חבובה כבירה

אתר ארכאולוגי בסוריה

חבובה כבירה (תל קַנַס, Tell Qanas) הוא שמה הערבי של התיישבות מתקופת ארד קדום 2 הפרהיסטורית, בצפון סוריה של היום, במחוז חלב, בצד הסורי של נהר פרת. היישוב השתייך לעיר המדינה אורוכ בדרום מסופוטמיה, במרחק של כ-1,300 ק"מ מעיר האם. חבובה כבירה נוסדה במחצית תקופת אורוכ (אנ'), בין 4000-3100 לפנה"ס, וממנה למדים על תהליך העיור וההתרחבות של ממלכת ארך באותה התקופה.[1]

חבובה כבירה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
היסטוריה
תקופות Uruk period עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה סוריהסוריה סוריה
מיקום מחוז חלב
קואורדינטות 36°09′01″N 38°03′39″E / 36.15027778°N 38.06083333°E / 36.15027778; 38.06083333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

 
שחזור של בית מחבובה כבירה, אוסף האגף למזרח קדום במוזיאון פרגמון בברלין
 
עיטורי מטבעות קרמיקה מחבובה כבירה, מוזיאון פרגמון

חבובה כבירה נבנתה ב-3500 לפנה"ס לערך על גבי מישור. העיר הייתה בעלת חומות ביצור חזקות. האתר ניטש על ידי מיישביו לאחר מספר דורות, וכנראה מעולם לא אוכלס מחדש. גודלו של האתר הוא 180 דונם לערך. השטח מוקם החומה גודלו כ-100 דונם.

ניתוח המבנה האורבני של האתר והתפתחותו מראה, שהאתר תוכנן וחולק לגושים וחלקות על פי משפחות, וכך נוצרו יחידות משפחתיות מורחבות. דרך מרכזית סלולה חצתה את האתר, כשמשני צידיו היו רחובות משניים, בעלי מערכת ניקוז, ביצורים ושערים ומבני ציבור. נבנו גם הרחבות מחוץ לשטח המבוצר. מבנה השלטון באתר היה מבוסס כנראה על מועצה של נציגי המשפחות או בתי אב שגרו באתר.[2]

בנוסף לאתר זה, היו לאורוכ מספר אתרים נוספים שהיו שלוחות שלה, ביניהן ארסלן טפה (אנ'), שכבה VIA, הסק הויוק (Hassek Höyük) שכבה V. אתר Jebel/Djebel Aruda (ליד (Tell es-Sweyhat) בסוריה), אתר Tepecik, בטורקיה של היום, שכבה III ואתר גודין טפה (אנ') באיראן.

ארכאולוגיה עריכה

האתר נחפר במשך תשע עונות מ-1969 ועד 1975, על ידי משלחת של החברה המזרחית הגרמנית (אנ'), בניהולם של הארכאולוגים ארנסט היינריך (Ernst Heinrich) ואוה סטרומנגר (Eva Strommenger). החפירות נערכו במסגרת חפירות הצלה לקראת הקמת סכר טבקה על נהר פרת.

קישורים חיצוניים עריכה

 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא חבובה כבירה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תקופת הברונזה הקדומה, ארכאולוגיה של ארץ ישראל עמוד 199, (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה)
  2. ^ "ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה", כרך שלושים, 2011, מאמר של רפי גרינברג ושרית פז "רחובות בית ירח עמ' " 163