דייוויד גרינווד
דייוויד מרפי-קסים גרינווד (באנגלית: David Murphy-Kasim Greenwood; נולד ב-27 במאי 1957) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1977–1991. בעונת 1989/1990 זכה באליפות ה-NBA כשחקן דטרויט פיסטונס, ולאורך 12 עונותיו בליגה העמיד ממוצעים כוללים של 10.2 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[1]
| לידה |
27 במאי 1957 (בן 66) לינווד, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | פאוור פורוורד |
| גובה | 2.06 מטרים |
| מספר | 10, 22, 33, 34 |
| מכללה | UCLA |
| דראפט |
בחירה שנייה, 1979 שיקגו בולס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1977–1985 1985–1989 1989 1989–1990 1990–1991 |
שיקגו בולס סן אנטוניו ספרס דנוור נאגטס דטרויט פיסטונס סן אנטוניו ספרס |
| הישגים כשחקן | |
|
זכייה באליפות ה-NBA (1990) חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA (1980) | |
קריירת מכללות עריכה
גרינווד נולד בעיר לינווד שבקליפורניה, וגדל בלוס אנג'לס הסמוכה. בשנת 1975 החל ללמוד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ולשחק בקבוצת הכדורסל שלה – "UCLA Bruins" – אותה עזב באותו הקיץ המאמן ג'ון וודן. בעונתו הראשונה בקבוצה שיתף פעולה עם שמונה שחקני NBA לעתיד, בהם מארקס ג'ונסון, והעפיל עמם לפיינל פור טורניר אליפות המכללות. במשחק חצי גמר הטורניר הפסידה UCLA מול אוניברסיטת אינדיאנה, אשר המשיכה לזכייה באליפות. בעונתו האחרונה בליגת המכללות, 1978/1979, הוליך את קלעי קבוצתו עם ממוצע של 19.9 נקודות למשחק, והוביל אותה לשלב רבע גמר טורניר המכללות (Elite Eight), לצדם של קיקי ואנדוויי וג'מאל וילקס.[2] במשחק רבע הגמר עצמו הפסידה UCLA מול אוניברסיטת דה פול, בה שיחק מארק אגוויר, על אף משחק מצוין של גרינווד אשר קלע 37 נקודות ואסף 10 ריבאונדים.[3] בסיום אותה עונה נבחר בפעם השנייה ברציפות לחמישיית העונה של ליגת המכללות (First-team All-American), לצדם של מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, סידני מונקריף ומייק ג'מינסקי.[4]
קריירת משחק מקצועית עריכה
בדראפט ה-NBA 1979 נבחר גרינווד על ידי שיקגו בולס בבחירה השנייה, אחרי מג'יק ג'ונסון שנבחר ראשון.[5] בעונת הרוקי שלו הצטיין עם ממוצע של 16.3 נקודות למשחק, אשר בדיעבד היה שיא הקריירה שלו לעונה. ב-5 העונות הבאות המשיך להציג יכולת טובה, כשקלע 11.8 נקודות והוריד 9.0 ריבאונדים בממוצע למשחק עבור שיקגו, בה בלטו לצדו השחקנים רג'י ת'יאוס, ארטיס גילמור, אורלנדו וולרידג' וקווינטין דיילי. בעונתו האחרונה עם הבולס, 1984/1985, שיתף פעולה עם הרוקי מייקל ג'ורדן.
לקראת עונת 1985/1986 הועבר בטרייד לסן אנטוניו ספרס, בתמורה לג'ורג' גרווין.[6] ב-3 וחצי עונותיו בסן אנטוניו פתח במרבית משחקי קבוצתו, ותרם 8.1 נקודות ו-7.1 ריבאונדים בממוצע למשחק.
בינואר 1989 הועבר עם דרווין קוק בטרייד לדנוור נאגטס, בתמורה לקלווין נאט וג'יי וינסנט.[7]
בעונת 1989/1990 שיחק עבור דטרויט פיסטונס, וזכה עמה באליפות ה-NBA לאחר שגברה על פורטלנד טרייל בלייזרס (4–1) בסדרת הגמר. גרינווד עצמו שותף בחמישה בלבד מתוך 20 משחקי הפיסטונס בפלייאוף, ותרם 5 נקודות בסך הכול.
לקראת עונת 1990/1991 חתם על חוזה בסן אנטוניו ספרס, ובסיום אותה עונה פרש ממשחק, בגיל 33.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים עריכה
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של גרינווד ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של גרינווד, באתר sports-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין UCLA לדה פול, באתר sports-reference.com
- ^ חמישיות העונה של ליגת המכללות בין 1970–1979, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1979, באתר basketball-reference.com
- ^ גרינווד נשלח בטרייד לסן אנטוניו, באתר הניו יורק טיימס, 25 באוקטובר 1985
- ^ גרינווד וקוק נשלחים בטרייד לדנוור, באתר לוס אנג'לס טיימס, 27 בינואר 1989