הדנובה הכחולה
הדנובה הכחולה, או בשמו המלא, על שפת הדנובה הכחולה היפהפייה (בגרמנית: An der schönen blauen Donau), אופוס 314, הוא ואלס שהלחין המלחין האוסטרי יוהאן שטראוס בשנת 1866. היצירה בוצעה לראשונה ב-15 בפברואר 1867 במסגרת מקהלת הגברים הווינאית (Wiener Männergesangsverein), ונותרה מאז אחת היצירות הקלאסיות הפופולריות בכל הזמנים. נגינת היצירה אורכת כ-11 דקות.[2]
היסטוריה עריכה
לאחר כתיבת הלחן המקורי למקהלת גברים בליווי פסנתר, נכתבו לו מילים בידי יוזף וייל, המשורר של המקהלה. מאוחר יותר הכניס שטראוס תוספות ושינויים במוזיקה, והיה על וייל להכניס שינויים בטקסט בהתאם. לאחר מכן הכין שטראוס גרסה תזמורתית, ללא טקסט, עבור התערוכה הבינלאומית בפריז באותה שנה, והיא הגרסה המוכרת והנפוצה ביותר בימינו.
תזמור עריכה
התזמור של היצירה כולל את הכלים הבאים:
כלי נשיפה מעץ עריכה
כלי נשיפה ממתכת עריכה
כלי הקשה עריכה
כלי מיתר עריכה
מילות המנגינה עריכה
כמילים לוואלס המפורסם נכתבו גרסאות רבות. את הגרסה ה"רשמית" כתב פרנץ פון גרנרת (גר')[3]:
| Donau so blau,
so schön und blau, durch Tal und Au wogst ruhig du hin, dich grüßt unser Wien, dein silbernes Band knüpft Land an Land, und fröhliche Herzen schlagen an deinem schönen Strand. Weit vom Schwarzwald her eilst du hin zum Meer, spendest Segen allerwegen, ostwärts geht dein Lauf, nimmst viel Brüder auf: Bild der Einigkeit für alle Zeit! Alte Burgen seh'n nieder von den Höh'n, grüssen gerne dich von ferne und der Berge Kranz, hell vom Morgenglanz, spiegelt sich in deiner Wellen Tanz. Die Nixen auf dem Grund, הלקוח הפלוסטרי של die geben, היה Alles du erschaut, seit dem über dir der Himmel blaut. תוף כבר בתפקיד אלטר צייט מחלקת דיר מאנץ 'ליד geweiht; und mit dem hellsten Klang preist immer auf's Neu 'dich unser Sang. Halt 'an deine Fluten bei Wien, es liebt dich ja so sehr! Du findest, wohin du magst zieh'n, ein zweites Wien nicht mehr! Hier quillt aus voller Brust der Zauber heit'rer Lust, und treuer, deutscher Sinn streut aus seine Saat von hier weithin. Du kennst wohl gut deinen Bruder, den Rhein, an seinen Ufern wächst herrlicher Wein, dort auch steht bei Tag und bei Nacht die feste treue Wacht. Doch neid 'ihm nicht jene himmlische Gab', bei dir auch strömt reicher Segen herab, und es schützt die tapfere Hand auch unser Heimatland! D'rum laßt uns einig sein, schliesst Brüder, fest den Reih'n, froh auch in trüber Zeit, Mut, wenn Gefahr uns dräut, Heimat am Donaustrand, bist uns'rer Herzen Band, dir sei für all Zeit Gut und Blut geweiht ! Das Schifflein fährt auf den Wellen so sacht, still ist die Nacht, die Liebe nur wacht, der Schiffer flüstert der Liebsten ins Ohr, daß längst schon sein Herz sie erkor. O Himmel, sei gnädig dem liebenden Paar, schutz 'vor Gefahr es immerdar! Nun fahren dahin sie in seliger Ruh ', O Schifflein, far' immer nur zu! Junges Blut, frischer Muth, o wie glücklich macht, dem vereint ihr lacht! Lieb und Lust schwellt die Brust, hat das Größte in der Welt vollbracht. Nun singst ein fröhliches seliges Lied, das wie Jauchzen die Lüfte durchzieht, von den Herzen laut widerklingt und ein festes Band um uns schlingt. Fre und und treu in Lied und Tat, bringt ein Hoch der Wienerstadt, die auf's Neu 'erstand voller Pracht und die Herzen erobert mit Macht. Und zum Schluß bringt noch einen Gruß uns'rer lieben Donau dem herrlichen Fluß. Was der Tag uns auch bringen mag, Treu 'und Einigkeit soll uns schützen zu jeglicher Zeit! |
הדנובה כל כך כחולה,
כל כך בהירה וכחולה, דרך העמק והשדה את זורמת כל כך רגועה, וינה שלנו מברכת אותך, זרם הכסף שלך בכל הארצות את משמחת את הלב עם חופיך היפים כל כך. רחוק מהיער השחור אתה ממהרת לים ונותנת את ברכתך לכל דבר. מזרחה את זורמת, מקבלת את פני אחיך, תמונה של שלום לכל הזמנים! טירות ישנות המשקיפות מעליך, מברכות אותך ומחייכות מגבעותיהן התלולות והמסולסלות ומראות ההרים משתקפים בגלים הרוקדים שלך. הבנות מאפיק הנחל, לוחשות כשאת זורמת על ידיהן, נשמע על ידי כל מה שמתחת לשמיים הכחולים מעל. רעש פטירתך הוא שיר מתקופות קדומות ועם הצלילים הבהירים ביותר השיר שלך מוביל אותך אי פעם. עצור את הגאות והשפל שלך בווינה, זה כל כך אוהב אותך! בכל פעם שאת תחפשי, וינה אחרת בשום מקום לא תמצאי! כאן שופך חזה מלא את קסמי המשאלות המשמחות, ומשאלות גרמניות מכל הלב מוטסות על מימיכם. את יודעת היטב אחיך, הריין, על גדותיו מגדל יין מפואר, ויש גם יום ולילה, את השעון הקבוע והנאמן. אך אל תקנאי בו לא באותן מתנות שמימיות גם על ידך ברכות רבות זורמות מטה והיד האמיצה מגינה על מולדתנו! לכן בואו נהיה מאוחדים, הצטרפו לאחים, בדרגות חזקות, שמחים גם בתקופות בעייתיות; אמיצים, כאשר הסכנה מאיימת עלינו, בית על חוף הדנובה, קשורים ליבנו, אליך לכל הזמנים טוב ודם מקודשים! הסירה נוסעת על הגלים כל כך בשקט, שקט הוא הלילה, אוהבת לראות רק את המלח לוחש באוזן המאהב, שליבה מזמן הייתה בבעלותה. הו גן עדן, רחם על הזוג האוהב, הגן עליהם מפני סכנה שם לנצח! עכשיו הם עוברים בתנוחה מאושרת, סירה, להפליג תמיד הלאה! אומץ רענן דם צעיר, הו כמה מאושר, זה מאחד צחוק! אהבה ותשוקה ממלאים את השד - זה הגדול בעולם. עכשיו שרים שיר עליז ומבורך, הצהלות ככל שהאוויר מחלחל הדהדה בקול בלב וקושרת להקה סביבנו. חופשי ונאמן בשירה ובמעשה, תביא גובה לעיר וינה קנה אותו על התהילה המלאה החדשה ונכבש בכוח. ולסיכום מביא אפילו ברכה לאהבתנו, לנהר הדנובה היפה. לא משנה מה יביא לנו היום נאמנות ואחדות היא תגן עלינו כל הזמן! |
בתרבות עריכה
היצירה זכתה לפרסום נרחב עם הקרנתו של הסרט "2001: אודיסאה בחלל" של הבמאי סטנלי קובריק. היצירה מתנגנת ברקע טיסה נעימה בחלל, ומאז הפכה למזוהה עם סרטי המדע הבדיוני ותעופה בחלל.
קישורים חיצוניים עריכה
- הדנובה הכחולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)