גמר גביע אירופה לאלופות 1975
גמר גביע אירופה לאלופות 1975 התקיים בפארק דה פראנס בפריז, צרפת ב-28 במאי 1975, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר גביע אירופה לאלופות לעונת 1974/1975 היא באיירן מינכן הגרמנית, שניצחה במשחק לידס יונייטד האנגלית בתוצאה 2-0. משחק הגמר נעל את המהדורה ה-20 של גביע אירופה לאלופות.
 | |||||||
| אירוע | עונת 1974/1975 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| תאריך | 28 במאי 1975 | ||||||
| מיקום | פארק דה פראנס, פריז, צרפת | ||||||
| שיפוט | מישל קיטבדיאן (צרפת) | ||||||
| צופים | 48,374 | ||||||
|
→ 1974 1976 ← | |||||||
| uefa.com | |||||||
באיירן מינכן זכתה בתואר בפעם השנייה מתוך שלוש זכיות רצופות, בשלוש הופעותיה הראשונות בגמר. מנגד, לידס העפילה לגמר גביע אירופה לראשונה בתולדותיה, והייתה לנציגה האנגלית השנייה בגמר המפעל, אחרי מנצ'סטר יונייטד שזכתה בתואר ב-1968.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר בזכות הישגיהן בעונת 1973/1974. באיירן זכתה באליפות אירופה באותה עונה, ועם זאת השלימה זכייה שלישית ברציפות באליפות גרמניה המערבית, מרחק נקודה מבורוסיה מנשנגלדבך. לידס הרשימה וזכתה באליפות אנגליה, בפער של חמש נקודות מסגניתה ליברפול.
המשחק עצמו אופיין במשחק אגרסיבי, בעיקר מצד שחקני לידס, ובהחלטות שיפוט שנויות במחלוקת, שסייעו דווקא לבאיירן מינכן. לידס הייתה יותר דומיננטית ברוב שלבי המשחק, אך לבסוף באיירן ניצחה 2-0 משעריהם של פרנץ רוט כעשרים דקות לסיום ושל גרד מילר עשר דקות אחר כך.
בעקבות התפרעות קיצונית של אוהדי לידס במהלכו ובסיומו של המשחק, החליטה אופ"א להרחיק את הקבוצה לארבע שנים מהמפעלים האירופים, עונש שלאחר מכן הומתק בשנתיים.
הדרך אל הגמר עריכה
באיירן מינכן עריכה
באיירן העפילה לטורניר כאלופת אירופה ואלופת גרמניה המערבית, מה שהקנה לה העפלה אוטומטית מהסיבוב הראשון.
היא החלה את מסע ההגנה על התואר בשלב שמינית הגמר, מול מגדבורג, אלופת גרמניה המזרחית. באיירן פתחה רע את משחקה הראשון בבית, ספגה משער עצמי של ג'וני האנסן כבר בדקה הראשונה, וירדה למחצית בפיגור 2-0. במחצית השנייה באיירן חזרה למשחק והשלימה מהפך מרשים בדרך לניצחון 3-2 בסיום (צמד לגרד מילר). מילר השלים צמד גם במשחק הגומלין, שגם הוא היה צמוד אך גם הוא הסתיים בניצחונה של באיירן, 2-1 במשחק וניצחון 5-3 בסיכום העניקו לבאיירן את הכרטיס לשלב הבא.
ברבע הגמר פגשה באיירן את נציגת ברית המועצות, אררט ירוואן. המשחק הראשון במינכן הסתיים בניצחונה של המארחת 2-0. בגומלין עלתה אררט ליתרון 1-0 בתוך המחצית הראשונה, אך לא הצליחה להשלים קאמבק ולכבוש פעם נוספת. על אף ההפסד 1-0, העפילה באיירן לחצי הגמר עם 2-1 בסיכום.
בחצי הגמר פגשה באיירן את סנט אטיין הצרפתית. במשחק הראשון בחוץ נפרדו הקבוצות בשוויון 0-0. בגומלין נטלה באיירן את היתרון כבר בדקה השנייה משער של פרנץ בקנבאואר. עשרים דקות לסיום קבע ברנד דורנברגר את תוצאת הסיום 2-0 לאלופה המכהנת בדרך לגמר השני בתולדותיה.
לידס יונייטד עריכה
אלופת אנגליה פגשה בשלב הראשון את פ.צ. ציריך השווייצרית. במשחק הראשון, צמד שערים של אלן קלארק סייע ללידס להשיג ניצחון ביתי של 4-1. קלארק גם כבש ראשון בגומלין בציריך, ועל אף המהפך של המארחת שניצחה 2-1, העפילה לידס לשמינית הגמר עם 5-3 בסיכום שני המפגשים.
בשמינית הגמר פגשה לידס את אויפשט ההונגרית. לידס השיגה מקדמה עם ניצחון חוץ של 2-1, ובגומלין הביתי ניצחה 3-0 בדרך לשלב הבא.
רבע הגמר הפגיש בין לידס לאנדרלכט הבלגית. במשחק הראשון בבית ניצחה לידס 3-0 מרשים, והשלימה ניצחון כפול בחוץ עם 1-0 שהעניק לה את הכרטיס לחצי הגמר.
לידס הגיעה למפגש כפול ומסקרן בחצי הגמר מול ברצלונה הספרדית. במשחק הראשון בבית העלה בילי ברמנר את לידס ליתרון מוקדם כבר בדקה התשיעית. חואן מנואל אסנסי החזיר את ברצלונה למשחק עם שער חוץ חשוב בדקה ה-66, אך 12 דקות בלבד לסיום קבע קלארק את תוצאת המשחק, 2-1 ללידס. הגומלין בקאמפ נואו נפתח אף הוא היטב עבור לידס, שעלתה ראשונה על הלוח משער של פיטר לורימר אחרי שבע דקות. מנולו קלארס עוד השיג שוויון כעשרים דקות לסיום, אך ברצלונה נזקקה לשער נוסף אותו לא השיגה, 1-1 בסיום ו-3-2 ללידס בסיכום שני המפגשים, ששלחו אותה לגמר הראשון בתולדותיה.
 באיירן מינכן
|
סיבוב |  לידס יונייטד
| ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | יריבה | סיכום | משחק ראשון | משחק שני | |
| העפילה אוטומטית | סיבוב ראשון |  פ.צ. ציריך
|
5 – 3 | 4 - 1 (בית) | 1 - 2 (חוץ) | |||
 מגדבורג
|
5 – 3 | 3 - 2 (בית) | 2 - 1 (חוץ) | שמינית הגמר |  אויפשט
|
5 – 1 | 2 - 1 (חוץ) | 3 - 0 (בית) |
 אררט ירוואן
|
2 – 1 | 2 - 0 (בית) | 0 - 1 (חוץ) | רבע גמר |  אנדרלכט
|
4 – 0 | 3 - 0 (בעת) | 1 - 0 (חוץ) |
 סנט אטיין
|
2 – 0 | 0 - 0 (חוץ) | 2 - 0 (בית) | חצי הגמר |  ברצלונה
|
3 – 2 | 2 - 1 (בית) | 1 - 1 (חוץ) |
סיכום המשחק עריכה
לכבוד עשרים שנים לטורניר גביע אירופה לאלופות, החליטה אופ"א לקיים את המשחק בפארק דה פראנס, שאירח את גמר הטורניר הראשון בו זכתה ריאל מדריד.
באיירן מינכן, אלופת אירופה המכהנת, הציגה סגל חזק ואיכותי תחת המאמן דטמר קראמר, שכלל בין היתר את גרד מילר, פרנץ בקנבאואר ואולי הנס. שחקנים אלו ונוספים היו מעורבים בזכייתה של נבחרת גרמניה המערבית ביורו 1972 ובמונדיאל 1974, וכן בטורניר גביע אירופה לאלופות של העונה הקודמת. עם זאת, הקבוצה הגיעה אחרי עונה חלשה מאוד בבונדסליגה, שהסתיימה במקום העשירי בטבלה ועם פער שערים שלילי.
מול באיירן התייצבה לידס יונייטד, נציגת אנגליה השנייה בתולדות משחקי הגמר. לידס העפילה בסיומה של עונת מעבר עבור הקבוצה. הייתה זו העונה הראשונה לאחר 13 שנים ללא דון ריווי על הקווים לאחר שעבר לאמן את נבחרת אנגליה. מי שמונה כמחליפו בתחילה היה בריאן קלאף, אך הוא סיים את תפקידו בתום 44 ימים בלבד, ומי שהיה על הקווים להוביל את לידס לגמר היה המאמן ג'ימי ארמפילד. גם לידס, בדומה לבאיירן, סבלה מעונה קשה בליגה המקומית, וסיימה במקום התשיעי בלבד בטבלה.
משחק הגמר זכור בעיקר עקב שלושה דברים - טעויות השיפוט של מישל קיטבדיאן הצרפתי, התנהגותם האלימה של אוהדי לידס והמשחק הברוטלי של שחקניה.
כבר בדקה השלישית, תיקול מאוחר של טרי יוראת' על ביורן אנדרסון גרם לפציעתו של המגן השוודי של באיירן, שנאלצה לבצע חילוף מוקדם. כבר החל בשלב מוקדם השתלטה לידס על קצב המשחק, ויצרה מספר מצבי הבקעה מסוכנים. בדקה ה-23, בקנבאואר, שהיה על הדשא, ניסה להשתלט על כדור בתוך הרחבה שלו, והכדור פגע ביד השמאלית שעליה נשען. שחקני לידס דרשו פנדל בעקבות נגיעת היד, אך השופט לא שרק. בדקה ה-34 התרחש אירוע מעורר מחלוקת אף יותר. אלן קלארק פרץ לתוך הרחבה מאגף שמאל וכבר הגיע למצב כיבוש מול ספ מאייר, אך תוקל על ידי בקנבאואר. על אף שנראה היה כי הגיע ללידס פנדל, השופט החליט לא לשרוק גם הפעם. לקראת סיום המחצית הראשונה איבדה באיירן את אולי הנס, שוב עקב עבירה ברוטלית של לידס, הפעם מצדו של פרנק גריי. הנס סבל מפציעה חמורה בברכו, שממנה לא הצליח להתאושש לחלוטין עד שנאלץ לפרוש ב-1979, בגיל 27 בלבד. המחצית הראשונה הסתיימה בשוויון 0-0.
בדקה ה-62 הגיע בילי ברמנר למצב מצוין מול שערה של באיירן, אך בעיטה שלו מחמישה מטרים נהדפה על ידי מאייר. פחות מדקה אחר כך התרחש עוד אירוע שיפוט מעורר מחלוקת. פיטר לורימר בעט מקצה הרחבה לפינת שערו של מאייר ולרשת, וקבע 1-0 ללידס. בתחילה השופט אישר את השער, אך בקנבאואר שכנע אותו להתייעץ עם הקוון. השער נפסל עקב נבדל של ברמנר בתיבת החמש של מאייר, מה שגרם למהומות ביציעי לידס.
בדקה ה-71 נכבש השער הראשון במשחק, והגיע דווקא מצדה של באיירן. בסיומה של התקפה מתפרצת מצא קוני טורסטנסון את פרנץ רוט, שבעט מתוך הרחבה שטוח ולפינה הרחוקה, 1-0 לבאיירן. לידס נראתה כבויה אחרי השער, ועשר דקות בלבד אחר כך, בדקה ה-81, כבר ספגה את השני. שוב התקפה מתפרצת של באיירן, הפעם מאגף ימין. יופ קאפלמן העביר כדור רוחב לגרד מילר בתוך הרחבה, והאחרון כבש מטווח קצר וקבע 2-0 לבאיירן. התוצאה נשמרה עד לסיום, ובאיירן זכתה להניף את גביע אירופה השני ברציפות.
אוהדי לידס התקשו לקבל את החלטות השיפוט ואת הפסד קבוצתם, והחלו להתפרע ביציעים עוד במהלך המשחק. הם השליכו חפצים למגרש, כולל כיסאות אותם עקרו ביציע, ניסו לפרוץ למגרש והתעמתו עם השוטרים הצרפתים. הם גרמו נזק כבד לרכוש ואף פצעו אנשי תקשורת גרמנים שהיו במגרש. כתוצאה מהאירועים, החליטה אופ"א להרחיק את לידס מהטורנירים האירופים לארבע שנים. העונש הומתק לשנתיים בלבד, אך גם כך לא יושם בפועל עקב הירידה ביכולתה של לידס, שהפעם הבאה בה השיגה כרטיס למפעל אירופי היה חמש עונות אחר כך, בעונת 1979/1980.
| 28 במאי 1975 | באיירן מינכן
|
2 - 0 | לידס יונייטד
|
פארק דה פראנס, פריז, צרפת צופים: 48,374 שיפוט: מישל קיטבדיאן
|
פרנץ רוט  71' גרד מילר 81'
|
(סיקור) |
הרכבי הקבוצות עריכה
          באיירן מינכן
|
 לידס יונייטד
|
|
|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים עריכה
- סיקור המשחק באתר אופ"א (באנגלית)