דוד בן שטרית

במאי קולנוע ישראלי

דוד בן שטרית (195424 באוקטובר 2017) היה במאי קולנוע ישראלי, מפיק, צלם ומרצה לקולנוע. זוכה פרס וולג'ין, פרס לנדאו לאמנויות הבמה ופרס שרת התרבות לקולנוע ועוד. ממקימי "פורום היוצרים הדוקומנטריים".

דוד בן שטרית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1954
מרוקו
פטירה 24 באוקטובר 2017 (בגיל 63 בערך)
תל אביב, ישראל
סוגה מועדפת סרטים תיעודיים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי, מפיק, צלם ומרצה
פרסים והוקרה פרס וולג'ין, פרס לנדאו לאמנויות הבמה ופרס שרת התרבות לקולנוע
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד במרוקו בשנת 1954 ועלה לישראל בגיל 13.

במסגרת עבודתו על סרטו "אבי היקר - שקט יורים", שהתמקד בשאלות של תופעת סרבנות הגיוס לצה"ל, קבע בחודש אפריל 2004 פגישה עם דוברת צה"ל רות ירון בקריה בתל אביב. כשהגיע לקריה וביקש להיכנס לפגישה, הותקף על ידי מאבטחי משרד הביטחון, לאחר שלא מצא את תעודת הזהות שלו.[1] בשל התקיפה אושפז בבית החולים למשך כשלושה חודשים עקב חבלות בכל חלקי גופו.

בשנת 2006 זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה.

בחודש אוקטובר 2009 תקף את מועצת הקולנוע, שלדבריו לא מחלקת את תקציביה בצורה הוגנת עבור תושבי הפריפריה, מזרחים, יוצאי אתיופיה וחבר המדינות. בחודש דצמבר 2009 זכה בפרס משרד התרבות לאמנות הקולנוע לשנה זו.[2]

נמנה עם מייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית, ועבד שנים רבות כצלם חדשות, בעיקר עבור סוכנויות ידיעות זרות בשטחים. כן שימש כמרצה וכמורה לצילום ולקולנוע.

יצירתו עריכה

עיקר יצירתו הייתה בימוי סרטים תיעודיים. במשך השנים צילם, תיעד וביים סרטים בנושאים חברתיים ופוליטיים, שביקשו להעלות לשיח הציבורי היבטים הקשורים ליחסים עם הפלסטינים, לשאלת הכיבוש והשפעתו על החברה הישראלית והחברה הפלסטינית, ולנושא הגזענות והאפליה כלפי מזרחים. באמצעות סרטים אלו נאבק למען צדק חברתי ותרבותי עבור כלל האוכלוסיות.

חיים אישיים עריכה

היה נשוי לסיני (סניורה) בר דוד - במאית, עורכת סרטים ומפיקה. התגורר בהוד השרון, והותיר אחריו שני ילדים.

בשנים האחרונות לחייו סבל ממחלת ריאות. הלך לעולמו ב-24 באוקטובר 2017 בשל דום לב, לאחר שאושפז בבית חולים מספר ימים קודם לכן. נקבר בבית העלמין נווה הדר שבהוד השרון.

פילמוגרפיה עריכה

  • מבעד לרעלת הגלות (1992) - סיפורן של שלוש נשים פלסטיניות המתארות את השפעת הגלות הלאומית על הנשים בחברה הפלסטינית. הסרט זכה בפרסים רבים, בהם פרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בפריבורג (שווייץ), פרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטנג'יר (מרוקו), ופרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן-פרנסיסקו (ארצות הברית) - במאי
  • אקדיה (1994) - סרט דוקומנטרי העוסק באנשים החיים בבדידות חברתית מבחירה, ומתרכז בדמותו של נזיר - במאי
  • נולדו ב-13 לספטמבר (1994) - סרט דוקומנטרי העוקב אחר התפתחות תהליך השלום מנקודת מבטן של משפחות ישראליות ופלסטיניות, שילדיהן נולדו ביום חתימת הסכמי השלום בין רבין לערפאת - במאי
  • עכו - חלומות בין החומות (1995) - סרט דוקומנטרי העוקב אחר מספר דמויות החיות בעכו העתיקה - במאי
  • יורים ובוכים (2000) - סרט דוקומנטרי הבוחן את תופעת הסרבנות מאז מלחמת לבנון, הופק עבור הטלוויזיה הצרפתית-גרמנית Arte - במאי
  • רוח קדים – כרוניקה מרוקאית (2002) - סדרה בת ארבעה פרקים, העוסקת בתולדות הקיפוח המזרחי, בסיפורה של עליית יהדות מרוקו לארץ ישראל, ועל הגזענות, היחס והדיכוי שליוו את קליטתם בארץ. הסדרה זכתה בפרס וולג'ין לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים - במאי.
  • אבי היקר, שקט יורים (2005) - סרט המציג חיילים וקצינים שסירבו לקחת חלק בפעולות צה"ל בשטחים - במאי
  • סמיר - סיפור חייו ועלייתו לישראל של סמי מיכאל - מפיק ובמאי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה