ויקיפדיה

היפוגונדיזם

תסמונת המתארת לקות בתפקוד בלוטות המין
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: היפוגונדיזם משפיע על זכרים ונקבות. אך ערך זה מדבר על היפוגונדיזם זכרי בלי לפרט שזה המצב. או שצריך להוסיף את כל התיאור של ההפרעה, או לשנות את שם הערך כדי שישקף שמדובר רק בתופעה הזכרית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

היפוגונדיזם (בלועזית: Hypogonadism) היא תסמונת המתארת ירידה בתפקוד בלוטות המין - באשכים של זכרים או בשחלות של נקבות - שתוצאתה היא ביוסינתזה הורמונלית מופחתת. התופעה משפיעה על מגוון תפקודים פיזיים, הכוללים ירידה בחשק המיני, דיכאון, השמנה, עייפות, ירידה במסת העצם והשריר, ואי-פוריות[1]. אצל זכרים, הטסטוסטרון מופרש מהאשכים ומבלוטות יותרת הכליה ומסייע לעלייה בצפיפות העצם, לבניית מסת שריר ועקב כך גם לצמצום רקמות השומן בגוף. הורמון זה גם אחראי על סימני המין המשניים הגבריים: שיער הפנים והחזה, יצירת תאי זרע והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות מדי של הורמון זה מובילות לאגרסיביות ותחרותיות, ואילו רמות נמוכות מדי עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, עייפות ופגיעה בזיכרון[2]. בדיקות רמות טסטוסטרון מעידות כי כ-20% מכלל הגברים שגילם עולה על 55, סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. בדיקה של רמת ההורמון השמיש ביולוגית, מעידה כי מחצית מכלל הגברים מעל 55 שנים סובלים מהתופעה[3].

היפוגונדיזם
תחום אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D007006
סיווגים
ICD-10 E28.3, E29.1, E23.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמינים עריכה

חוסר בטסטוסטרון מתבטא בתסמינים רבים, ביניהם פגיעה בתפקוד המיני, ירידה במסת השריר, עלייה במשקל, מצב רוח ירוד עד כדי דיכאון, ועוד. סימפטומים עיקריים:
התסמונת המטבולית: קבוצה של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם המופיעים יחד, ביניהם סוכרת, השמנה בטנית, יתר לחץ דם, ועלייה ברמת השומנים בדם[4].
חשק מיני נמוך: תסמין עיקרי של היפוגונדיזם הוא ירידה בחשק המיני, לצד ירידה בכמות הזקפות העצמוניות, ירידה בפעילות המינית וליבידו נמוך. ההערכה המקובלת בקרב רופאים מומחים במיניות היא שעל כל 15 גברים שמתלוננים על בעיות זקפה, יש גבר אחד שמתלונן על בעיות בחשק המיני[5]. הטיפול להחזרת התפקוד והחשק המיני נעשה באמצעות מתן ההורמונים החסרים, באמצעות תכשירים להזרקה נבידו, תכשירים להשתלה תת-עורית, ומדבקות באזור שק האשכים[3].
אין-אונות: גברים הסובלים מאין-אונות מתקשים להגיע לזקפה, כאשר הפרעה בזקפה יכולה להיגרם מרמה נמוכה מדי של טסטוסטרון בגוף. טיפול הורמונלי במתן טסטוסטרון נבידו המיועד לטיפול גם באין-אונות, יביא את הטסטוסטרון לרמה תקינה ויסייע לשיפור הזקפה. לעיתים ניתן לשלב טיפול הורמונלי יחד עם התרופות לזקפה (ויאגרה, סיאליס ולויטרה בטבלייה מסיסה - ורדנפיל) אם התרופות לבדן לא מועילות[6].

היפוגונדיזם ותסמונת מטבולית עריכה

חסר בטסטוסטרון קשור להופעת התסמונת המטבולית והוא משפיע עליה לרעה[7]. מחקרים הראו שטיפול בטסטוסטרון מסייע בשיפור התסמינים[8]. מחקר שפורסם ב-2012 במגזין Obesity, מראה כי טיפול בטסטוסטרון במשך חמש שנים הוביל להפחתת משקל משמעותית וירידה ניכרת בהיקף המותניים בגברים שסבלו מחוסר בטסטוסטרון. החולים שהשתתפו במחקר היו 255 גברים שפנו לאורולוג כדי לטפל בבעיות בתפקוד המיני. הם הופנו לקבלת טיפול בזריקות טסטוסטרון הניתנות אחת לשלושה חודשים (Nebido). לצד השיפור בסימפטומים של בעיית חוסר בטסטוסטרון, נמצא גם כי החולים ירדו במשקל - תופעה שלא הייתה צפויה באופן כל כך משמעותי או מכוונת כחלק משאלת המחקר המרכזית[9].

היפוגונדיזם וסוכרת עריכה

הקשר בין היפוגונדיזם לסוכרת הוא קשר ידוע ומבוסס, אולם קיימת אי בהירות בשאלה אם הסוכרת מחמירה את הירידה ברמת הטסטוסטרון, או שמא רמת הטסטוסטרון הנמוכה מדי מחמירה את הסוכרת[10]. ב-2005 פרסמה האגודה האמריקאית לסוכרת מחקר ובו נתונים על כך שחולי סוכרת סובלים מחוסר בטסטוסטרון בשיעור כפול משיעורה של תסמונת זו בכלל האוכלוסייה[11]: בחולי סוכרת גילאי 40–79 נמצא כי 21% סובלים גם מהיפוגונדיזם, בעוד שבקרב גברים שאינם חולי סוכרת רק 13% סבלו מהיפוגונדיזם. במחקר שבדק גילאי 73 ומעלה נמצא כי בקרב חולי הסוכרת 64% סבלו גם מהיפוגונדיזם, לעומת 38% מהגברים שאינם חולי סוכרת[12].
הטיפול בהיפוגונדיזם כשלעצמו יכול לסייע לטיפול בסוכרת, כך התברר במחקר שהוצג בכינוס האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה קלינית ב-2015. המחקר, שהתפרסם ב מצא כי מתן טסטוסטרון למשך שישה חודשים ממתן את התנגודת לאינסולין המתפתחת בחלק מחולי הסוכרת[13].

אבחון עריכה

כשמופיעים הסימפטומים האופייניים למחסור בטסטוסטרון, כגון ירידה בזקפה ובדחף המיני ותנודות במצב הרוח, עייפות, ירידה במוטיבציה, ירידה בכוח הפיזי, מדובר בבעיה בריאותית הדורשת טיפול. אבחון התסמונת ייעשה באמצעות:
שאלון אבחון: אמצעי שנקרא מבחן ADAMׁ) Androgen Deficiency in the Aging Male) הוא כלי ראשוני באבחון מחסור בטסטוסטרון[14]. הוא נכתב על ידי חוקרים מאוניברסיטת סנט לואיס ב-2009 ומוכר בכל העולם ככלי עזר לרופאים. הכלי כולל את השאלות הבאות: האם אתה מרגיש ירידה בדחף המיני? האם אתה סובל מחוסר באנרגיה? האם אתה מרגיש ירידה בכוח ו/או בסיבולת? האם אתה מרגיש שחלה ירידה בגובהך? האם אתה מרגיש ירידה בטעם לחיים או בהנאה בחיים? האם אתה מרגיש מדוכא ו/או עצבני? האם אתה מרגיש ירידה בחוזק הזקפה? האם אתה מרגיש ירידה ביכולתך הספורטיבית? האם אתה מרגיש שאתה נרדם לאחר הארוחה? והאם אתה מרגיש שחלה הידרדרות בביצועיך בעבודה. ניתן לבצע בדיקה עצמית באמצעות שאלון ADAM באתר החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני - היל"ם ("שאלון ADAM לאבחון עצמי", היל"ם).
בדיקת דם: מי שנמצא בסיכון מוגבר לחסר טסטוסטרון או סובל מהתסמינים האופייניים של חסר טסטוסטרון, כדאי לפנות לרופא ולבקש בדיקת טסטוסטרון. בדיקת הטסטוסטרון היא בדיקת דם פשוטה, אינה דורשת צום או הכנה מיוחדת וזמינה בכל קופות החולים. אם נמצאה רמת טסטוסטרון תקינה, יש צורך להמשיך ולחפש את הגורם לתסמינים[15].

טיפול בחוסר בטסטוסטרון עריכה

  • משחה או ג'ל - תכשירים למריחה חיצונית, יומיומית, על עור הגוף. ניתנים בקופות החולים באמצעות מרשם רופא. טיפול זה הוא זול ובטוח, אך השימוש בו כרוך בחוסר נוחות רבה - את הג'ל יש למרוח על העור באזור נטול שערות, ואם אין כזה יש לגלח שטח מתאים ניכר. כמות הג'ל שיש למרוח גדולה למדי, ויש להמתין רבע שעה לפני שהעור שנמרח יבוא במגע עם ביגוד או כלי מיטה, ואין להתקלח למשך כשעה לאחר המריחה.
  • זריקה אחת לשבוע. הזריקה השבועית זולה, אך היא גורמת לעלייה פתאומית וחדה ברמת הטסטוסטרון, ולירידה לאחר מכן. כתוצאה רבים מהמשתמשים מתקשים להסתגל לשינוי הפתאומי והתכוף, הן בבעיות פיזיולוגיות כגון לחץ דם, והן בבעיות התנהגותיות כמו תוקפנות, אדישות וחוסר אנרגיה.
  • צנתור דו צדדי לפתרון הבעיה הפנימית של אספקה טבעית של טסטוסטרון. נחשב לטיפול לאחר שכל הדרכים האחרות נפסלו.
  • נבידו - זריקה להעלאת רמות הטסטוסטרון לטווח ארוך. נבידו הוא תכשיר טסטוסטרון המאושר ומשווק באירופה, בישראל ובמדינות נוספות בעולם. ניתן במרשם רופא בביטוחים המשלימים של קופות החולים. נבידו מוזרק לשריר הישבן אחת לשלושה חודשים (למעט הטיפול השני שניתן בדרך כלל חודש וחצי אחרי הראשון). חסרונה של הנבידו הוא במחירה הגבוה, גם לאחר השתתפות קופות החולים. כמו כן קיים מיעוט של מטופלים עליהם לא הביא הטיפול לתוצאות מספיקות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא היפוגונדיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Male hypogonadism: Symptoms and treatment", NCBI
  2. ^ Investigation, treatment and monitoring of late-onset hypogonadism in males
  3. ^ 1 2 "בעיות גיל המעבר אצל גברים", ד"ר אלי תבדי, ד"ר אלכס בנט, פרופ' עמי סידי, אתר קופת חולים מאוחדת
  4. ^ התסמונת המטבולית באתרNational Institutes of Health
  5. ^ "חוסר חשק מיני אצל גברים", ד"ר ירון בוקר, אתר שירותי בריאות כללית
  6. ^ עלון נבידו, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  7. ^ Testosterone and metabolic syndrome: The link
  8. ^ Testosterone-replacement therapy improves symptoms of metabolic syndrome
  9. ^ Testosterone as potential effective therapy in treatment of obesity in men
  10. ^ Low Testosterone a Common Problem for Diabetic Men
  11. ^ New data show low testosterone more likely in men with diabetes
  12. ^ Hypogonadism and Diabetes, Journal of Sexual Medicine
  13. ^ Testosterone Benefits Hypogonadal Men With Type 2 Diabetes, AACE 2013 Scientific & Clinical Congress Abstract 280
  14. ^ The quantitative ADAM questionnaire
  15. ^ אבחון וטיפול בחוסר בטסטוסטרון, ד"ר רענן טל, אתר שירותי בריאות כללית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=היפוגונדיזם&oldid=38225842"