הגירה מקולומביה

הגירה מקולומביה היא תופעה של הגירה שהחלה בתחילת המאה ה-20.^{[דרוש מקור]}

סקירה כללית

ההגירה מקולומביה נקבעה בעיקר על ידי סוגיות ביטחוניות הקשורות לסכסוך המזוין הקולומביאני (מלחמת האזרחים בקולומביה). בין השנים 1980–2000, ההגירה מקולומביה הייתה מבין הגדולות בנפח באמריקה ההיספאנית. על פי מפקד האוכלוסין הקולומביאני של 2005, כ-3,331,107 אזרחים קולומביאנים מתגוררים כיום באופן קבוע מחוץ למדינה. אולם, הערכות אחרות מצביעות על כך שהמספר האמיתי עשוי לעלות על 4 מיליון, או כמעט 10 אחוזים מאוכלוסיית המדינה. על פי ההערכות, כ-1.2 מיליון קולומביאנים עזבו את המדינה במהלך השנים 2000–2005 ולא חזרו.

בשנת 2005, תנועת האוכלוסייה לכיוון צפון אמריקה ואירופה הונעה בחלק מהמקרים מאיום האלימות, אך בדרך כלל יותר מחיפוש אחר הזדמנות כלכלית טובה יותר מההזדמנויות הכלכליות הקיימות בקולומביה. בשל המצב הסוציו-פוליטי הנוכחי בקולומביה, ההגירה משפיעה על הקולומביאנים מכל המעמדות החברתיים ומכל האזורים הגאוגרפיים. שיעורי ההגירה הגבוהים ביותר נרשמו במרכזים העירוניים העיקריים של המדינה, כגון: בוגוטה, מדיין, קאלי, בוקארמנגה, פריירה, מניסלס וקוקטה.^{[דרוש מקור]}

יעדים

קולומביאנים בספרד.

עד 2002, ההגירה החיצונית הייתה בעיקר לארצות הברית, ונצואלה, ספרד ואקוודור. נכון לשנת 2003, האוכלוסייה הקולומביאנית המשוערת באותן מדינות הייתה 2,020,000, 1,340,000, 240,000 ו-193,000 בהתאמה. בפנמה, איטליה, הולנד, גרמניה ובריטניה קיימות אוכלוסיות קולומביאניות משמעותיות. ב-2003, צפון אמריקה הייתה היעד של 48 אחוזים מהמהגרים מקולומביה, אמריקה ההיספנית והאיים הקריביים היוו 40 אחוזים, אירופה הייתה היעד של 11 אחוזים, ואסיה, אוקיאניה ואפריקה, אחוז אחד.

הפזורה הקולומביאנית מתייחסת לתנועה ההמונית של אנשים בעלי אזרחות קולומביאניות שהיגרו מהמדינה בחיפוש אחר ביטחון, איכות חיים טובה יותר ו/או התרחקות מהשחיתות השלטונית הרווחת בקולומביה. רבים מאלה שעברו היו קולומביאנים משכילים מהמעמד הבינוני והמעמד הבינוני הגבוה, בגלל זה, ניתן להתייחס לפזורה הקולומביאנית כבריחת מוחות. גורמים בקולומביה מצהירים כי תנועה זו הגיעה לשיא בשנת 2000 וכי היעדים הפופולריים ביותר להגירה כוללים את צפון אמריקה ואירופה. בספרד יש את הקהילה הקולומביאנית הגדולה ביותר ביבשת אירופה, אחריה נמצאות איטליה בריטניה.^{[דרוש מקור]} קולומביאנים רבים מפוזרים גם בכל אמריקה ההיספאנית: מקסיקו, קוסטה ריקה, פרו וצ'ילה קיבלו פליטים פוליטיים מאמצע עד סוף המאה ה-20, ועובדים אורחים קולומביאנים בתחילת שנות ה-2000. הפזורה הקולומביאנית יכולה להיות מיוחסת גם לגל הגדול של אמנים קולומביאנים שהיגרו בחיפוש אחר הזדמנויות טובות יותר ושווקים חדשים ורווחיים יותר.

אוכלוסיות התפוצות הקולומביאניות המובילות

אזורים עם אוכלוסיות משמעותיות

מדינה	אוכלוסייה	דירוג	אוכלוסייה	דירוג
	2,458,468	1	753,847	2
	721,791	2	988,483	1
	513,583	3	350,802	3
	36,234	4	36,234	4
	146,582	5	24,427	9
	96,325	6	70,405	5
	41,885	7	57,051	6
	77,426	8	200,539	4
	40,000	9	40,000	8
	35,033	10	16,247	14
	13,876	12	8,963	18
	100,000	13
	13,411	14	13,411	12
	12,331	15	22,703	10
	11,500	16	21,400	12
	7,275	17
	3,127	18	2,693	25
		19	15,455	15
			12,394	16
			8,395	19
			6,131	20
			6,086	21
			3,750	22
			3,687	23
			3,085	24
			2,548	26
			2,471	27
			1,758	28
			1,728	29
			1,629	30
			1,286	31
			1,228	32
			1,202	33
			979	34
			876	35
			655	36
			580	37
			562	38
			456	39
			391	40
			238	41
			206	42
			201	43
			191	44
			165	45
			146	46
			133	47
			128	48
			110	49
			85	50
			56	51
			54	52
			54	53
			49	54
			43	55
			43	56
			30	57
			24	58
			6	59

השפעה חברתית וכלכלית

1.5 מיליון מהקולומביאנים החיים מחוץ למדינה עזבו את קולומביה במהלך השפל הכלכלי בין 1996 ל-2002.

סחר בבני אדם

ממשלת קולומביה פיתחה תוכניות מניעה נגד קבוצות בלתי חוקיות המציעות עזרה בהגירה. רבים מהאנשים הנעזרים בשירותם נאלצים בסופו של דבר לעבדות, זנות כפויה וסחר בבני אדם במדינות זרות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הגירה מקולומביה בוויקישיתוף