משטרת ישראל

סמל משטרת ישראל
דגל משטרת ישראל
בניין המטה הארצי של משטרת ישראל

משטרת ישראל היא המשטרה המרכזית המופקדת על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים במדינת ישראל, כחלק ממערכת הביטחון בישראל. משטרת ישראל החליפה את משטרת המנדט ופועלת מכוחה של פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 שמקורה אף הוא בימי המנדט הבריטי. בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גם גיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.

בראש משטרת ישראל עומד המפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי השר לביטחון הפנים.

חיוג 100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד משטרת ישראל האזורי הקרוב לצורך קבלת קריאת חירום.

משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינות פדרליות, כדוגמת ארצות הברית, משטרת ישראל היא כלל ארצית, היא איננה צירוף של משטרות נפרדות (למעט חלוקה פונקציונלית למחוזות ומרחבים), היא איננה מחלקה בשלטון העירוני ואין מפקדיה עומדים לבחירת הציבור.

משטרת ישראל היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו ולתקנות המשטרה. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני בית דין משמעתי. במקרים חמורים, המהוים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט הרגילים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין במזרח ירושלים.

במשטרת ישראל משרתים, נכון לשנת 2009, כ-28,000 שוטרים[1]. במשמר האזרחי משרתים עשרות אלפי מתנדבים[2].

היסטוריה

שר המשטרה בכור שלום שטרית סוקר מסדר שוטרים בחברת המפכ"ל יחזקאל סהר בראשית ימי המדינה
אופנועני משטרת ישראל בתל אביב בשנת 1950 לערך
מחלקת שוטרים טירונים בתרגילי סדר חמושים (1969)
ניידת משטרה בעיצובה החדש, דצמבר 2009
ניידת משטרת התנועה בעיצוב החדש (יולי, 2010)
ג'יפ ממוגן של משטרת ישראל
ג'יפ פורד ממוגן של משטרת ישראל
ניידת משטרת תנועה ארצית (מתנ"א)
אופנעים של משטרת התנועה הארצית
צוערים בקורס קציני משטרה בעת מעצר של מפגין
רובוט סילוק פצצות של משטרת ישראל. הרובוט מופעל על ידי חבלן בשלט רחוק. הוא מצויד במצלמת וידאו, צבת ורובה shotgun.
מבנה המשטרה
מסוק של משטרת ישראל

ההיערכות להקמת משטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדו יחזקאל סהר ועוזרו יוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה. עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינה שר המשטרה, בכור שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.

עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה של משטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות, זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי 1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש.

יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנים האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלת שוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדש בכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948: "המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר..."[3]

לאחר מלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו של שמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלת שוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה.[4] אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרה הפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה נעצרו כ-25 מהשוטרים, מנהיגי ההפגנה, בבתיהם.‏[5] כנגד חמישה מהם הוגש כתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה.‏[6] פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.‏[7]

שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות - הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד 1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהם מצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.‏[7]

בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.

בשנת 1957 ייסד והקים ניצב יהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום (כיום נקרא המכללה לקצינים בכירים). בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים בדרך לוד בת"א, וכיום הוא ממוקם במכללת המשטרה בנעורים.

בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכך בשנה זאת הוקם קורס השוטרות הראשונות בארץ.

לאחר מלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. כחלק מהתארגנות זו, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים.

בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים.

בשנת 1974, בעקבות התגברות הטרור הפלסטיני ובעקבות הפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידי לוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו של משמר הגבול. מאותה סיבה הוקם המשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות של מחבלים ופורעי חוק.

בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודת אכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.

באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר של ערביי ישראל, שנפתחו ביחד עם אינתיפאדת אל-אקצה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמה ועדת אור לחקירת האירועים.

במהלך האינתיפאדה השנייה ("אינתיפאדת אל-אקצה") היוו השוטרים את הקו האחרון בפני המחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה של מטעני חבלה ואף פירקה חגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.

בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקות הפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ניסיונות החיסול בעולם התחתון, שכלל גם הפעלת מטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטר יס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.

ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובת רובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי.

ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור.

מבנה המשטרה

המטה הארצי

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – בניין המטה הארצי של משטרת ישראל

מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. עד מלחמת ששת הימים המטה היה במגרש הרוסים בירושלים, בבניין של משטרת ירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים נבנה למטה בניין חדש ב"קרית מנחם בגין" בסמוך אל הר הצופים ואל שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים, ומאוחר יותר נפתח לו סניף משני ברמלה.

בשנת 1949 שוכן המטה הארצי של משטרת ישראל במגרש הרוסים שבמרכז ירושלים, במסגרת התוכנית להעברת משרדי ממשלה לעיר כדי להקנות לה צביון של עיר בירה‏‏[8]. לאחר מלחמת ששת הימים החלו בבניית בניין חדש למטה הארצי, ליד צומת שדרות אשכול - דרך שכם. הבניין נבנה בסמוך לשכונות הבריח ולשייח ג'ראח. בקרבת בניין המטה, בתוך השכונות, בגבול רמת אשכול וגבעת המבתר (צומת רחובות פארן וששת הימים) נבנה מעון השוטרים, "בית השוטר".

העברת המטה הארצי למקומו החדש ענתה על מספר צרכים של מדינת ישראל ומשטרת ישראל בפרט. ראשית, הפגנת ריבונות במזרח ירושלים. שנית, הצורך של המשטרה להתערות בשכונות הערביות, זאת בנוסף לעובדה כי בסמוך ליד הבניין היה קיים עד 1967 "בית הספר לשוטרים הירדני" שהיה על גבעת התחמושת. שלישית, לאחר המלחמה, גדלה אוכלוסיית תושבי ישראל ועמה צרכי משטרת ישראל‏‏[9] ורביעית, ההתקדמות הטכנולוגית של מדע הקרימינולוגיה בשנות השישים דרשה ממשטרות העולם להקצות יותר שטח למעבדות זיהוי פלילי‏‏[10]. המטה הארצי דרש יותר שטח משרד ומעבדות משהיה לו במגרש הרוסים ומשטרת העיר ירושלים נדרשה לשטח רב יותר עבור עצמה במגרש הרוסים ולא יכלה לארח עוד את המטה. בניין המטה נחנך בשנת 1973 בתכנונו של האדריכל דן איתן‏‏[11]. בנייני הממשלה הסמוכים אליו הוקמו בשנות ה-80 של המאה ה-20 ביוזמתו של ראש הממשלה מנחם בגין.

אגפי המטה הארצי הם:

יחידות משטרה ארציות

בתחילת שנת 2008, הוחלט על הכפפת כל היחידות הארציות תחת פיקוד אחד ובראשו קצין בדרגת ניצב, היחידה נקראת "להב 433" וכיום עומד בראשה ניצב דוד מנצור.

מחוזות, מרחבים, תחנות אזוריות ותחנות

עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. מחוזות משטרת ישראל הם:

יחידות של המשטרה

יחידות מיוחדות של מג"ב

אמצעים וכלי נשק

כל שוטר חמוש באופן תיקני באקדח 9 מ"מ כנשק אישי, אותו הוא נושא הן בתפקיד והן שלא בתפקיד. כל ניידת משטרה מחויבת לכלול לפחות נשק ארוך אחד (כלומר: רובה), שהוא בדרך כלל M1 קרבין, M-16 או M4 קרבין. מתנדבי המשטרה והמשמר האזרחי (משא"ז) לוקחים נשק מהנשקייה (עליו הם חותמים) ומחזירים אותו בסוף הפעילות. עד ל-2010, הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך בשנים האחרונות הוא מוחלף לטובת M-16 מקוצר. מתנדבים בעלי רישיון לנשק אישי יכולים להשתמש בו לצורך הגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהתחמושת מאושרת על ידי המשטרה.

הלוחמים הסדירים של משמר הגבול חמושים באופן תיקני ברובי M-16,‏ CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל, ולוקחים אותו איתם הבייתה גם כשהם לא בתפקיד. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים.

נשק כבד יותר ואמצעים מיוחדים כגון רובי צלפים ואמצעים לפיזור הפגנות ניתנים לצורך פעילות מסוימת ולא על בסיס אישי.

רובה M1 קרבין של המשמר האזרחי.
רובה צלפים רמינגטון 700P.
שמות הנופלים באנדרטת "יד לשוטר"

רובים (נשק ארוך)

רובי צלפים

אקדחים

אלפ"ה ונשק לא קטלני

תקשורת ושליטה

עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשת Astro-25 אותה סיפקה מוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת על תקשורת אלחוטית דיגיטאלית P-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה).

במקביל בינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS של סיסקו. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).[12]

דרגות במשטרה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – דרגות משטרת ישראל

הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – המפקח הכללי של משטרת ישראל

בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל".

אנדרטת "יד לשוטר"

אנדרטת "יד לשוטר"

ב-1 ביוני 1992 נחנכה בבית הספר לשוטרים בקרית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכל יוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה. גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית על עמק זבולון.

ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום משמש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משטרת ישראל

הערות שוליים

  1. ^ על פי סטלה קורין ליבר, משטרת ישראל לא צריכה עוד כסף, גלובס, 21/08/2009; ראו גם פרוטוקול מס' 442 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת השבע עשרה מה-10 בספטמבר 2008 (בסוף הפרוטוקול).
  2. ^ הוד אלי, תקופות בהתפתחות משטרת ישראל, ירושלים: דפוס יובל, 2004; חיים חפר, שיר המשא"ז
  3. ^ 122 חניכי משטרת ישראל נשבעו אמונים למדינה, דבר, 30 במאי 1948
  4. ^ בג"ץ 21/48, סופר ואח' נ. שר המשטרה ואח' פ"ד ב (1), 365
  5. ^ לא באלימות יוכרע עניין הפקידים והשוטרים המפוטרים, דבר, 12 באפריל 1949
  6. ^ בוטלה התביעה נגד 5 השוטרים, דבר, 17 במאי 1949
  7. ^ 7.07.1יהושוע כספי המעבר ממשטרת המנדט למשטרת ישראל אתר "מדינה בצמיחה"
  8. ^ ירושלים צר לי המקום, אהרן חבר
  9. ^ מלחמת ששת הימים ולאחריה, אתר משטרת תל אביב
  10. ^ השתלבות בעידן הטכנולוגי 1967-1973, אתר משטרת ישראל
  11. ^ אסתר זנדברג, ‏אין גיל פרישה לאדריכל, הארץ‏
  12. ^ משטרת ישראל - מובילה עולמית בתחום איחוד רשתות RF, http://www.cisco.com/web/IL/news/news_090319.html