ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:רבי יוחנן באנון

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה

רבי יוחנן באנון (נולד בשנת ה'תש"כ) היה מקובל שפעל לקידום לימוד ספר הזהר בקרב כל המגזרים.

ראשית חייו והחזרה בתשובה

עריכה

באנון גדל בסביבה חילונית והיה רחוק מיהדות. בתחילת הקריירה שלו שירת כעשר שנים במשטרת ישראל. הוא כיהן כקצין משטרה, ראש מחלק סמים והפעיל סוכנים לאיתור והפללת סוחרי סמים.

אף שבילדותו היה מסורתי-חילוני, החל תהליך חזרה בתשובה ופנה לעצת המקובל, הרב ניסים פרץ שייעץ לו לגרוס את ספר הזהר. על פי עדותו כך עשה במשך שנים אולם ללא רקע וידע אפילו בארמית, לא היה מבין כלל את שהיה קורא. לימים למד בכולל "בית-אל" בבני ברק תחת הנהגתו של הרב פרץ.

לפי עדותו לילה אחד בשנת בשנת תשס"א כשהיה בוכה על כך שאינו מבין דבר בלימודו ואז חווה חוויה רוחנית בה פגש את השכינה שהובילה אותו לרבי שמעון בר-יוחאי וזה לימדו את ספר הזהר, והתאונן בפניו כי מצבו של עם ישראל לא טוב ושעליהם ללמוד את הזהר שיצילם. מאותו מאורע, העיד, ידע את הזהר על-פה ואף ידע לפרש את כולו ממה שלמד מרבי שמעון, כמו כו ידע בעל פה את כל כתבי האר"י, אף שלא למדם לפני כן. לאחר אותו לילה החל באנון בפעילות ענפה להפצת לימוד הזהר, העברת שעורים, הקמת קבוצות ללימוד זוהר, הקים אתר אינטרנט עם שעורים שקיבל ומסר.

המוות והחזרה לחיים

עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בערב ראש השנה ה'תשע"ג ..

3.06 - י"ב תמוז תשע"ג / ידיעות אחרונות , משטרת ישראל
רפ"ק (גימ') יוחנן באנון ז"ל
משטרת ישראל אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקירם.
המנוח היה תושב הוד השרון

מודעת אבל מטעם המשטרה בגליון ידיעות אחרונות, י"ב תמוז ה'תשע"ג

שבעה ימי שבתא - שבעה חודשים בדיוק שהייתי מאושפז, טיפול נמרץ י"ט אייר תשע"ג [אחרי המוות קליני] ראשונים לא ידעתי מי אני, ללא זכרון, חלקיכם ביקר אותי וראו את מצבי, שיתוק חלק תחתון של הגוף , בלבול והזיות, רצון למות (ח"ו ), 4 חודשים גרמה נזקים ונעלמה, התרופפות שתלי הברזלים ברגליים, ועוד בישין מרעין, (מוות קליני 3 דקות ), טיפול מוגבר , חוסר חמצן, התקפת סכרת תקפה ממש... אט אט מכסא גלגלים, פצעי לחץ איומים , אסטמה קשה, כאבי תופת , השם יתברך בדמות רופאים, אחיות ואחים, שליחי השם שהצילו את חיי... עד להתעוררות הרצון להשתקם, עברתי לבית לוינשטין, שם פגשתי מלא...