בעלת גבל

בעלת גבל
𐤁𐤏𐤋𐤕 𐤂𐤁𐤋
	התבליט שעל ראש מצבת יחומלך, משמאל בעלת גבל ישובה
שמות נוספים	bēltu ša gubla (אכדית)
אלים מקבילים	עשתרת, חתחור ועוד

בעלת גבל (בפיניקית: 𐤁𐤏𐤋𐤕 𐤂𐤁𐤋) היא אלה פיניקית מקומית לעיר גבל.

חוקרים רבים רואים בשם "בעלת גבל" שם עצם כללי, ועל כן מנסים לזהותו ככינוי לאלה מוכרת אחרת, אך ניתן לראות את שמה גם כשם עצם פרטי (Proper noun) וכך לזהותה כאלה בפני עצמה, והדבר מסביר את זיהוייה השונים בתקופות שונות.^[1]

תקופת הברונזה עריכה

מקדש בעלת גבל (אנ') מתקופת הברונזה בגבל

מקדש בעלת גבל (אנ') מגלה כבר מתקופת הממלכה המצרית הקדומה (אנ') או תקופת הברונזה הקדומה קרבה בין גבל ומצרים בעיצוב, הקישוט והפולחן, וחלק מאביזרי הפולחן בו נשלחו לגבל ממצרים.^[2]

בתקופת הברונזה היתה ידועה במצרים חתחור, לראשונה בכתבי ארונת הקבורה, כ־nbt kbn (גבירת גבל), שם המקביל ל"בעלת גבל".^[3]^[4] גם בגבל נמצאו כתובות לחתחור, בחלקן היא מכונה בעלת דנדרה (אנ') ובחלקן בעלת גבל.^[3] ייתכן שהיחסים המסחריים בין מצרים וגבל התחזקו והובטחו בעזרת חסות האלה המשותפת.^[5] בתקופת השושלת ה־12 (אנ') המצרית (1991–1786 לפנה"ס) כאשר גבל הייתה נתונה להשפעה מצרית חזקה, תוארה בעלת גבל לעתים קרובות בשיער ולבוש מצרי.^[^{דרוש מקור]}

במכתבי אחתאתן (אל־עמארנה), מלכי גבל מברכים בשמה את הנמען מלך מצרים.^[6] באותם מכתבים שמה תורגם לאכדית, ולא תועתק כשם פיניקי לאלפבית אכדי, דבר המראה על הכרה בערך הסמנטי של השם.^[7]

תקופת הברזל עריכה

בעלת גבל מופיעה בחלק מכתובות מלכי גבל משושלת אחירם (סביבות המאות ה־10–9 לפנה"ס).^[8]

הדגשה של איזיס על פסל של פרעה אוסרכון השני שנמצא בגבל, שכנראה הוקדש לאיזיס במקדש בעלת גבל, יוצרת זיהוי אפשרי של בעלת גבל עם איזיס; הזיהוי מתחזק לאור קשרי איזיס וגבל לפי כרך 5 ("אודות איזיס ואוסיריס") במוראליה של פלוטרכוס.^[9]

בעלת גבל מתוארת רבות כוריאציה מקומית של האלה הכלל־כנענית עשתרת, שהפכה מרכזית בערי חוף כנען במאה ה־7 לפנה"ס והיתה אלת העיר בצור ובצידון.^[10] בכתובת דו־לשונית פיניקית־יוונית על פסלון כס (שמוצאו לא ידוע בוודאות) מהמאה ה־4 לפנה"ס נכתב ”ΑΣΤΑΡΤΗ ΘΕΑ ΜΕΓΙΣΤΗ / לבעלת גבל”, כלומר "עשתרת האלה האדירה" ביוונית מקבילה לבעלת גבל בפיניקית.^[11]^[12]^[13] שתי כתובות קצרות נוספות ממוצא לא ידוע בוודאות מזכירות את "עשתרת רבת גבל" (צורה אחרת למילה "בעלת", שמשמעה גם כן "גבירה").^[12]^[14]

לבעלת גבל מוקדשת מצבת יחומלך (אמצע המאה ה־5 לפנה"ס).^[15] כתובת ארון בתנועם מתעדת שאביו של עזבעל מלך גבל היה "כהן בעלת".^[16]

הופעות היסטוריוגרפיות בתקופה הרומית עריכה

מטבע גבלי מתקופת מקרינוס המציג את מקדש בעלת גבל וכיתוב ΙΕΡΑΣ ΒΥΒΛΟΥ (גבל הקדושה)

פילון מגבל כתב שקרונוס (הוא אל) נתן את גבל לאחותה של עשתרת, Βααλτις ("בעלת" עם סיומת ־ִיס יוונית), המזוהה עם דיון (אנ').^[17]

בספרו "אודות האלה הסורית" (אנ') מספר לוקיאנוס משמשתה מספר שראה בגבל (ביוונית "ביבלוס") מקדש ל־Ἀφροδίτη Βυβλίη (אפרודיטה הגבלית), שפולחנה קשור לאדוניס (או לפי חלק מהגבלים, לאוסיר).^[18]

לקריאה נוספת עריכה

מבוא לארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, יחידה 10, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמוד 28

קישורים חיצוניים עריכה

topic/Baalat בעלת גבל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 226–242 (במיוחד 242)
^ Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 103–119
^ ¹ ² Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 228
^ Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 104
^ Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 103
^ Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915, החל מעמ' 360, לרוב בצורה ^iltubelit ša ^alugub-la, לרשימת ההופעות המלאה ראו Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241 (הערת שוליים 60)
^ Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241
^ KAI 4, 5, 6, 7, 9
^ Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 229
^ Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 230
^ Pierre Bordreuil, Eric Gubel, Bulletin d'antiquités archéologiques du Levant inédites ou méconnues, Syria. Archéologie, Art et histoire 62, 1985, עמ' 182–183 doi: 10.3406/syria.1985.6879
^ ¹ ² Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 231
^ Pierre Bordreuil, Astarté, la dame de Byblos, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 142, 1998, עמ' 1157 doi: 10.3406/crai.1998.15945
^ Pierre Bordreuil, Astarté, la dame de Byblos, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 142, 1998, עמ' 1160 doi: 10.3406/crai.1998.15945
^ KAI 10
^ KAI 11, ראו Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241
^ Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 232
^ לוקיאנוס, אודות האלה הסורית, פסקה 6 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)

[1] Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 226–242 (במיוחד 242)

[2] Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 103–119

[:02-3] ¹ ² Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 228

[4] Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 104

[5] Andrés Diego Espinel, The Role of the Temple of Ba'alat Gebal as Intermediary between Egypt and Byblos during the Old Kingdom, Studien zur Altägyptischen Kultur 30, 2002, עמ' 103

[:12-6] Jörgen A. Knudtzon, Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen, J. C. Hinrichs’schke Buchhandlung, 1915, החל מעמ' 360, לרוב בצורה ^iltubelit ša ^alugub-la, לרשימת ההופעות המלאה ראו Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241 (הערת שוליים 60)

[7] Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241

[8] KAI 4, 5, 6, 7, 9

[9] Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 229

[10] Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 230

[11] Pierre Bordreuil, Eric Gubel, Bulletin d'antiquités archéologiques du Levant inédites ou méconnues, Syria. Archéologie, Art et histoire 62, 1985, עמ' 182–183 doi: 10.3406/syria.1985.6879

[:2-12] ¹ ² Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 231

[13] Pierre Bordreuil, Astarté, la dame de Byblos, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 142, 1998, עמ' 1157 doi: 10.3406/crai.1998.15945

[14] Pierre Bordreuil, Astarté, la dame de Byblos, Comptes rendus des séances de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres 142, 1998, עמ' 1160 doi: 10.3406/crai.1998.15945

[15] KAI 10

[16] KAI 11, ראו Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 241

[17] Anna Elise Zernecke, The Lady of the Titles: The Lady of Byblos and the Search for her "True Name", Die Welt des Orients 43, 2013, עמ' 232

[18] לוקיאנוס, אודות האלה הסורית, פסקה 6 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]