הכנסייה הרומנית (ירושלים)
הכנסייה הרומנית בירושלים היא כנסייה ומנזר השייכת לכנסייה האורתודוקסית הרומנית המשמשת את האוכלוסייה הרומנית בירושלים. כמו כן היא משמשת כנציגות הפטריארכיה האורתודוקסית רומנית בירושלים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה  |
| כתובת | רחוב שבטי ישראל |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה | רומניה |
| זרם | הכנסייה האורתודוקסית הרומנית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1937 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1938 |
| אדריכל | יואן ברכט, ג'ורג' ברמכי |
| סגנון אדריכלי | ביזנטי |
| קואורדינטות | 31°47′08″N 35°13′31″E / 31.78548°N 35.2254°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
בשנות ה-20 של המאה ה-20 החלו להגיע צליינים רבים מרומניה לירושלים. בשנת 1927 רכשה הפטריארכיה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית קרקע למבנה, ברחוב שבטי ישראל (אז רחוב סט. פאול) . המבנה הושלם בשנת 1938. מגדל הכנסייה והמבנה ניזוק קשות במלחמת השחרור. לאחר המלחמה שימש הבניין את משרד החינוך והתרבות. ב-1962 הוחזר הבניין לרשות הכנסייה הרומנית. שיקום ושיפוץ נערכו בשנים 1963 ועד 1975. ב-1975 הכנסייה נחנכה מחדש והוקדשה לכבודו של גאורגיוס הקדוש.
כיום עומד בראש הכנסייה ארכימנדריט. בכנסייה מספר קטן של נזירים ונזירות. הכנסייה משמשת כיום (2020) את אוכלוסיית העובדים הזרים מרומניה וצליינים המגיעים ממדינה זו.
ארכיטקטורה עריכה
הכנסייה תוכננה על ידי האדריכל הרומני יואן ברכט (Ioan Berechet) והאדריכל הירושלמי גיורג' ברמכי (George Baramki). הם תכננו כנסייה ומנזר בסגנון ביזנטי מזרחי. המאפיינים כוללים כיפת כסף, מגדל רב-צלעות וקירות מעוטרים בציורי קדושים כמקובל בכנסיות המזרחיות. מנזר קוזיה בדרום רומניה מזכיר מספר אלמנטים הקיימים בכנסייה הירושלמית.
בצד השני של הרחוב שוכנים בתיה הקיצוניים של שכונת מאה שערים. מול הכנסייה נמצא המבנה המרכזי של חסידות תולדות אהרן. החסידות בנתה בבניין זה קיר חיצוני אטום ללא חלונות על מנת להימנע ממראה הכנסייה מתוך מבנה החסידות.
לקריאה נוספת עריכה
- אהרון לירון, בעקבות המשיח – פלגים נוצריים, ארץ ישראל ומדינת ישראל, צ'ריקובר, תל אביב, 2000, עמ' 67–68.
- דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני - מדריך טיולים בשכונות ובתים, כתר, ירושלים, 1996, עמ' 127.
