החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו (בלארוס)
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו של הרפובליקה של בלארוס (בבלארוסית: Нацыянальная дзяржаўная тэлерадыёкампанія Рэспублікі Беларусь) היא רשת השידור הממלכתית לטלוויזיה ורדיו של בלארוס. מאז 1993 מהווה חברה פעיל באיגוד השידור האירופי תחת השם הטלוויזיה והרדיו הבלארוסי (BTRC).[1]
 | |
.jpg) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג |
חברה ממשלתית גוף סטטוטורי שידור ציבורי |
| מייסדים |
 ממשלת בלארוס |
| תקופת הפעילות | 1 בינואר 1956 – הווה (68 שנים) |
| מיקום המטה |
מינסק  |
| משרד ראשי | מקאיונקה 9, מינסק |
| ענפי תעשייה |
תעשיית הטלקומוניקציה |
| מוצרים עיקריים |
שידורי רדיו, טלוויזיה |
| יו"ר |
Ivan Eismant |
| tvr.by | |
  | |
החברה הוקמה בשנת 1956 כשירות הטלוויזיה והרדיו של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית.
טלוויזיה עריכה
החברה מפעילה שישה ערוצי טלוויזיה, מתוכם חמישה בעלי תפוצה ארצית וערוץ בינלאומי:[2][3]
- בלארוס 1 – חדשות, אקטואליה
- בלארוס 2 – בידור וספורט
- בלארוס 3 – תרבות. משדרת לרוב בבלארוסית
- בלארוס 4 – חדשות, בידור ותרבות אזורית. שידורים נפרדים לברסט, ויטבסק, גומל, גרודנו, מינסק ומוהילב
- בלארוס 5 – ערוץ ספורט
- בלארוס 24 – ערוץ בינלאומי לצופים מחוץ לבלארוס
- NTV בלארוס – גרסה בלארוסית של NTV רוסיה; כולל תוכן מתוך NTV רוסיה וערוצים רוסיים אחרים[4]
רדיו עריכה
החברה מפעילה 2 שירותי רדיו ארציים ושלושה שירותי FM אזוריים:[5]
- הערוץ הראשון – ערוץ הרדיו הארצי הגדול ביותר בבלארוס
- תחנת הרדיו "בלארוס" – שירות לאומי ובינלאומי עם תוכניות בשבע שפות (בלארוסית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, פולנית, רוסית וספרדית)[6]
- ערוץ "תרבות" – שירות FM אזורי, תרבות ומוזיקה.
- רדיו "סטוליצה" – שירות FM אזורי, תוכניות מקומיות.
- Radius-FM – שירות FM אזורי, מוזיקה המוכוונת לנוער.
צנזורה ותעמולה עריכה
באופן מסורתי, מומחים בינלאומיים והאופוזיציה בבלארוס מכנים את הטלוויזיה הממלכתית כאחד מכלי התעמולה העיקריים של המשטר הסמכותי של אלכסנדר לוקשנקו. היא מואשמת במתן מידע שגוי, תומכת בדיכוי פוליטי ובקידום בחירות והסתרת מבקרי המשטר.[7][8] בזמן המהומות במדינה, בעקבות הבחירות לנשיאות בלארוס 2020, חלק גדול מעובדי החברה הודיעו על התפטרותם כהבעת סולידריות עם המפגינים.
עובדים ומנהלים מובילים של ערוצי טלוויזיה ממלכתיים, היו פעמים רבות נתונים לסנקציות מצד האיחוד האירופי ומארצות הברית.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו (באנגלית) (בבלארוסית) (ברוסית)
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו, ברשת החברתית פייסבוק
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו, ביישום טלגרם
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו, ברשת החברתית אינסטגרם
החברה הלאומית הממלכתית לטלוויזיה ורדיו, ברשת החברתית VK
הערות שוליים עריכה
- ^ "EBU-UER / Active Members". European Broadcasting Union. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "TV Channels >> Television >> Belteleradiocompany". Belteleradiocompany. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2014. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Тэлеканалы >> Тэлебачанне >> Белтэлерадыекампанiя" (בבלארוסית). Belteleradiocompany. אורכב מ-המקור ב-28 במאי 2013. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NTV-Belarus >> Television >> Belteleradiocompany". Belteleradiocompany. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2014. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Radio Channels >> Belteleradiocompany". Belteleradiocompany. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "About Radio | Radio Belarus". Belteleradiocompany. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2014. נבדק ב-11 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Посол Польщі Генрик Літвін: Втратити добрий час – це великий ризик для України - СЕРГІЙ ЛЕЩЕНКО, Ukrayinska Pravda, 8 November 2011. Henryk Litwin, former ambassador of Poland to Belarus: "Television in Belarus is exclusively state propaganda"
- ^ Edward Lucas Podcast: Belarus propaganda - 20.01.2017. Edward Lucas, editor at The Economist: “in Belarus the state television maintains Soviet levels of venom and mendacity.“
- ^ Поўны спіс 208 беларускіх чыноўнікаў, якім забаронены ўезд у ЕС [Full list of 208 Belarusian officials banned from entering the EU] - Nasha Niva, 11 October 2011