ההיסטוריה של הנדסה גנטית
הנדסה גנטית היא תהליך של שינוי גנים ביצורים חיים באופן מלאכותי על ידי האדם ובכך שינוי תכונותיהם.
עכבר הוא בעל החיים הראשון שהונדס גנטית על ידי רודולף יאניש ב-1974.
רקע עריכה
השינוי המלאכותי הראשון שנעשה באמצעים ביוטכנולוגים היה העברה של גנים בין יצורים בשנת 1973 על ידי המדענים הרברט בויאר (אנ') וסטנלי נורמן כהן. דבר זה התאפשר בעקבות שורה של התפתחויות טכנולוגיות שאפשרו לשנות את הגנום באופן ישיר.
חלק מההתפתחויות הללו כוללות את הגילוי של אנזימי הגבלה, DNA ליגאז, האפשרות לתכנן פלסמידים, PCR וריצוף בשיטת סנגר. התמרה של DNA לתוך אורגניזם מארח התאפשרה בעקבות פיתוח של אקדח גנים (אנ'), מערכת T-DNA בינארית ומיקרו-הזרקה (אנ').
בשנת 1976 הטכנולוגיה מוסחרה עם פיתוח חיידקים מהונדסים שיצרו סומטוסטטין, ומאוחר יותר גם אינסולין (ב-1978). בשנת 1983 הוכנס לצמח הטבק עמידות לאנטיביוטיקה, ובכך היה לצמח המהונדס הראשון. התפתחויות נוספות אפשרו למדענים לשנות ולהוסיף גנים למגוון יצורים, ובכך לגרום להשפעות שונות.
צמחים מהונדסים הוצעו לציבור ב-1992 על ידי חברה סינית, שמכרה טבק עמיד לווירוס. בשנת 1994 אושר לראשונה מזון מהונדס גנטית, עגבניית ה-Flavr Savr (אנ'). עד שנת 2010, ב-29 מדינות ברחבי העולם נזרעו צמחים מהונדסים. בשנת 2000 התפרסם בכתב העת Science המזון המהונדס הראשון בעל ערך תזונתי גבוה מאשר באורז רגיל - אורז זהוב (אנ').
חקלאות עריכה
ערך מורחב – חקלאות#היסטוריה של החקלאות
הנדסה גנטית היא שינוי ישיר של גנום של יצור באמצעים ביוטכנולוגיים שפותחו בשנות ה-70 של המאה ה-20. עם זאת, שינויים בגנום עקב התערבות האדם קרו עוד קודם לכן - החל בביות של צמחים ובעלי חיים וכלה בברירה מלאכותית. ההנחה המקובלת היא שבעל החיים הראשון שבוית הוא הכלב, עם עדויות ארכאולוגיות לכך מסביבות 12000 לפני הספירה. בעלי חיים נוספים שבויתו בתקופה הפרהיסטורית כוללים את החתול (9500 לפני הספירה), בקר, חזיר ועז (9000-8000 לפני הספירה בסהר הפורה).
העדויות הראשונה לביות צמחים הם אם החיטה וחיטת איינקורן (אנ') מהתקופה הנאוליתית הקדם קרמית א בסביבות 10100–10500 לפני הספירה בדרום-מערב אסיה[1]. הסהר הפורה של מערב אסיה, מצרים והודו הם האזורים בהם נמצאו עדויות לזריעה וקצירה מתוכננים של צמחים שעד כה נלקטו בטבע, וכן באופן בלתי תלוי בסין, סאהל, גינאה החדשה ואזורים נוספים באמריקות.
שמונת גידולי היסוד הנאוליתיים נוכחות כולן בסביבות 7000 לפני הספירה. הורטיקולטורה מופיעה לראשונה בלבנט במהלך התקופה הכלקוליתית (6800-6300 לפני הספירה). עקב הרקמות הרכות של ירקות, ממצא ארכאולוגי שלהם יותר נדיר, והממצא הקדום ביותר נמצא במערה במצרים מהאלף ה-2 לפנה"ס.
ברירה מלאכותית של צמחים מבויתים היא הדרך העיקרית שבה חקלאים התאימו את האורגניזמים לצרכיהם. דרווין תיאר שלושה סוגי ברירות: ברירה שיטתית (methodical), שבה האדם בכוונה בורר תכונות מסוימות; ברירה לא מודעת (unconscious) שבה תכונה נבחרת כי היא רצויה; וברירה טבעית שבה תכונה מסוימת מעניקה יתרון הישרדותי לאורגניזם. שלבי הביות הראשונים הסתמכו על ברירה לא מודעת וברירה טבעית, ולא ידוע האם היה שימוש בברירה שיטתית. תכונות שנמצאו בתמחים המבויתים הם אי נשירה של הגרעינים, דבר שהקל על הקצירה, זמן הבשלה אחיד, מחזור חיים קצר, איבוד של חומרים רעילים ופרודקטיביות. צמחים מסוימים, כמו הבננה, יכולים לעבור רבייה וגטטיבית. הצאצאים לרוב אינם מכילים זרעים, ולכן הם עקרים - אך גם היו גדולים ומלאי מיץ יותר.
הכלאה היא דרך נוספת להטמיע שינויים בגנום של יצורים, ופעמים רבות שיפרה תכונות של צמחים רצויים בעקבות תופעת און כלאיים. סביר להניח שגידול צמחים דומים בסמיכות הובילה להכלאות הראשונות. חיטת הלחם היא אלופוליפלואידית בעקבות שני מקרי הכלאה שונים. הרכבה יכולה לגרום למעבר של כלורופלסטים, DNA מיטוכונדרי וכל גרעין התא המכיל את הגנום ובכך ליצור אורגניזם חדש, בסוג של הנדסה גנטית טבעית.
בשנת 1927 נעשה שימוש בקרני X כדי להשביח צמחים באמצעות יצירת מוטציות, ועד לשנת 2007 למעלה מ-2,540 צמחים הונדסו בצורה זו או באמצעים כימיקליים היוצרים מוטציות אקראיות.
גנטיקה עריכה
- ערך מורחב – גנטיקה
הבנה מעמיקה של גנטיקה הייתה חיונית לפיתוח ההנדסה גנטית. חוקי התורשה שגילה גרגור מנדל ב-1865 היו העדות הראשונה לכך שישנה הפרדה והתפלגות עצמאית של תכונות. ב-1889 הוגו דה פריס (אנ') טבע את המונח (פאן)גן, כאשר הניח שחלקיקים אחראיים לתורשה של תכונות, וב-1905 טבע ויליאם בייטסון את המונח גנטיקה. ב-1928 הוכיח פרידריך גריפית' (אנ') שבתהליך התורשה ישנו מרכיב שעובר התמרה (טרנספורמציה), שלימים יזוהה בניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי כ-DNA. אדוארד טייטום וג'ורג' בידל פרסמו ב-1941 את הדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, המתארת את תהליך יצירת החלבונים מ-DNA. מבנה הסליל הכפול זוהה על ידי ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק ב-1953[2].
מלבד הגילוי איך DNA עובד, פותחו כלים שבעזרתם ניתן לערוך אותו. ב-1970 גילו במעבדתו של המילטון או. סמית' את קיומם של אנזימי הגבלה המאפשרים ביקוע של DNA באתרים מסוימים, ולהפריד את התוצרים השונים באמצעות אלקטרופורזה דו-ממדית בג'ל. דבר זה אפשר למדענים לבודד גנים מתוך הגנום. מוקדם יותר, ב-1976 התגלו DNA ליגאזות, המחברים מקטעי DNA, ובאמצעות שילוב של אנזימי הגבלה ו-DNA ליגאזות ניתן לחתוך ולהדביק מקטעי DNA ליצירת DNA רקומביננטי. פלסמידים שהתגלו ב-1952 הפכו להיות כלי עבודה מרכזי בתהליך התמרת ה-DNA בין תאים ובשיבוט מקטעי DNA. פרדריק סנגר פיתח שיטה לריצוף DNA ב-1977, מה שהעלה בצורה דרסטית את כמות הידע הגנטי של החוקרים. תגובת PCR, שפותחה ב-1983 על ידי קארי מוליס, אפשרה הגברה של מולקולות DNA ובכך סייעה לזיהוי ובידוד מקטעי DNA.
.jpg)
מלבד עריכת ה-DNA, פותחו שיטות שנועדו להתמיר (טרנספורמציה) את ה-DNA לתוך גנום של יצור היעד. ניסוי גריפית' כבר הראה כי ישנם חיידקים מסוימים שבאופן טבעי כשירים לבלוע DNA זר מסביבתם ולבטא גנים מתוך מקטע זה. ב-1970 התגלה שניתן להשיג כשירות זו באמצעים מלאכותיים, כפע שהראו החוקרים מורטון מנדל ואקיקו היגה, כי החיידק Escherichia coli כשיר להכניס אליו בקטריופאג' למדא לאחר טיפול בנתרן כלורידי (CaCl2)[3]. שנתיים לאחר מכן הראה סטנלי כהן שטיפול זה מכשיר את החיידק גם להכנסת DNA פלסמידי. התמרה באמצעות אלקטרופורציה פותחה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, דבר שהגביר את היעילות והרחיב את מגוון החיידקים בהם ניתן להשתמש. ב-1907 התגלה החיידק Agrobacterium tumefaciens הגורם לגידולים בצמחים, וב-1970 התגלה שהמרכיב האחראי ליצירת הגידול הוא פלסמיד Ti הנמצא בחיידק, וכי חלק ממקטע הפלסמיד עובר איטנגרציה לגנום הצמח. לקח לחוקרים עוד כמה שנים כדי לבודד את המרכיבים השונים, עד שיכלו להסיר מהפלסמיד את הגנים המובילים ליצירת הגידול ואזורים לא חיוניים, והכניסו לפלסמיד גנים אחרים[4]. באמצעות הדבקה של צמחים בחיידק הוטמעו הגנים הללו בתוך הגנום הצמחי.
צעדים ראשונים עריכה
ב-1972 פול ברג השתמש באנזימי הגבלה וב-DNA ליגאז כדי ליצור את מולקולות ה-DNA רקומביננטי הראשונות. הוא איחה בין DNA מהנגיף SV40 לבין DNA מהנגיף בקטריופאג' למדא. הרברט בויאר (אנ') וסטנלי נורמן כהן לקחו את עבודתו של ברג צעד אחד קדימה, והכניסו את ה-DNA הרקומביננטי לתוך תא חיידקי. כהן עסק בחקר פלסמידים ובויאר באנזימי הגבלה, וב-1972 הכירו בכך שהתחומים שלהם משלימים והחלו לשתף פעולה. יחד הם זיהו אנזים הגבלה היכול לבקע את הפלסמיד pSC101 בנקודה מסוימת, ובכך להפוך את ה-DNA המעגלי לליניארי. ל-DNA ליניארי זה החוקרים חיברו גן המעניק עמידות לקנמיצין, ואיחו את הפלסמיד חזרה לצורה מעגלית. כהן כבר פיתח שיטה להתמרת ה-DNA לתוך חיידק, וכאשר ביצעו אותו יצרו חיידקים בעלי עמידות לאנטיביוטיקה מסוג קנמיצין, ויצרו את האורגניזם המהונדס גנטית הראשון. הם חזרו על ניסוי זה עם גנים אחרים, והראו שגנים רבים יכולים לעבור ביטוי בחיידק, כולל גנים שמקורם בצפרדע הרפואית המצויה (Xenopus laevis), ההתמרה הראשונה שהתמירה גנים בין ממלכות.
ב-1974 רודולף יאניש יצר את העכבר הטרנסגני הראשון, באמצעות הכנסת DNA זר לתוך עובר. זהו בעל החיים הראשון שהונדס. יאניש חקר תאי אדם שנדבקו בנגיף SV40 כאשר נתקל במאמר של ביאטריס מינץ המתאר יצירה של עכבר כימרי. הוא לקח את דוגמיות SV40 ממעבדתו למעבדתה של מינץ והזריק אותם לעוברים וציפה שהם יפתחו גידולים. העכברים שנולדו נראו רגילים, אך לאחר בחינת הגנום שלהם באמצעות גלאי רדיואקטיבי התגלה שגנום הנגיף הוטמע בתוך גנום העכבר. בבחינת הגנום של הדור הבא של העכברים הללו, DNA הנגיף לא היה נוכח. ב-1981 המעבדות של פרנק ראדל, פרנק קונסטנטיני ואליזבת לייסי הזריקו DNA לתוך עובר עכבר בעל תא אחד, והראו כי DNA זה מסוגל לעבור לדורות הבאים.
הצמח הראשון שהונדס גנטית הוא צמח הטבק ב-1983. הוא פותח על ידי מיכאל ו. ביוואן, ריצ'רד ב. פלאבל ומרי דל צ'ילטון באמצעות יצירת גן כימרי, יחד עם הגן לעמידות לאנטיביוטיקה על גבי פלסמיד Ti שמקורו בחיידק Agrobacterium. הטבק הודבק בחיידק המותמר עם הפלסמיד המכיל את הגן הכימרי, שהוביל להטמעה של DNA זה בגנום הצמח. באמצעות שימוש בתרבית רקמה זוהה תא טבק בודד שהכיל את הפלסמיד, וממנו גידלו צמח טבק טרנסגני.
אסדרה עריכה
הפיתוח של הנדסה גנטית הובילה לחששות בקהילה המדעית, שגילויים אלו טומנים בחובים פוטנציאלים מסוכנים. ב-1975 התאספו מדענים לכנס (אנ') שבעקבותיו המליצו לקבוע תקנות המגדירות אמצעי זהירות שיש לנקוט בשימוש ב-DNA רקומביננטי או בתוצריו. ב-1976 המכונים הלאומיים לבריאות כינסו ועדה מייעצת, ובעקבותיהם משרדי ממשלה נוספים בארצות הברית החלו לקבוע תקנות בנושא, כולל מחלקת החקלאות של ארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה ומנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), ובכך המחקר של DNA רקוביננטי בארצות הברית החל להיות תחת בקרה הדוקה. ב-1982 הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) פרסם נייר עמדה על סכנות בהפצת אורגניזמים מהונדסים גנטית לטבע. ככל שהטכנולוגיות השתכללו והיצורים שהונדסו היו לא רק יצורי מודל אלא גם אורגניזמים מסחריים, ולכן המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה של ארצות הברית (אנ') הקימה ועדה כדי לפתח מנגנונים לבקרה. ב-1986 הם התקינו שצמחים מהונדסים גנטית נדרשים לקבל אישורים של מחלקת החקלאות, הסוכנות להגנת הסביבה ומנהל המזון והתרופות. בסוף עשור זה ובתחילת העשור הבא ארגונים שונים פרסמו הנחיות לגבי בדיקת הבטיחות של צמחים ומזון מהונדס גנטית, כולל ארגון המזון והחקלאות וארגון הבריאות העולמי[5][6][7][8]. האיחוד האירופי חוקק ב-1997 חוק המחייב סימון של מזון מהונדס גנטית.
רשויות החוק בעולם פועלות בנושא זה בצורה הבוחנת כל מקרה לגופו, ובודקת את בטיחות השימוש[9][10].
מחקר ותרופות עריכה
היכולת להוסיף, לשנות או להסיר גנים ביצורי מודל אפשר למדענים לחקור את הבסיס הגנטי למחלות של בני אדם. ב-1984 יצרו עכברים מהונדסים גנטית המבטאים אונקוגן משובט וכך הגבירו את הסיכוי שיפתחו סרטן. ב-1989 יצרו מריו קפקי, מרטין אוונס ואוליבר סמיתיס את העכבר הראשון שבו הוסר גן (נוקאאוט גנטי). ב-1992 חוקרים יצרו עכבר ללא גנים מדכאי סרטן, הנוטה לפתח סרטן, ובכך משמש מודל יעיל לחקר הסרטן. הטכנולוגיה שאפשרה זאת בעכברים לא הייתה ישימה בחולדות, המשמשות מודל יותר טוב לאדם במחלות מסוימות, וחולדות נוקאאוט יוצרו לראשונה ב-2003[11].
עם גילויו של microRNA בשנת 1993, החלו לעשות שימוש בשיטת RNAi כדי להוריד את רמות הביטוי של גנים - להנדס יצורים לבטא microRNA מסוים, שיפגע ברמות הביטוי של הגן הרצוי. דבר זה אפשר לחוקרים לבדוק מה קורה בהיעדר או ברמות נמוכות של גנים. שיטה זו הייתה יעילה לחקור גנים שהסרתם גרמה למוות של היצור. יתרון נוסף לשיטה זו היא היכולת לתזמן את ביטוי ה-microRNA, ובכך לתזמן את שיתוק ביטוי הגן, והיכולת לבטא את ה-microRNA ברקמות מסוימות ולבחון השפעות מקומיות. בשנת 2007 יוצרו צמחים בעלי מערכת הדברה המתבססת על שיטה זו. צמחים אלו מבטאים microRNA המכוון לגנים של של חרקים ותולעים נימיות, כך שאם יצורים אלו אוכלים את עלי הצמח ובכך גם את מולקולות ה-microRNA הגורמות לשיתוק גנים חיוניים בחרק או בתולעת.
נעשה שימוש בהנדסה גנטית כדי לבטא חלבונים שונים באמצעות יצורים שבאופן טבעי אינם מבטאים חלבונים אלו. ב-1979 פותחו חיידקים המבטאים אינסולין הומאני, וטופלו באמצעותם ב-1982. ב-1988 יוצרו לראשונה נוגדנים הומאניים בצמחים. בשנת 2000 יוצר אורז זהוב (אנ'), המעושר לוויטמין A, ובכך היה למזון מהונדס גנטית הראשון.
התפתחויות נוספות עריכה
לא כל תאי הצמח מודבקים על ידי אגרובקטריום, ולכן נוצר הצורך לפתח שיטות נוספות כדי להטמיע את ה-DNA בגנום. שיטות אלו כוללים אלקטרופורציה, אקדח גנים (אנ') ומיקרו-הזרקה (אנ'). בשנות ב-80 של המאה ה-20 פותחו שיטות להכנסת כלורופלסט מבודד לתר צמחי חסר דופן. פיתוח אקדח הגנים ב-1987 אפשר להכניס DNA זר לתוך כלורופלסטים.
תהליך ההתמרה הגנטית התייעל מאוד בחלק יצורים מיצורי מודל. בשנת 1998 יוצרו זרעי תודרנית לבנה מהונדסים באמצעות הטבלה של הפרחים בתמיסה המכילה את החיידק אגרובקטריום[12]. מגוון הצמחים הניתנים להנדוס גדל ככל שהתפתחו הטכנולוגיות שאפשרו גידול תרביות רקמת תאים צמחיים.
חיות המקנה הראשונות שהונדסו ב-1985 באמצעות מיקרו-הזרקה, כולל ארנבות, כבשים וחזירים. יונקים שונים הונדסו לשמש כמעין מפעל ליצור חלבונים בבלוטות החלב. החיות הראשונות שסינתזו חלבונים טרנסגנים בחלב היו עכברים שביטאו את החלבון מפעיל פלסמינוגן[13]. טכנולוגיה זו יושמה לחלבונים נוספים ובחיות נוספות, כולל בכבשים, חזירים ופרות[14].
בשנת 2010 הכריזו חוקרים ממכון קרייג ונטר על יצירת החיידק הסינתטי הראשון. החוקרים יצרו גנום, החדירו אותו לחיידק קיים, ובתהליך של ברירה וחלוקה יצרו חיידקים המכילים רק את הגנום המלאכותי. לחיידק זה קראו בשם סינטיה (Synthia) ובשם המדעי Mycoplasma laboratorium (אנ'), והוא היצור המלאכותי הראשון.
בשנת 2014 חיידק השתכפל יחד עם פלסמיד המכיל זוג בסיסים מלאכותי. בכדי שהדבר יתאפשר, החיידק הונדס כדי שיוכל להכניס ולשכפל נוקליאוטידים מלאכותיים, ואכן, ב-99.4% הפלסמיד השתכפל יחד עם זוג הבסיסים המלאכותיים. זהו היצור הראשון המשתמש בקוד גנטי רחב יותר מהטבעי.
בשנת 2015 נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר בכדי להנדס צמחים - TALEN (אנ') וקריספר. מעבדות בסין יצרו בעזרתם חיטה עמידה לפטריות וצמחי אורז בעלי יבול רב יותר, ומעבדה מהממלכה המאוחדת יצרה שעורה עמידה לתנאים צחיחים. מבחינה אסדרתית, כאשר משתמשיים בטכנולוגיות אלו כדי להסיר גנים (ובלי להוסיף גנים ממקורות אחרים), תהליך קבלת האישור הוא קצר וזול יחסית. בשיטת קריספר, דור הצמחים הראשון יכול להכיל DNA זר המסייע לתהליך העריכה, אך הוא אינו נוכח בדור הבא, ולפיכך לפי גופי אסדרה יכולים להיחשב כצמחים שאינם טרנסגנים.
מסחור עריכה
ב-1976 נוסדה החברה הראשונה שעסקה בהנדסה גנטית, Genentech (אנ') על ידי בויאר ורוברט א. סוונסון (אנ'), ושנה לאחר מכן יצרו את החלבון סומטוסטטין בחיידקי Escherichia coli, וב-1978 יצרו אינסולין. אינסולין זה אושר לשימוש על ידי ה-FDA בשנת 1982.
ב-1980 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי ניתן לרשום פטנט על יצורים מהונדסים גנטית. ב-1983 הגישה חברה ביוטכנולוגית בקשה לאשר ניסויים בחיידק Pseudomonas syringae (אנ') מהונדס, אשר אמור לגונן על צמחים מפני קור קיצוני. מפגינים ופעילים הצליחו לדחות את האישור בתואנות משפטיות למשך ארבע שנים, וב-1987 חיידק זה היה אורגניזם מהונדס גנטית אשר נעשה בו שימוש מסחרי בחקלאות, בשדות של תותים ותפוחי אדמה בקליפורניה. שני השדות הללו הותקפו בידי פעילים, והחברה החליטה לא לבצע את הניסוי[15].
הצמח הראשון שהונדס גנטית היה טבק עמיד לאנטיביוטיקה. ניסויי השדה הראשונים בצמחים מהונדסים - צמחי טבק עמידים לקוטלי עשבים - נעשו ב-1986 בצרפת ובארצות הברית. ב-1987 חברת Plant Genetic Systems (אנ') היו הראשונים להנדס טבק עמיד לחרקים, באמצעות התמרת גנים קוטלי חרקים שמקורים בחיידק Bacillus thuringiensis (אנ') לתוך הטבק.
אנזימים מהונדסים שמקורם בחיידקים היו היישום הראשון של אורגניזמים מהונדסים שאושרו על ידי ה-FDA ב-1988. בראשית שנות ה-90 אושר לשימוש במספר מדינות אנזים הגבנה מהונדס (כימוזין (אנ')). עד אז תהליך ההגבנה נעשה באמצעות אנזימים שהופקו מקיבות של מעלי גירה. הכימוזין המהונדס שבוטא בחיידקים מסוגל לגבן חלב. סין הייתה המדינה הראשונה לאשר צמח מהונדס גנטית למסחר, טבק עמיד לנגיף ב-1992. ב-1994 אושר להפצה עגבניית ה-Flavr Savr (אנ'), אשר טכנולוגיה של RNAi מאריכה את חיי המדף שלה. בשנה זו אישר האיחוד האירופי לראשונה אורגניזם מהונדס גנטית לשימוש מסחרי - טבק עמיד לקוטל העשבים ברומוקסינל. ב-1995 אישר הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית הפצה של תפוח האדמה המכיל בתוכו גנים קוטלי חרקים. ב-1996 ניתנו 35 אישורים לגדל בצורה מסחרית תשעהה סוגים של צמחים טרנסגניים באיחוד האירופי ובשש מדינות נוספות.
עד 2010, 29 מדינות ברחבי העולם זרעו צמחים מהונדסים גנטית לצרכים מסחריים, ו-31 מדינות אישור יבוא של צמחים טרנסגנים. ב-2013 הוענק פרס המזון העולמי למספר מדענים שהיו מעורבים בחברות הנ"ל, על שיפור האיכות, הכמות והזמינות של מזון בעולם.
החיה המהונדסת הראשונה שמוסחרה היא GloFish, דג זברה המכיל גן פלואורוסצנטי שגורם להם לזרוח תחת תאורה על-סגולה. בעל החיים הראשון שאושר לתזונה הוא סלמון אקווה-אדוונטג' בשנת 2015. הסלמון מותמר בהורמון גדילה שמקורו באלתית גמלונית, תחת בקרה של תחל שמקורו בסוג של דג זאב (אנ'), כך שהורמון הגדילה מתבטא כל השנה ולא רק בעונות מסוימות.
התנגדות עריכה
.jpeg)
התנגדות ותמיכה בהנדסה גנטית התפתחה במקביל להתפתחות הטכנולוגית. בשנת 1998 פרסם הביולוג ארפאד פוסטאי (אנ') מחקר לפיו חולדות שאכלו תפוחי אדמה מהונדסים סבלו מהפרעות בגידול ובתפקוד מערכת החיסון (אנ'). צוות חוקרים בכיר שבדק את הנתונים עליו הסתמך טען שהנתונים עליהם התבסס פוסטאי אינם נכונים, והמכון שבו חקר התנער ממנו ולא חידש את החוזה. התקשורת גילתה עניין במחקר, ופוסטאי פנה לחוקרים נוספים שבדקו את ניסויי וטענו שלא נפל בהם פגם. בדיקה של רשות הבטיחות במזון של האיחוד האירופי שפורסמה בשנת 2008 העלתה כי יש מרווח בטיחות גדול (לפחות פי 100) בין רמות החשיפה של בעלי החיים בניסוי לבין החשיפה של בני אדם[16]. התנגדות נוספת פורסמה על ידי חוקר צרפתי, ז'יל אריק סראליני (אנ'), שטען ב-2012 (אנ') כי צמחים מהונדסים גנטית גורמים לסרטן בחולדות. הדבר עורר סערה תקשורתית. חוקרים טענו כי מתודולגית המחקר שלו הייתה שגויה, דבר שהוביל למשיכת הפרסום מכתב העת. נכון ל-2022, לא נמצא חשש בריאותי במוצרי מזון מהונדסים שנבחנו ואושרו באופן בלתי תלוי על ידיד רשויות מזון שונות בעולם[9].
בישראל עריכה
בשנת 2005 התפרסמו תקנות המסדירות את הפיקוח על הנדסה גנטית[17], המתבצע בידי משרד החקלאות. שתי ועדות מטפלות בנושא של מזון מהונדס גנטית: (1) הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות, המתייחסת לעניין בטיחות המזון, (2) הוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות (הורצ"מ), המפקחת על הניסויים הנעשים בארץ מכוח התקנות הנ"ל. על אף שנעשים בישראל מחקרים רבים המערבים הנדסה גנטית, אין הרבה פעילות מסחרית בתחום ואין תוצרת מקומית שעוברת הנדסה גנטית[9][10]. רוב המזון בעולם המהונדס גנטית הם גידולי יסוד המיובאים לארץ, הכוללים בעיקר תירס, סויה וקנולה[18].
בישראל התקבלה החלטה בשנת 2013, אשר אושרה כמה שנים לאחר מכן, שצמחים שעברו סוגים מסוימים של הנדסה גנטית לא יגדרו ככאלו:
צמחים שהם צאצאים של צמחים שעברו "מוטוגניזה מכוונת מטרה" בדרך של עריכה גנטית אשר גורמת לחסר של נוקליאוטידים (deletion) והוכח לגביהם שאין החדרה ו\או איחוי (incorporation) של דנ"א זר לגנום הצמח אינם נופלים בקטגוריה של צמחים טרנסגניים. לפיכך צמחים שהם תוצרי טכנולוגיה זו לא יחשבו כטרנסגניים.
— סיכום ישיבת הורצ"מ מיום 8.8.2016[19]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יוסי הירשברג, אריה מעוז, מי מפחד מצמחים מהונדסים?, באתר גליליאו, 1999
- רבקה ברג, יעקב ברג, צמחים מהונדסים: סיכויים, סיכונים והחקיקה שביניהם, באתר גליליאו, 2005
הערות שוליים עריכה
- ^ Daniel Zohary, Maria Hopf, Ehud Weiss, 1, [ההיסטוריה של הנדסה גנטית, באתר גוגל ספרים Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin], 4, OUP Oxford, 2012, עמ' 1, ISBN 978-0-19-954906-1
- ^ James Watson and Francis Crick (1953). "A structure for deoxyribose nucleic acid" (PDF). Nature. 171 (4356): 737–738. Bibcode:1953Natur.171..737W. doi:10.1038/171737a0. PMID 13054692.
- ^ Morton Mandel, Akiko Higa, Calcium-dependent bacteriophage DNA infection, Journal of Molecular Biology, 1 53, 1970, עמ' 159-162 doi: 10.1016/0022-2836(70)90051-3 PMID 4922220
- ^ Eugene Nester, Agrobacterium: The Natural Genetic Engineer (100 Years Later), 2008 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ ארגון הבריאות העולמי, Principles for the Safety Assessment of Food Additives and Contaminants in Food, Environmental Health Criteria 70, 1987
- ^ ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות, Strategies for assessing the safety of foods produced by biotechnology, Report of a Joint FAO/WHO Consultation, 1991
- ^ ארגון הבריאות העולמי, Health aspects of marker genes in genetically modified plants : report of a WHO workshop, 1993
- ^ ארגון הבריאות העולמי, Application of the principles of substantial equivalence to the safety evaluation of foods or food components from plants derived by modern biotechnology : report of a WHO workshop, 1995
- ^ 1 2 3 מזון מהונדס גנטית, באתר משרד הבריאות
- ^ 1 2 ניסויים בצמחים מהונדסים, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ Helen R. Pilcher, It's a knockout, Nature, 2003 doi: 10.1038/news030512-17
- ^ Clough, S. J.; Bent, A. F. (1998). "Floral dip: A simplified method for Agrobacterium-mediated transformation ofArabidopsis thaliana". The Plant Journal. 16 (6): 735–43. doi:10.1046/j.1365-313x.1998.00343.x. PMID 10069079.
- ^ Gordon, Katherine; Lee, Eric; Vitale, James A.; Smith, Alan E.; Westphal, Heiner; Hennighausen, Lothar, Production of human tissue plasmnogen activator in transgenic mouse milk, Biotechnology 5 (11), 1987, עמ' 1183-1187 doi: 10.1038/nbt1187-1183 PMID 1422049
- ^ Clark, A. John (1998). "The Mammary Gland as a Bioreactor: Expression, Processing, and Production of Recombinant Proteins". Journal of Mammary Gland Biology and Neoplasia. 3 (3): 337–50. doi:10.1023/a:1018723712996. PMID 10819519.
- ^ GM crops: A bitter harvest?, BBC, 14.06.2002 (באנגלית)
- ^ EFSA GMO Panel Working Group on Animal Feeding Trials (2008). "Safety and nutritional assessment of GM plants and derived food and feed: The role of animal feeding trials". Food and Chemical Toxicology. 46: S2–x2. doi:10.1016/j.fct.2008.02.008. PMID 18328408.
- ^ תקנות הזרעים (צמחים ואורגניזמים מהונדסים), תשס"ה-2005
- ^ רחלי ווקס, המקרה המוזר של מזון מהונדס גנטית בישראל, באתר זווית בחינוך, 12.05.2019
- ^ עמוד 42