וילמוש סילאשי
וילמוש סילאשי, באזור דובר הגרמנית וילהלם סילאשי (בהונגרית: Szilasi Vilmos; בגרמנית: Wilhelm Szilasi; בודפשט, 19 בינואר 1889 – לוקרנו, 1 בנובמבר 1966) היה פילוסוף יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, מגלה וידידו הטוב של המשורר והסופר מיהאי באביץ'.
 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1889 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בנובמבר 1966 (בגיל 76) פרייבורג, גרמניה המערבית |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
במכללת אטווש, שם למד, ארנה לורשי היה עמיתו לכיתה ואיתו למד גם באוניברסיטת וילהלם פרידריך בברלין (היום נקרא אוניברסיטת הומבולדט של ברלין) בשנים 1909–1910.[1] הוא היה סטודנט גם באוניברסיטת בודפשט, למד פילוסופיה וכימיה, ובשנת 1918 הפך לפרופסור באוניברסיטה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בהזמנתו של הפרופסור שלו לשעבר, אדמונד הוסרל, הועסק במכון לפילוסופיה באוניברסיטת פרייבורג, ומשנת 1928 עד 1932 היה פרופסור אורח באוניברסיטה.[2] לאחר עליית היטלר לשלטון עבר לשווייץ, לבריסגו. לאחר מלחמת העולם השנייה חזר לפרייבורג בשנת 1947, שם מונה בשנת 1956 לפרופסור מן המניין לפילוסופיה באוניברסיטת אלברט-לודוויג. כעבור 5 שנים הפך למנהל הסמינר הפילוסופי הראשון במוסד. הוא נפטר בשנת 1966.[3][4]
שאלת הקשר בין פילוסופיה למדעי הטבע הייתה מכריעה בעבודתו. התכתובות שלו עם באביץ' פורסמו בשנת 1980 בעריכת אישטוואן גאל.[5]
משפחתו עריכה
וילמוש סילאשי נולד במשפחה יהודית. סבו וסבתו מצד אביו היו הסוחר ליפוט זוננפלד ורזי אבלס.[2] סבו וסבתו מצד אמו הם בנה קראוס וגיזלה דירי. אביו, מוריץ סילאשי, היה בלשן פינו-אוגרי, ואמו הייתה אילונה קראוס (1867–1944).[6] ב-16 במרץ 1918, ברובע 5 בבודפשט, נשא לאישה את ארז'בט ליוויה רוזנברג, בתם של ארמין רוזנברג ואנה ברייסאך.[7] גיסו היה הצייר היהודי-הונגרי דז'ה ציגאני, שהרג את אשתו בורבאלה (ברברה) סילאשי (אחותו של וילמוש סילאשי) ואת ילדיהם בסוף שנת 1937, ואז שם קץ לחייו.[8] בנוסף לבורבאלה, היו לווילמוש סילאשי כמה אחים ואחיות: בשקה; קלרה; נונוש; פרנץ (1894–1945) שהיה עורך דין; בורישקה; ינה (1953–1900) שהיה רופא.
עבודותיו העיקריות עריכה
- על תורת שיטת התודעה: מבוא. בודפשט, 1919
- Wissenschaft als Philosophie. Zürich–New York, Europa Verlag, 1945
- Macht und Ohnmacht des Geistes. Interpretationen zu Platon: Philebos und Staat VI, Aristoteles Nikomachische Ethik, Metaphysik IX. und XII. Bern, Francke, [1946] (Sammlung Üeberlieferung und Auftrag. Schriften)
- Philosophie und Naturwissenschaft. Bern-München, Francke, 1961 (Dalp-Taschenbücher)[9]
- Einführung in die Phänomenologie Edmund Husserls, Niemeyer, Tübingen 1959
- Philosophie als strenge Wissenschaft, Klostermann, Frankfurt 1965. )
- Phantasie und Erkenntnis, Francke, Bern 1969
- Szalai, Zoltán: Im Schatten Heideggers. Einführung zu Leben und Werk von Wilhelm Szilasi. Freiburg: Verlag Karl Alber, 2017.
- Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Budapest: Argumentum Kiadó − Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
- Magyar nagylexikon I–XIX. Főszerk. Bárány Lászlóné et al. Budapest: Akadémiai: Magyar Nagylexikon. 1993–2004. ISBN 963-05-6611-7
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub: Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
- R. Heiss: Zum 75. Geburtstag von Wilhelm Sz. Der Philosoph und die Wissenschaft. Frankfurter Allgemeine Zeitung 1964/15.
- Wilhelm Sz. gestorben. Frankfurter Rundschau 1966. nov.
הערות שוליים עריכה
- ^ Gartner Brigitta: Berlin szerepe a modern magyar kultúra megteremtésében. Online dokumentum: http://www.academia.edu/5118757/Berlin_szerepe_a_modern_magyar_kultúra_megteremtésében (Letöltés ideje: 2015. október 17.)
- ^ 1 2 Kovács I. Gábor et al.: Magyarországi egyetemi tanárok életrajzi adattára 1848–1944 I. Zsidó és zsidó származású egyetemi tanárok. [Budapest], ELTE Eötvös Kiadó, 2012. Online dokumentum: http://www.eltereader.hu/media/2014/06/Kovacs_EgyetemiTanarok_READER.pdf (Letöltés ideje: 2015. október 17.)
- ^ Szilasi Vilmos. In: Borbándi Gyula: Nyugati magyar irodalmi lexikon és bibliográfia. Budapest, Hitel, 1992.
- ^ Szilasi Vilmos. In: Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969.
- ^ Gál István (szerk.): Babits Mihály – Szilasi Vilmos levelezés. Petőfi Irodalmi Múzeum, Budapest, 1980.
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 550/1944. folyószám alatt. Online dokumentum: https://familysearch.org/pal:/MM9.3.1/TH-266-11585-62110-32 (Letöltés ideje: 2015. október 17.)
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 109/1918. folyószám alatt. Online dokumentum: https://familysearch.org/pal:/MM9.3.1/TH-266-11565-36192-99. (Letöltés ideje: 2015. október 17.)
- ^ Halálesete bejegyezve Budapest VI. ker. polgári akv. 10/1938. folyószám alatt. Online dokumentum: https://familysearch.org/pal:/MM9.3.1/TH-266-11019-130484-49 (Letöltés ideje: 2015. október 17.)
- ^ Az Országos Széchényi Könyvtár katalógusából.