ברין ג'ונס
ברינמור "ברין" ג'ונס (באנגלית: Brynmor "Bryn" Jones; 14 בפברואר 1912 - 18 באוקטובר 1985) היה כדורגלן ולשי.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 בפברואר 1912 פניארד שבויילס  | |||
| פטירה |
18 באוקטובר 1985 (בגיל 73) ווד גרין, הממלכה המאוחדת | |||
| שם מלא | ברינמור "ברין" ג'ונס | |||
| עמדה | חלוץ שני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חייו עריכה
ג'ונס נולד בפניארד שליד העיירה מרתיר טידפיל, והיה חלק ממשפחת כדורגלנים. כל ארבעת אחיו ושלושה מדודניו היו כדורגלנים ששיחקו במועדונים מקצוענים. את קריירת הנוער שלו הוא העביר בשלושה מועדונים מקומיים, וב-1933 חתם בוולבס. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול מחזיקת גביע ה-FA אברטון, ובהפסד 1 - 3 לדרבי קאונטי שבועיים לאחר מכן הבקיע את שער הבכורה שלו בקבוצה.
ג'ונס התבלט בזכות יכולת ההחזקה בכדור ובזכות יכולתו להשתלב במשחק קבוצתו. הוא בישל יותר שערים לשחקני קבוצתו מאשר הבקיע בעצמו, ובזכות יכולתו הגבוהה ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת ויילס במשחק מול נבחרת צפון אירלנד ב-1935, ובנוסף לכך השתתף בעוד 16 משחקים ו-8 משחקים לא רשמיים במלחמת העולם השנייה. בחמש השני שלו בוולבס הוא השתתף ב-163 משחקים, ועונת השיא הייתה 1937/1938, בה הוביל את הקבוצה עם 17 שערים למקום השני אחרי ארסנל.
יכולותיו של ג'ונס בוולבס זיכו אותו בתשומת לבו של מאמן ארסנל ג'ורג' אליסון, שהיה זקוק למחליף במקום אלכס ג'יימס שפרש ב-1937. הנהלת ארסנל שילמה 14,000 לירות שטרלינג, סכום שיא באותה תקופה, על מנת שג'ונס יגיע לאצטדיון הייבורי, ובכך שברה בכמעט 3,000 לירות שטרלינג את שיא ההעברה ששולם על ידה עבור דייוויד ג'ק עשר שנים קודם לכן. הסכום העצום במונחי אותה תקופה, בשילוב עם השפל הגדול המתמשך, גרם לתהיות ביחס לגודלו החריג ואף נדון בבית הנבחרים. אוהדי וולבס זעמו על העברתו של ג'ונס, ואף ערכו מספר הפגנות מחאה מחוץ לאצטדיון קבוצתם.
ג'ונס הבקיע את שערו הראשון בארסנל כבר בהופעת הבכורה במשחק מול פורטסמות' ב-27 באוגוסט 1938, ובשלושת המשחקים שלאחר מכן הבקיע שני שערים נוספים. בהמשך עונת 1938/1939 הוא הצליח להבקיע רק ארבעה שערים נוספים, ובסיום העונה נותרה ארסנל ללא תואר כלשהו. חלק מהאשמה בכישלון הוטל על ג'ונס שלא הצליח למלא את מקומו של אלכס ג'יימס בצורה ראויה. ברנרד ג'וי, עמיתו לקבוצה שהפך גם לכתב ספורט, כתב בספר ההיסטוריה שלו !Forward Arsenal כי:
האם נרשום את ברין ג'ונס כהימור שנכשל, או שבסופו של דבר הוא היה מצליח? פריצת המלחמה בספטמבר 1939 מנעה מאיתנו למצוא את התשובה המלאה. לפני כן היו סימנים, כפי שהיה עם ג'יימס, שהוא צועד בנתיב הרע שבו צועדים אלה שמשנים את סגנון משחקם מחלוץ קדמי לחלוץ שני. [...] אולם, דעתי היא שצניעותו של ג'ונס הייתה המחסום להשגת תפקיד המפתח שארסנל ייעדה לו. הוא לא היה יכול [...] להתייחס לאור הזרקורים כאתגר כך שיפיק ממנו את המיטב; כל הזמן זה הטריד אותו, והפך אותו למרוכז בעצמו ולחסר מנוחה.
במלחמת העולם השנייה שירת ג'ונס ביחידות של חיל התותחנים המלכותי שהוצבו באיטליה ובצפון אפריקה, ובמקביל השתתף במספר משחקי מלחמה לא רשמיים עבור ארסנל ובשמונה משחקים בינלאומיים במדי נבחרת ויילס. למרות שהיה בן 34 כשליגות הכדורגל חודשו בעונת 1946/1947, הוא הצליח להשתתף ב-26 משחקים באותה עונה. בעונה שלאחר מכן איבד את מקומו בהרכב לטובת ג'ימי לוג'י, בסיומה זכתה ארסנל באליפות, ובסך הכל השתתף בשבעה משחקי ליגה.
ג'ונס שיחק והבקיע במשחק מגן הצדקה מול מנצ'סטר יונייטד ב-1948, וגם בעונת 1948/1949 לא שיחק בהרכב באופן קבוע. הוא עזב את ארסנל ב-1949 והצטרף לנוריץ' סיטי כמאמן-שחקן, אך במאי 1950 פרש בעצת רופאיו בגלל בעיות בחזה. לאחר פרישתו הוא לא עסק באימון, וכשחזר ללונדון הוא הקים חנות עיתונים ליד אצטדיון הייבורי, וניהל אותה בין ספטמבר 1951 לאפריל 1979.
לקריאה נוספת עריכה
- טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמודים 156 - 157), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
- ברנרד ג'וי, Forward Arsenal!, Phoenix House, 1952
- דין הייז, Wales: The Complete Who's Who of Footballers Since 1946 (עמוד 2), Stroud: Sutton Publishing, 2004 (ISBN 0-7509-3700-9)