ג'פרי וינסנט "ג'ף" מאלינסאנגלית: Jeffrey Vincent "Jeff" Mullins; נולד ב-18 במרץ 1942) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 19641976. בעונת 1975 זכה באליפות ה-NBA כשחקן גולדן סטייט ווריורס, ולאורך הקריירה השתתף 3 פעמים במשחק האולסטאר והעמיד ממוצעים כוללים של 16.2 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק.[1]

ג'ף מאלינס
Jeff Mullins
מאלינס (מימין) מול ג'רי וסט, 1971
מאלינס (מימין) מול ג'רי וסט, 1971
לידה 18 במרץ 1942 (בן 82)
ניו יורק, ארצות הברית
עמדה קלע
גובה 1.93 מטרים
מכללה אוניברסיטת דיוק
דראפט בחירה חמישית, 1964
סנט לואיס הוקס
קבוצות כשחקן
1964–1966
1966–1976
סנט לואיס הוקס
סן פרנסיסקו/גולדן סטייט ווריורס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1975)
3 בחירות למשחק האולסטאר (1969–1971)
קבוצות כמאמן
1985–1996 אוניברסיטת שארלוט
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבטוקיו 1964כדורסל גברים

ביוגרפיה עריכה

קריירת מכללות עריכה

מאלינס נולד ברובע קווינס שבניו יורק, ולמד בתיכון לפאייט שבלקסינגטון, קנטקי. בין השנים 1960–1964 למד באוניברסיטת דיוק, והעפיל עם קבוצת הכדורסל שלה פעמיים לפיינל פור טורניר אליפות המכללות; בעונת 1962/1963 קלע 20.3 נקודות למשחק, ולצד הסמול פורוורד ארט היימן הוביל את דיוק לחצי הגמר, בו הפסידה מול אוניברסיטת לויולה. בעונת 1963/1964, עם עזיבתו של היימן ל-NBA, קלע מאלינס 24.2 נקודות למשחק והוליך את קבוצתו עד לגמר הטורניר, בו הפסידה מול UCLA בתוצאה 83–98.[2] ממוצעיו הכוללים בליגת המכללות הם 21.9 נקודות ו-9.0 ריבאונדים למשחק.[3]

נבחרת ארצות הברית עריכה

בקיץ 1964 השתתף מאלינס באולימפיאדת טוקיו כשחקן נבחרת ארצות הברית, אשר ניצחה בכל תשעת משחקיה בהפרש ממוצע של 30 נקודות, וזכתה במדליית הזהב. לאורך הטורניר השתתף מאלינס בשמונה משחקים, וקלע 2.3 נקודות בממוצע למשחק.[4]

קריירת משחק מקצועית עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1964 נלקח מאלינס בבחירה החמישית, על ידי סנט לואיס הוקס.[5] בשתי עונותיו עם ההוקס מיעט לשחק, וקלע 5.3 נקודות בממוצע למשחק בלבד.

בדראפט ההרחבה של שנת 1966 נבחר מאלינס על ידי שיקגו בולס,[6] ובטרם שיחק עבורה נשלח יחד עם ג'ים קינג בטרייד לסן פרנסיסקו ווריורס, בתמורה לגאי רוג'רס. בעונתו הראשונה עם הווריורס שימש כשחקן חמישייה קבוע, קלע 12.9 נקודות למשחק וסייע לקבוצה להעפיל לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר עצמה הפסידה סן פרנסיסקו מול פילדלפיה 76' בתוצאה 2–4. בעונות הבאות הפך מאלינס לאחד השחקנים המובילים של הקבוצה, לצד נייט ת'ורמונד, ריק בארי וקאזי ראסל, ואף הוביל את קלעיה בעונות 19691972 עם ממוצע של 21.8 נקודות למשחק. בעונות 1969, 1970 ו-1971 נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA. בעונת 1974/1975 שימש כשחקן ספסל לראשונה מזה 9 עונות, אך יכולת מצוינת של כוכב הקבוצה ריק בארי הובילה את הווריורס לזכייה באליפות ה-NBA, לאחר שגברו על וושינגטון בולטס בסדרת הגמר בתוצאה 4–0.[7] את העונה העוקבת, אשר הייתה האחרונה בקריירה של מאלינס, סיימו הווריורס עם המאזן הטוב בליגה (59–23), אך הודחו מהפלייאוף בגמר האזור המערבי על ידי פיניקס סאנס (3–4).

קריירת אימון עריכה

בין השנים 1985–1996 שימש מאלינס כמאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשארלוט, וב-11 עונותיו בתפקיד רשמה הקבוצה מאזן כולל של 182 ניצחונות ו-142 הפסדים (56.2%).[7] בעונת 1987/1988 העפילה שארלוט לטורניר אליפות המכללות בפעם השנייה בתולדותיה, ולראשונה מזה 11 שנים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ג'ף מאלינס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - טוקיו (1964)

1  • 2  • 3  • 4 בארנס • 5 בראדלי • 6 בראון • 7 קולדוול • 8 קאונטס • 9 דייוויס • 10 האזרד • 11 ג'קסון • 12 מקאפרי • 13 מאלינס • 14 שיפ • 15 וילסון • מאמן: איבה

ארצות הברית