האקדמיה הגאורגית למדעים

האקדמיה הלאומית למדעים של גאורגיהגאורגית: საქართველოს მეცნიერებათა ეროვნული აკადემია) מאגדת בתוכה 63 מוסדות מחקר מדעיים בגאורגיה ומחקר בסיסי. האקדמיה מתאמת את פעולות המחקר ושומרת על קשר עם מדינות אחרות. משרדה הראשי ממוקם בטביליסי.

האקדמיה הגאורגית למדעים
საქართველოს მეცნიერებათა ეროვნული აკადემია
אקדמיה למדעים
תקופת הפעילות 10 בפברואר 1941 – הווה (83 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
יו"ר רואין מטרוולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום Rustaveli ave. 52 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גאורגיהגאורגיה גאורגיה
קואורדינטות 41°42′11″N 44°47′27″E / 41.703055555556°N 44.790833333333°E / 41.703055555556; 44.790833333333
science.org.ge
(למפת טביליסי רגילה)
 
האקדמיה הגאורגית למדעים
האקדמיה הגאורגית למדעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האקדמיה הגאורגית למדעים

סגל האקדמיה כולל 69 איש. נשיא האקדמיה הוא תמז גמקרלידזה. האקדמיה מחולקת למחלקות הבאות: מתמטיקה ופיזיקה, גאולוגיה, מכניקה שימושית, הנדסה ותהליכי פיקוח, כימיה וטכנולוגיה כימית, ביולוגיה, פיזיולוגיה ורפואה ניסיונית, בעיות מדעיות שלחקלאות, מדעי החברה, שפה וספרות.

האקדמיה כוללת בתוכה גם את הגנים הבוטניים של טביליסי והגנים הבוטניים של בתומי. האקדמיה מעורבת גם בחפירות מאובני הומו-גאורגיקוס מדמניסי.

האקדמיה חברה ב"פדרציה האירופאית לאקדמיות הלאומיות של מדעי-הטבע ומדעי-הרוח". ביטאונה המדעי נקרא "ביטאון האקדמיה הגאורגית למדעים".

מלבד האקדמיה הגאורגית למדעים ישנם בגאורגיה את האקדמיה הגאורגית למדעי-החקלאות והאקדמיה הגאורגית למדעים ביו-רפואיים והאקדמיה האבחזית למדעים. שתי האחרונות ממוקמות בטביליסי.

היסטוריה עריכה

נשיאי האקדמיה
שם הנשיא שנים
ניקו מוסחלישווילי 1941-1972
ליה וקואה 1972-1977
אבגני צ'רדזה 1977-1986
אלברט טאווצ'לידזה 1986-2005
תמז גמקרלידזה 2005-היום

האקדמיה נוסדה בפברואר 1941 בטביליסי שבגאורגיה הסובייטית בשם האקדמיה הלאומית של גאורגיה ס.ס.ר. בנובמבר 1990 שונה שמה לשמה הנוכחי. המייסדים היו חברי הסניף הגאורגי של האקדמיה הרוסית למדעים שייסדה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 לשכות מחקר של האוניברסיטה הממלכתית של טביליסי.

 
האקדמיה הגאורגית למדעים בלילה

אנשי האקדמיה שייסדו אותה היו: הבלשן גיאורגי אחוולדיאני, הפילוסוף איוון בריטשווילי, המומחה לשפות איברו-קווקזיות ארנולד צ'יכובאווה, האמן גיאורגי צ'ובינאשווילי, ההיסטוריון סימון ג'נשיה, הגאולוג אלכסנדר ג'אנלידזה, הפילולוג קורנלי קקלידזה, הבוטניקאי ניקו קצחובלי, המומחה לתרבויות סובטרופיות, המתמטיקאי והמכניקאי ניקו מוסחלישווילי, שהיה גם הנשיא הראשון של האקדמיה, המתמטיקאי ליה וקואה, שהיה הנשיא השני של האקדמיה, הבלשן אקקי שנידזה, המינרולוג אלכסנדר טברצ'ארלידזה, הפסיכולוג דימיטרי אוזנדזה, בונה המכונות קיריאק זבריאב והזואולוג פיליפ זאטיצב.

בתקופת .

קישורים חיצוניים עריכה