בן לענא

בן לענא היה סופר שכתב את אחד מהספרים החיצוניים. שם זה מוזכר רק פעם אחת בתלמוד הירושלמי^[1], שם מוזכרים בין הספרים החיצוניים אותם אוסרת המשנה^[2] לקרוא "ספרי בן סירא וספרי בן לענא".

במדרש קהלת רבה^[3] יש מאמר דומה בו השם "בן לענא" מוחלף בשם "בן תגלא". סופר יהודי בתחילת המאה ה־16 כותב את השם "בן יענה", וכותב לגבי ספריו: "ראיתי אותם הספרים שהם חידות והבלים"^[4].

נראה על פי המאמר בירושלמי שספרי בן לענא, כמו ספרי בן סירא, היו ספרים שקבוצות מסוימות הכניסו לקאנון כתבי הקודש שלהם, ומסיבה זו במשנה מתנגדים לקריאה בהם, או, יותר נכון, לקאנוניזציה שלהם.^[^{דרוש מקור}^{][מפני ש...]}

זיהוי עריכה

לדעת מנואל יואל ספרו של בן לענא הוא ספר אפוקליפטי, ומכאן מגיע שמו שבקהלת רבה "בן תגלא", מלשון התגלות, והשם "בן לענא" הוא מלשון לענה (=מזון תולעים), שניתן על מנת לזלזל בו^[5]. לעומתו, יוליוס פירסט טוען שהשם "בן לענא" הוא תעתיק מוטעה של השם "אפולוניוס", והירושלמי באמת מתייחס לספריו של הפילוסוף היווני המפורסם אפולוניוס איש טיאנה, ואת "בן תגלא" הוא מזהה עם הפילוסוף היווני אמפדוקלס^[6].

יוסף פרלס טוען ששני השמות "בן לענא" ו"בן תגלא" הם תעתיקים מוטעים של השם "בן תעלא (בארמית: בן השועל)", מכאן שספר "בן תעלא" יתאים ל"משלי שועלים", שמוזכרים גם הם במקורות יהודיים^[7].

הערות שוליים עריכה

^ ירושלמי סנהדרין, פרק י' הלכה א.
^ משנה סנהדרין, פרק י' משנה א'.
^ קהלת רבה, יב, יב
^ Steinschneider, "Hebr. Bibl." vii. 65
^ Joel, Blicke in die Religionsphilosophie, i. 75
^ Fürst, Canon des Alten Testaments, pp. 97-99
^ Perles, ib. iii. 116-118

[1] ירושלמי סנהדרין, פרק י' הלכה א.

[2] משנה סנהדרין, פרק י' משנה א'.

[3] קהלת רבה, יב, יב

[4] Steinschneider, "Hebr. Bibl." vii. 65

[5] Joel, Blicke in die Religionsphilosophie, i. 75

[6] Fürst, Canon des Alten Testaments, pp. 97-99

[7] Perles, ib. iii. 116-118

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]