה" (Bet Mishpachah Cemetery).[6]

בית הקברות נפתח בשנת 2012 על ידי אנשי הקהילה. שטח בית הקברות נרכש מבית הקברות של קהילת יוצאי יליזבטגראד, ונמצא בקרבתו.[7]

פולחן, חינוך ואירועים מיוחדים עריכה

הקהילה ידועה כ"בית משפחה" – מקום של "שיבה הביתה".[3] בין התוכניות השונות שמציעה הקהילה נמנות תוכניות חינוכיות, טקסים, אינטראקציה חברתית – בהן הכנסת אורחים בבית, ובשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים אחרים, תוך קידום ערכים של חירות, אמונה, צדק חברתי וזכויות אדם.[6]

בלב הפעילות הקהילתית עומדות התפילות. החל משנת 2010, מדי שבוע מתקיימות תפילות ערב שבת ומדי שבועיים תפילות יום שבת, במרכז הקהילתי היהודי שבוושינגטון די. סי. בתקופות מיוחדות, כדוגמת הימים הנוראים, התפילות מתקיימות באולמות גדולים יותר באזור.

מוזיקה היא מרכיב אינטגרלי בקהילה. המקהלה של הקהילה, "תכשיטים", שהוקמה במקור כשלישייה בשנות השמונים, משתתפת בתפילות ובאירועים המיוחדים שח הקהילה, והופיעה גם בתפילות ומופעים יהודיים ובין-דתיים במסגרות אחרות באזור וושינגטון ובולטימור. כמו כן, בשנת 2000 הוציאה לאור המקהלה את השיר "Family and Friends", ובשנת 2004 השתתפה בפסטיבל ה-GALA Choruses ("איגוד המקהלות של הומואים ולסביות"), שנערך במונטריאול, קוויבק, קנדה. בנוסף, המקהלה הופיעה גם בסרט התיעודי מ-2006, "Why We Sing".[8]

קהל ומטרות עריכה

קהילת בית משפחה היא שותפה פעילה עם ארגונים שונים בקהילה היהודית הלהט"בית, ובכלל בקהילת הלהט"ב ובקהילה היהודית. היא ממייסדות "קשת גאווה – הקונגרס העולמי של היהודים להטב"קים", ושותפה קרובה לתוכנית קורלנדר לקירוב ומעורבות של להט"בים במרכז הקהילתי היהודי אדלביץ' בוושינגטון די. סי.. היא משתתפת ברשת של קהילות וחבורות יהודיות עצמאיות, המנוהלת על ידי הקהילה להתחקשות יהודית "עם כולל" בוושינגטון רבתי; ועדת ההלוויה היהודית של וושינגטון רבתי; והמועצה ליחסי קהילה יהודית (JCRC) של וושינגטון רבתי.[9]

קשת גאווה עריכה

חלקה של קהילת בית משפחה ב"קשת גאווה", הקונגרס העולמי של יהודים להטב"קים (World Congress of GLBTQ Jews), הוא חלק ממאמץ מתמשך של הקהילה ליצירת רשת חברתית בין קהילות יהודיות לאומיות ובין-לאומיות, לרבות בישראל, ולקדם את חזונה הכולל בתוכו "סביבה שבה יהודים ויהודיות לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בכל רחבי העולם יכולים ליהנות מחיים חופשיים ומספקים". בין מטרותיה בנושא:

  • להיות הקול העולמי של יהודים להט"בים
  • לתמוך, לעורר השארה ולחזק קהילות מקומיות
  • לטפח תחושת קהילה בקרב אנשים וארגונים מגוונים
  • וכן, להשיג שוויון וביטחון ליהודים להט"בים ברחבי העולם.

כדי להשיג מטרות אלו, העקרונות המנחים של הארגון הם להעריך, לקדם ולתמוך ב:

  • מגוון בקרב קבוצות ואנשים;
  • הגדרה עצמית וכבוד לאוטונומיה של ארגונים ויחידים מקומיים;
  • מבנה ארגוני שקוף;
  • והידוק הקשר בין ישראלים להט"בים ליהודים להט"בים ברחבי העולם.

הוקרה עריכה

בשנת 2010 קיבלה הקהילה מפרויקט מאוטנר (אנ') את "פרס עבודות הריפוי", המוענק לארגונים שפעולותיהם השונות תורמות לריפוי ושמירה על בריאות הקהילה ואנשיה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה