ויקיפדיה

האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס

ספר

האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס (באנגלית: The Autobiography of Malcolm X) היא אוטוביוגרפיה שכתב מלקולם אקס, מנהיג מוסלמי ופעיל זכויות אדם אמריקאי שחור, בשיתוף עם העיתונאי האמריקאי אלכס היילי. היא פורסמה ב־29 באוקטובר 1965, תשעה חודשים אחרי הירצחו של מלקולם אקס, ומבוססת על סדרת ראיונות עומק שערך עמו היילי בשנים 1963–1965[1][2][3]. האוטוביוגרפיה בנויה כסיפור של צמיחה רוחנית, המשרטט את משנתו של מלקולם שדגל בגאווה שחורה, לאומיות שחורה ופאן־אפריקניות[4][5]. אחרי הרצח הוסיף היילי אחרית דבר המתארת את שיתוף הפעולה בין השניים ואת האירועים בסוף ימיו של מלקולם אקס[1].

האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס
The Autobiography of Malcolm X
מידע כללי
מאת מלקולם אקס בשיתוף עם אלכס היילי
שפת המקור אנגלית
סוגה אוטוביוגרפיה
מקום התרחשות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Grove Press עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Grove Press
מקום הוצאה ארצות הברית
תאריך הוצאה 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה 29 באוקטובר, 1965
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-85-01-01464-1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בעוד שמלקולם אקס עצמו וחוקרים בני זמנו ראו בהיילי סופר צללים, חוקרים מודרניים נוטים לראות בו שותף מרכזי לכתיבה, שהשתיק במכוון את קולו כמספר, כדי להעניק תחושה שמלקולם מדבר ישירות לקוראים[6][7]. חלקם טענו שהבחירה לכתוב בגוף ראשון עודדה חקירה עצמית והאיצה שינויים בחייו של מלקולם[8][9], ואחרים הסבירו את הניסיון לצייר את היילי כסופר צללים כחלק מנרטיב שחור שביקש לראות בספר יצירה בלעדית של אדם שהיה מנהיג דינמי ו"קדוש מעונה"[10]. היילי אמנם התחייב לכתוב את הביוגרפיה "כפי שנמסרה"[11], אבל חוקרים רבים סבורים שהשפיע על התכנים ועל הבחירות הספרותיות של מלקולם, ומתארים שיתוף פעולה שכלל גם מאבק כוחות בין מספר הסיפור לבין מעצבו[12][13]. דוגמה בולטת לכך: אחרי שעזב את אומת האסלאם, ביקש מלקולם לכתוב מחדש את הפרקים המוקדמים שעסקו בארגון, ככתב תוכחה. היילי שכנע אותו להשאיר אותם כפי שהם, לצורך בניית מתח ודרמה[14]. היילי אף שִכתב חלקים בספר כדי להעלים ממנו את מה שהחשיב כאנטישמיות של מלקולם[15].

עם פרסומה, תוארה האוטוביוגרפיה בניו־יורק טיימס כ"ספר מבריק, כואב וחשוב״[16]. ב־1998 מגזין טיים הכתיר אותה לאחד מ"עשרת ספרי העיון שחובה לקוראם"[17].

הסופר גיימס בולדווין והמחזאי ארנולד פרל עיבדו את הספר לסרט. התסריט שכתבו היה המקור לסרטו של ספייק לי ״מלקולם אקס״ (1992).

תקציר עריכה

 
מלקולם אקס

"האוטוביוגרפיה של מלקולם אקס" מתארת את חייו של מלקולם אקס (1925–1965), שנולד בשם מלקולם ליטל והפך לפעיל זכויות אדם.

הספר מתאר את ילדותו (בנברסקה ואז במישיגן), את מותו של אביו בנסיבות לא ברורות, ואת אשפוזה של אמו בבית חולים פסיכיאטרי[18]. בהמשך מתוארות שנות בגרותו המוקדמת בבוסטון ובניו־יורק, ומעורבותו בפשע מאורגן, שהובילה לשש וחצי שנות מאסר (1946–1952)[19]. בהמשך מתארת האוטוביוגרפיה כיצד עם שחרורו הצטרף מלקולם אל אלייז'ה מוחמד ואומת האסלאם (1952–1963), וצמח בארגון עד שהגיע למעמד של דובר ארצי. בהמשך מתוארות התפכחותו ביחס לארגון, שאותו עזב ב־1964, עלייתו לרגל למכה, שהניעה את תהליך המרתו לדת האסלאם הסוני, ונסיעותיו לאפריקה[20].

מלקולם אקס נרצח ב־1965 בעיר ניו־יורק, לפני שהושלמה כתיבת הספר. באחרית הדבר מסכם היילי את ימיו האחרונים של מלקולם אקס, ומתאר בהרחבה את חוזה העבודה בין השניים ואת השקפותיו האישיות על מושא הכתיבה[11][21].

סוגה וסגנון עריכה

האוטוביוגרפיה בנויה כסיפור של צמיחה רוחנית[4][5]. בדומה ל״וידויים״ של אוגוסטינוס, היא מתייחסת לחיי הנהנתנות המוקדמים של הגיבור, ומתארת שינוי פילוסופי־דתי עמוק[22][23]. היילי וחוקר האוטוביוגרפיות אלברט א. סטון השוו אותה למיתוס של איקרוס[24][25]. כוחו הרטורי של הטקסט נובע גם מהתהפוכות המהירות בקריירה של מלקולם, שמנעו כתיבת אוטוביוגרפיה במבנה מסורתי[26], ניפצו את אשליית קיומה של אישיות אחידה ומוגמרת[8], וחייבו פתיחות מתמדת לדרכי ביטוי ולרעיונות חדשים[27]. האוטוביוגרפיה שואלת גם מרכיבי יסוד מצורות ספרותיות אמריקאיות אחרות: נרטיב ההמרה הפוריטני של ג'ונתן אדוארדס, ההתבוננות העצמית החילונית של בנג'מין פרנקלין וסיפורי עבדים אפרו־אמריקאים[27].

 
אלכס היילי

מורשת והשפעה עריכה

האוטוביוגרפיה, הנושאת מסר כפול של זעם ואהבה, הפכה לגורם השראה מרכזי והשפיעה על דורות של קוראים. היא זכתה לשבחים רבים ותוארה כספר מבריק ויוצא דופן[16], מרתק ומהפנט[28], וכאחד מעשרת ספרי העיון שחובה לקרוא[17]. הספר נחשב לאחד הספרים המשפיעים ביותר בתרבות האמריקאית של סוף המאה העשרים[29], ובפרט לאוטוביוגרפיה האפרו־אמריקאית המשפיעה ביותר[30].

הביקורת על הספר התייחסה להיעדרם של תובנות וניתוח ביקורתי, ואלה הוסברו על רקע ציפייתו של מלקולם שהיילי יעסוק בתיעוד ולא בפרשנות[31].

לאוטוביוגרפיה ולעומד במרכזה הייתה השפעה מיוחדת על התפתחות תנועת האומנויות השחורות[32] ועל התודעה הפוליטית של צעירים בשנות השישים המאוחרות של המאה העשרים[33]. הסופרת בל הוקס כתבה שכסטודנטית צעירה, הספר שינה את החשיבה שלה על גזע ופוליטיקה[34]. אריק הולדר, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית, בחר בו כספר מומלץ לצעירים המגיעים לעבוד בוושינגטון[35].

הוצאה לאור ומכירות עריכה

הוצאת דאבלדיי (Doubleday) שהעניקה למלקולם והיילי מקדמה על סך 30,000 דולר לכתיבה, משכה את ידה מהחוזה שלושה שבועות אחרי הרצח, מחשש לביטחון עובדיה. מאוחר יותר באותה השנה (1965) פרסמה את הספר הוצאת גרוב (Grove Press)[36], ומאז נמכרו ממנו מיליוני עותקים[37]. ויליאם מנינג מארבל, היסטוריון שפרסם ביוגרפיה של מלקולם אקס, טען כי החלטת דאבלדיי הייתה ההחלטה הנוראית ביותר בהיסטוריה של תעשיית ההוצאה לאור[38].

תרגומים לשפות לועזיות ולעברית עריכה

הספר התפרסם ביותר מ־45 מהדורות שונות ובשפות רבות[39], אך לא תורגם לעברית. המשורר והסופר מתי שמואלוף, שעבודת התזה שלו עסקה במשמעויות הנרטיביות והמיתיות של הופעת דמותו של מלקולם אקס בסרטו של ספייק לי[40], תרגם לעברית את ארבעת הדפים הראשונים של האוטוביוגרפיה, שהתפרסמו באתר "רשימות" ב־2007.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Wideman, "Malcolm X", (1992), in Wood, Joe, ed., Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.), pp. 103–110, New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3
  2. ^ Rampersad, "The Color of His Eyes", 1992, in Wood, Joe, ed., Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.), pp. 119, 127–128, New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3
  3. ^ Bloom, Harold (2008). Bloom's Guides: Alex Haley's The Autobiography of Malcolm X (Hardcover ed.). New York: Chelsea House Pub. ISBN 978-0-7910-9832-5, p. 12
  4. ^ 1 2 Stone, Albert (1982). Autobiographical Occasions and Original Acts: Versions of American Identity from Henry Adams to Nate Shaw (Paperback ed.). Philadelphia: University of Pennsylvania Press. ISBN 978-0-8122-1127-6, pp. 250, 262-3
  5. ^ 1 2 Kelley, Robin D. G., "The Riddle of the Zoot: Malcolm Little and Black Cultural Politics During World War II", in in Wood, Joe, ed. Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.). New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3, p 157.
  6. ^ Leak, Jeffery B., "Malcolm X and black masculinity in process", in Terrill, Robert E., ed. (2010). The Cambridge Companion to Malcolm X (1st Paperback ed.). Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-51590-0., pp. 52–55
  7. ^ Wideman, "Malcolm X" (1992), in Wood, Joe, ed. Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.). New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3, pp. 103–110, 119.
  8. ^ 1 2 Gillespie, Alex, "Autobiography and identity" (2010), in Terrill, Robert E., ed. The Cambridge Companion to Malcolm X (1st Paperback ed.). Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-51590-0 pp. 34-37
  9. ^ Wolfenstein, Eugene Victor (1993) [1981]. The Victims of Democracy: Malcolm X and the Black Revolution (Paperback ed.). London: The Guilford Press. ISBN 978-0-89862-133-4, pp. 289–294
  10. ^ Marable, Manning; Aidi, Hishaam, eds. (2009). Black Routes to Islam (Hardcover ed.). New York: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-4039-8400-5, pp. 299–316
  11. ^ 1 2 X, Malcolm; Haley, Alex (1965). The Autobiography of Malcolm X (1st ed.). New York: Grove Press. OCLC 219493184, pp. 394
  12. ^ Marable, Manning; Aidi, Hishaam, eds. (2009). Black Routes to Islam (Hardcover ed.). New York: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-4039-8400-5, pp. 305–312
  13. ^ Dyson, Michael Eric (1996). Making Malcolm: The Myth and Meaning of Malcolm X (Paperback ed.). New York: Oxford University Press USA. ISBN 978-0-19-510285-7, p. 23-31, 134
  14. ^ X, Malcolm; Haley, Alex (1965). The Autobiography of Malcolm X (1st ed.). New York: Grove Press. OCLC 219493184, pp. 414
  15. ^ Marable, Manning (2005). "Rediscovering Malcolm's Life: A Historian's Adventures in Living History" (PDF). Souls. 7 (1): 33. doi:10.1080/10999940590910023. S2CID 145278214. Retrieved February 25, 2015.
  16. ^ 1 2 Fremont-Smith, Eliot (November 5, 1965). "An Eloquent Testament". The New York Times. Retrieved June 1, 2010. (subscription required)
  17. ^ 1 2 Gray, Paul (June 8, 1998). "Required Reading: Nonfiction Books". Time. Retrieved June 16, 2023
  18. ^ Dyson, Michael Eric (1996). Making Malcolm: The Myth and Meaning of Malcolm X (Paperback ed.). New York: Oxford University Press USA. ISBN 978-0-19-510285-7, p. 4-5
  19. ^ Carson, Clayborne (1995). Malcolm X: The FBI File (Mass Market Paperback ed.). New York: Ballantine Books. ISBN 978-0-345-40009-3, p. 99.
  20. ^ Dyson, Michael Eric (1996). Making Malcolm: The Myth and Meaning of Malcolm X (Paperback ed.). New York: Oxford University Press USA. ISBN 978-0-19-510285-7, p. 6-8
  21. ^ Wideman, John Edgar, "Malcolm X" (1992), in Wood, Joe, ed. Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.). New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3, pp. 104-5
  22. ^ Rampersad, Arnold, "The Color of His Eyes: Bruce Perry's Malcolm and Malcolm's Malcolm" (1992), in Wood, Joe, ed. Malcolm X: In Our Own Image (1st ed.). New York: St Martins Press. ISBN 978-0-312-06609-3 p. 122
  23. ^ Dyson, Michael Eric (1996). Making Malcolm: The Myth and Meaning of Malcolm X (Paperback ed.). New York: Oxford University Press USA. ISBN 978-0-19-510285-7, p.135
  24. ^ X, Malcolm; Haley, Alex (1965). The Autobiography of Malcolm X (1st ed.). New York: Grove Press. OCLC 219493184 p. 271
  25. ^ Stone, Albert (1982). Autobiographical Occasions and Original Acts: Versions of American Identity from Henry Adams to Nate Shaw (Paperback ed.). Philadelphia: University of Pennsylvania Press. ISBN 978-0-8122-1127-6, p. 250.
  26. ^ Eakin, Paul John, "Malcolm X and the Limits of Autobiography", in Andrews, William, ed. (1992). African-American Autobiography: A Collection of Critical Essays (Paperback ed.). Englewood Cliffs, N.J.: Prentice Hall. ISBN 978-0-13-019845-7, pp. 152–61
  27. ^ 1 2 Gates, Jr., Henry Louis; Smith, Valerie A. (2014). The Norton Anthology of African American Literature. New York: W.W. Norton and Co. p. 566. ISBN 978-0-393-92370-4
  28. ^ McCarthy, Todd (November 10, 1992). "Malcolm X". Variety.
  29. ^ Franklin, Howard Bruce, ed. (1998). Prison Writing in 20th-Century America. New York: Penguin Books. pp. 11, 147. ISBN 978-0-14-027305-2
  30. ^ Andrews, William L.; Foster, Frances Smith; Harris, Trudier, eds. (2001). The Concise Oxford Companion to African American Literature. New York: Oxford University Press. p. 183. ISBN 978-0-19-513883-2
  31. ^ Rustin, Bayard (November 14, 1965). "Making His Mark". New York Herald Tribune Book Week
  32. ^ Gates, Jr., Henry Louis; Smith, Valerie A. (2014). The Norton Anthology of African American Literature, Vol. 2. New York: W.W. Norton and Co. p. 557. ISBN 978-0-393-92370-4
  33. ^ Elbaum, Max (2002). Revolution in the Air: Sixties Radicals Turn to Lenin, Mao and Che. London: Verso. p. 21. ISBN 1-84467-563-7
  34. ^ Bradley, David (1992). "Malcolm's Mythmaking" (PDF). Transition (56): 20–46. doi:10.2307/2935038. JSTOR 2935038. S2CID 156789452, p. 34. Archived from the original (PDF) on February 13, 2020, p. 34
  35. ^ Allen, Mike (February 27, 2015). "Eric Holder's Parting Shot: It's Too Hard to Bring Civil Rights Cases". Politico. Retrieved June 6, 2023
  36. ^ Marable, Manning; Aidi, Hishaam, eds. (2009). Black Routes to Islam (Hardcover ed.). New York: Palgrave Macmillan. ISBN 978-1-4039-8400-5, p. 312
  37. ^ Pace, Eric (February 2, 1992). "Alex Haley, 70, Author of 'Roots,' Dies". The New York Times. Retrieved June 6, 2023
  38. ^ Goodman, Amy (May 21, 2007). "Manning Marable on 'Malcolm X: A Life of Reinvention'". Democracy Now!. Retrieved June 6, 2023
  39. ^ "The Autobiography of Malcolm X: As Told to Alex Haley>editions". Goodreads. Retrieved June 6, 2023
  40. ^ המשמעויות הנרטיביות והמיתיות של הופעת דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי, באתר אוניברסיטת חיפה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=האוטוביוגרפיה_של_מלקולם_אקס&oldid=37759825"