החלטה 2720 של מועצת הביטחון של האו"ם
החלטה 2720 של מועצת הביטחון של האומות המאוחדות היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-22 בדצמבר 2023, קראה להגביר את הסיוע למשבר ההומניטרי ברצועת עזה שנגרם בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כולל אספקת דלק, מזון ואספקה רפואית. היא גם דרשה במפורש לפתוח את כל מעברי הגבול לרצועה לסיוע הומניטרי, כולל מעבר כרם שלום, וכן לשחרר את החטופים שנלקחו לעזה על ידי חמאס במתקפת הפתע ב-7 באוקטובר ולאפשר גישה הומניטרית אליהם.[1][2] ההחלטה אושרה על ידי 13 מ-15 חברות המועצה, בעוד שרוסיה וארצות הברית נמנעו.[3][4]
| תאריך |
22 בדצמבר 2023  |
|---|---|
| קוד | (מסמך) |
| נושא |
רצועת עזה, גישה הומניטרית, המשפט ההומניטרי, סיוע הומניטרי |
| סיכום הצבעה |
13 הצביעו בעד |
| הרכב מועצת הביטחון | |
| חברות קבועות |
 הרפובליקה העממית של סין צרפת רוסיה הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
| חברות לא קבועות |
 אלבניה ברזיל גבון גאנה מוזמביק יפן אקוודור מלטה שוויץ איחוד האמירויות הערביות |
  | |
רקע עריכה
ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה (2023)
רצועת עזה חווה משבר הומניטרי כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל.[5] עם תחילת המלחמה הטילה ישראל הסגר מוחלט (אנ') על רצועת עזה, אשר הביא למחסור משמעותי בדלק, מזון, תרופות, מים ואספקה רפואית חיונית.[5] סגר זה הביא לירידה של 90% בזמינות החשמל, השפיע על אספקת החשמל לבתי החולים, מפעלי הביוב והשבתת מתקני ההתפלה המספקים מי שתייה,[6] ומחלות רבות התפרצו ברחבי עזה.
תקיפות חיל האוויר הישראלי גרמו לנזק גדול לתשתיות ברצועה, והעמיקו עוד יותר את המשבר.[7] משרד הבריאות של רצועת עזה, שנשלט בידי חמאס, טען כי למעלה מ-4,000 ילדים שנהרגו בחודש הראשון למלחמה, ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי עזה "הפכה לבית קברות לילדים".[8]
תהליך ההצעה עריכה
ב-12 דצמבר 2023 קיבלה העצרת הכללית של האומות המאוחדות החלטה לא מחייבת הקוראת ל"הפסקת אש מיידית" ברוב של 153 בעד, 23 נמנעים ו-10 נגד.[9]
החלטה 2720, שהוצעה על ידי איחוד האמירויות הערביות, תוכננה במקור להצבעה ביום שני, 18 בדצמבר. עם זאת, ההצבעה התעכבה מספר פעמים על מנת לאפשר משא ומתן עם ארצות הברית כך שהיא לא תטיל עליה וטו.[10] ארצות הברית הביעה הסתייגות מההצעה למנגנונים מפוקחים של האו"ם להעברת סיוע,[11] בעוד שהממלכה המאוחדת תמכה בכך.[12]
תיקון שהציגה רוסיה, שקרא ל"השעיה דחופה של פעולות האיבה", זכה ל-10 קולות בעד ו-4 נמנעים, אך הוטל עליו וטו על ידי ארצות הברית.[4][13]
הצבעה עריכה
החברות הקבוצות במועצת הביטחון מודגשות.
| בעד (13) | נמנע (2) | נגד (0) |
|---|---|---|
תגובות עריכה
נציגים לאומיים עריכה
הרפובליקה העממית של סין – שגריר סין באומות המאוחדות דאי בינג בירך על קבלת ההחלטה אך מתח ביקורת על חסרונותיה ותמך ב"ניצול מלא של מעבר כרם שלום ופתיחת נקודות מעבר אחרות".[1]
מצרים – השגריר המצרי לאו"ם אוסאמה מחמוד עבד אל-חאלק בירך על ההחלטה וכינה אותה "צעד בכיוון הנכון".[1]
ישראל – שגריר ישראל באומות המאוחדות גלעד ארדן הודה לארצות הברית ולנשיאה ג'ו ביידן על "העמידה האיתנה לצד ישראל לאורך המשא ומתן", אך הדגיש כי "התמקדות האו"ם רק במנגנוני הסיוע לעזה מיותרת ומנותקת מהמציאות" והזכיר כי מועצת הביטחון עדיין לא גינתה את טבח 7 באוקטובר.[4] שר החוץ אלי כהן הכריז כי ישראל "תמשיך לפעול לפי החוק הבינלאומי, אך תבדוק מטעמי ביטחון את כל הסיוע ההומניטרי לעזה".[14]
הרשות הפלסטינית – נציג הרשות הפלסטינית באו"ם ריאד מנסור הכריז שההחלטה היא "צעד בכיוון הנכון, יש ליישם אותה והיא צריכה להיות מלווה בלחץ מסיבי להפסקת אש מיידית".[1]
רוסיה – שגריר רוסיה באומות המאוחדות וסילי נבנזיה ביקר את ההחלטה וקבע כי ארצות הברית עסקה ב"סחיטה" והפכה אותה ל"חסרת שיניים". נבזניה הוסיף כי מדובר ב"רישיון להרוג" ומי שהצביע בעד ההחלטה יהיה שותף למצב, וציין שרוסיה הייתה מטילה וטו על ההחלטה אלמלא הגיבוי של מדינות ערב.[1]
ארצות הברית – שגרירת ארצות הברית באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד הצהירה כי מעבר ההצעה הוא "שביב של תקווה" וכי מדובר ב"החלטה חזקה מאוד", תוך שהיא מציינת כי ארצות הברית "מזועזעת" מהיעדר גינוי לחמאס.[1]
תגובות אחרות עריכה
ארגונים רבים, כולל ועדת ההצלה הבין-לאומית (אנ'), ביקרו את ההחלטה בשל היעדר קריאה להפסקת אש מיידית, בעוד שמנכ"לית רופאים ללא גבולות אבריל בנואה הכריזה כי ההחלטה שונתה "עד שהשפעתה על החיים של אזרחים בעזה תהיה כמעט חסרת משמעות".[15][16]
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 5 6 "Security Council adopts key resolution on Gaza crisis". האומות המאוחדות. 22 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ פרנז פסיחי ומייקל לוינסון, U.N. Security Council Passes Gaza Aid Resolution as U.S. Abstains, New York Times, 22 בדצמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר ודניאל אדלסון, מועצת הביטחון אישרה הצעה להגדלת הסיוע לעזה; וטו אמריקני על קריאה רוסית להפסקת אש, באתר ynet, 22 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 3 ברק רביד, מועצת הביטחון אישרה הצעה להגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 אלן יואנס (14 באוקטובר 2023). "Gaza's spiraling humanitarian crisis, explained". Vox. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רובי מלן; סזו יו צ'ן (26 באוקטובר 2023). "See how Israel's siege has plunged Gaza into darkness and isolation". וושינגטון פוסט. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gaza war inflicts catastrophic damage on infrastructure and economy". רויטרס. 21 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ מזכ"ל האו"ם: "עזה הופכת לבית קברות לילדים", באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023
- ^ איתמר אייכנר, 153 בעד: העצרת הכללית של האו"ם קראה ל"הפסקת אש מיידית" בעזה, באתר ynet, 12 בדצמבר 2023
- ^ ברק רביד, מועצת הביטחון של האו"ם תצביע היום על החלטה שקוראת להגדיל את הסיוע ההומניטארי לעזה, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2023
- ^ מישל ניקולס (22 בדצמבר 2023). "UN Security Council acts to boost aid to Gaza after US abstains". רויטרס.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Press release: The UK supports Security Council resolution 2720 on aid to Gaza". ממשלת בריטניה. 22 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UN approves watered-down resolution on aid to Gaza without call for suspension of hostilities". AP. 22 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
ציוץ של אלי כהן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
- ^ "UN Security Council resolution on Gaza crisis fails to address urgent needs". רופאים ללא גבולות. 22 בדצמבר 2023. נבדק ב-2023-12-25.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אמה גרהאם-הריסון וג'וליאן בורגר, UN security council backs resolution on large-scale aid to Gaza but not ceasefire, Guardian, 22 בדצמבר 2023
