גריגורי כנוביץ'
גריגורי כנוביץ' (גם גריגוריוס קנוביצ'יוס; 18 ביוני 1929 – 20 בינואר 2023) היה סופר ישראלי יליד ליטא, חתן פרס ליטא לתרבות ואמנות לשנת 2014.
| |
| לידה |
9 ביוני 1929 יאנובה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 2023 (בגיל 93) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל, ברית המועצות |
| השכלה |
אוניברסיטת וילנה |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
כנוביץ' נולד בעיירה יאנובה שבליטא לחנה לבית דודק ולשלמה דוידוביץ' כנוביץ', סנדלר, במשפחה יהודית מסורתית. המשפחה דיברה יידיש בבית. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בחזית המזרחית האב גויס לצבא האדום והוא פונה עם אמו דרך לטביה להרי אורל, שם בילתה המשפחה את שארית המלחמה.
בשנת 1945 חזר לליטא והתיישב בווילנה, שם למד באוניברסיטת וילנה וסיים אותה בשנת 1953. בשנת 1948 יצא לאור ספרו הראשון, בשנת 1955 פתח כנוביץ' בקריירה הספרותית שלו, והוציא לאור את כרך הפסוקים "בוקר טוב", ואחריו ב-1960 את "רעם אביב". עם זאת, עד מהרה הפנה את תשומת ליבו לפרוזה ולכתיבה לבמה ולקולנוע. הוא כתב מספר תסריטים מצליחים, כולל שיתוף פעולה עם ויטאוטאס ז'אלקוויצ'יוס על "אווה ויטה".
כנוביץ' כתב יותר מעשרה רומנים – סאגה אפית וירטואלית – העוסקת בתהפוכות ההיסטוריה של יהדות מזרח אירופה מהמאה ה-19 ועד ימינו. "אני בוהה בכוכבים" היה הסיפור היהודי הראשון שיצא לאור בברית המועצות של אחרי מלחמת העולם השנייה. עוד כתב את טרילוגיית הרומנים "נרות ברוח", והרומנים "דמעות שוטות ותפילות", "חיוך עלינו, לורד", "גדי בשני זוזים", "אין גן עדן לעבדים", "אל תסוב את פניך מהמוות", "הפארק היהודי", "רשרוש העצים שנפלו", "קסמי השטן"[1][2], ו"שיר האהבה של שטעטל", שזכה בספר השנה בליטא.
ספריו תורגמו ל-13 שפות, ביניהן אנגלית, ליטאית, גרמנית, עברית, צרפתית, צ'כית, פולנית, בולגרית והונגרית. יותר מ-1.5 מיליון עותקים מספריו הודפסו[דרוש מקור]. בשנת 1989 כיהן מטעם "סאיודיס" ("Sąjūdis") התנועה הרפורמית של ליטא כחבר בסובייט העליון האחרון של ברית המועצות. יזם מכתב אזהרה למיכאל גורבצ'וב (Mikhail Gorbachev) על האיום הגובר של האנטישמיות בברית המועצות. כנוביץ היה חתן הפרס הלאומי של ליטא לשנת 2014 בתחום האמנויות והספרות. ובעל אות הוקרה -אביר הצלב הליטאי על שם הדוכס הגדול גדימינס ובין השנים 1989-1993 כיהן כראש הקהילה היהודית בליטא, עד עלייתו ארצה ב 1993.
חיים אישיים עריכה
מאז 1993 ועד למותו התגורר בישראל. היה חבר בארגון הסופרים הבין-לאומי (PEN) בישראל וברוסיה.
כנוביץ' נפטר ב-20 בינואר 2023. הותיר אחריו אישה, אולגה, שערכה את רוב הרומנים שלו, ושני בנים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גריגורי כנוביץ'
גריגורי כנוביץ', ברשת החברתית פייסבוק- קורות חיים
- מידע על ספריו, באתר סימניה
- אתר אישי
עם מותו, מילות הפרידה שנשא ויטלי פורטניקוב, באתר הארץ, 25 בינואר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ קסמי השטן, תרגם מרוסית פטר קריקסונוב, הוצאת גפן וכרמל, 2022
- ^ פטר קריקסונוב, שאלות הצדק האנושי והאלוהי בעולם שנטרפה עליו דעתו, באתר הארץ, 7 בפברואר 2022