דוארטה פיו, דוכס ברגנסה

אציל פורטוגלי

דוארטה פיו, דוכס ברגנסהפורטוגזית: Miguel Januário de Bragança;‏ נולד ב-15 במאי 1945) הוא התובע לכס המלוכה של פורטוגל משנת 1976, והוא משתמש בתואר דוכס ברגנסה.

דוארטה פיו, דוכס ברגנסה
Duarte Pio João Miguel Gabriel Rafael de Bragança
לידה 15 במאי 1945 (בן 78)
ברן, שווייץ שווייץשווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא דוארטה פיו ז'ואאו מיגל גבריאל רפאל דה ברגנסה
מדינה מזרח טימור, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
בת זוג איזבל אינש קסטרו קובליו ארדיה
שושלת בית ברגנסה
תואר דוכס ברגנסה
אב דוארטה נונו, דוכס ברגנסה
אם מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה
צאצאים ראו בהמשך
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר גיזת הזהב
  • מסדר הוורד
  • מסדר ינואריוס הקדוש
  • המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש
  • The Royal Order of the Crown of Hawaii
  • Medal of the Memorial Tree of Peace
  • Lusophony Awards
  • Order of Timor-Leste
  • Grand Master of the Order of the Immaculate Conception of Vila Viçosa
  • Order of the Pearl עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

דוארטה פיו נולד ב-15 במאי 1945 בברן, לדוארטה נונו, דוכס ברגנסה, נכדו של מיגל הראשון, מלך פורטוגל, ולמריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה, בתם של פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה ואלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ. סנדקיו היו האפיפיור פיוס השנים עשר, המלכה האלמנה אמלי ודודתו הגדולה האינפנטה אדלגונדס, דוכסית גואימראס. על פי חוק הגירוש הפורטוגלי של 1834 והחוקה של 1838, נאסר על משפחתו להיכנס לפורטוגל, אולם הם כן החזיקו באזרחות פורטוגזית. בשנת 1950 בוטלו חוקי הגירוש נגד משפחתו, אולם בשל תאונת דרכים קשה שעבר אביו הם עברו להתגורר בפורטוגל רק בשנת 1952.

בין השנים 19571959 למד דוארטה ב-Colégio Nun'Álvres בסנטו טירסו. הוא החל את לימודיו במכללה הצבאית בליסבון בשנת 1960, ולאחר מכן הוא למד במכון העליון לאגרונומיה (כיום חלק מהאוניברסיטה הטכנית של ליסבון) ולאחר מכן במכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת ז'נבה.

דוארטה שירת כטייס מסוקים בחיל האוויר הפורטוגזי באנגולה הפורטוגזית בשנים 19681971 בזמן מלחמת המושבות הפורטוגזית. בשנת 1972 הוא השתתף בארגון קבוצה אנגולית רב-אתנית של מועמדים לאספה הלאומית. הדבר גרם לגירושו מאנגולה בפקודתו של ראש הממשלה מרסלו קאטאנו. בשנת 1976 מת אביו דוארטה נונו, דוכס ברגנסה, ודוארטה פיו ירש את תאריו. דוארטה היה תומך נלהב במאבק העצמאות של מזרח טימור, אשר נכבשה על ידי אינדונזיה בשנת 1975, ובשנת 2012 הוא קיבל כהוקרה על תמיכתו אזרחות מזרח טימורית.

בתפקידו כנשיא קרן המלך מנואל השני, דוארטה פיו משתתף לעיתים קרובות בקהילת המדינות הדוברות פורטוגזית, ארגון בין-ממשלתי למען ידידות כלכלית, פוליטית ותרבותית בין פורטוגל לבין מושבות רבות שלה בעבר. כמו כן, דוארטה נוסע ומבקר לעיתים קרובות במדינות שונות, כחלק מפעילות תרבותית ודתית. כמו כן, מדי שנה ב-1 בדצמבר נואם דוארטה פיו, לרגל יום הזיכרון למלחמת השיקום הפורטוגזית, שבה השתחררה פורטוגל מעולו של בית הבסבורג, וחזרה להיות עצמאית תחת שלטונם של בית ברגנסה.

משפחתו עריכה

ב-13 במאי 1995 התחתן דוארטה פיו עם איזבל אינש קסטרו קובליו ארדיה, בתם של ז'ורז'ה דה ארדיה ורקל לאונור פנחיירו קורבלו. הטקס נערך בליסבון, והיה טקס הנישואין הראשון של בן משפחת המלוכה הפורטוגזית שנערך בליסבון, מאז חתונתו של קרלוש הראשון, מלך פורטוגל בשנת 1886. בטקס השתתפו בין השאר, פיליפ, דוכס בראבנט, אנרי, הדוכס הגדול של לוקסמבורג, הנסיכה מרגריטה, דוכסית סוריה, נשיא פורטוגל מריו סוארש, וראש הממשלה אניבל קבאקו סילבה.

לו שלושה ילדים:

אילן יוחסין עריכה

מיגל הראשון, מלך פורטוגל
 
אדליידה מלוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
קרל, נסיך לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
סופיה, נסיכת ליכטנשטיין
 
גאסטון, רוזן אה
 
איזבל, נסיכת ברזיל
 
יאן, רוזן דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ
 
הרוזנת אליזבת קוטולינסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיגל, דוכס ברגנסה
 
 
 
 
 
מריה תרזה, נסיכת לוונשטיין-ורטהיים-רוזנברג
 
 
 
 
 
פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה
 
 
 
 
 
אלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוארטה נונו, דוכס ברגנסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה פרנסיסקה מאורליאן-ברגנסה, דוכסית ברגנסה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוארטה פיו, דוכס ברגנסה


קישורים חיצוניים עריכה