טאב (עיירה)
טַאבּ (בהונגרית: Tab) היא עיירה במחוז שומוג', דרום מערב הונגריה כ-130 ק"מ מבודפשט וכ-25 ק"מ משיופוק דרומית לאגם בלטון.
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 שומוג' | ||
| נפה | נפת טאב | ||
| ראש העיר |
ינה שמידט Schmidt Jenő | ||
| שטח | 2,586 הקטאר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 4,131 (1 בינואר 2023) | ||
| קואורדינטות | 46°43′N 18°01′E / 46.717°N 18.017°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://tab.hu | |||
היסטוריה עריכה
העיירה מוזכרת לראשונה בצ'רטר משנת 1211, המכיר ביישוב ובו וילה ששמה "תובה" (thobe). בשנת 1320 מוזכר היישוב כחלק מנכסי הכנסייה. הבעלות על היישוב התחלפה במהלך ימי הביניים בין משפחות אצילים לבין בני שושלת המלוכה ארפאד. באמצע המאה ה-16, בתקופת התפשטותה של האימפריה העות'מאנית, כבשה זו את טאב. רבים מתושביה ההונגריים שנאבקו בטורקים נהרגו או נמלטו לביצות וליערות שסביב העיירה. תחת שלטון הטורקים שילמו תושבי העיירה מס לטורקים. בשורת קרבות גבול הצליחו אצילים הונגרים לגרש את הטורקים לתקופה קצרה. בסוף המאה ה-17 שבה טאב לידי הונגריה אך נמסרה לידי בני אצולה פולנים.
בתחילת המאה ה-18 היו בטאב מיעוטים גרמנים וסלובקים. בסוף המאה ה-18 נבנתה בטאב כנסייה קתולית בסגנון הבארוק.
באמצע המאה ה-19 הייתה טאב עיירת שוק. בתחילת המאה ה-20 הפכה העיירה למרכז תעשייה ומסחר, וצרכיה המנהליים הגוברים הביאו להקמת בית דפוס בה. באותה תקופה הוקם בעיירה בית קולנוע ונוסדה התאחדות ספורט.
בין מלחמות העולם הוקמו בעיירה בית ספר קתולי, פרוטסטנטי ויהודי. בתקופת השפל הגדול פעלו בעיירה נזירות ליצירת מקומות עבודה ולהכשרה מקצועית.
אתרים עריכה
בין האתרים בעיירה: טירה עתיקה ובה שוכן כיום בית מחסה לעניים; כנסייה קתולית ובה ציורים של פרנץ זבר בוכר (Franz Xaver Bucher), שציוריו נמצאים גם בוותיקן, וכן העתק נאמן למקור של כתר מלכי הונגריה; וגלריה לאמנות.
קהילה יהודית עריכה
במאה ה-18 היגרה לטאב אוכלוסייה יהודית, שהקימה במקום בית כנסת ועסקה במסחר. בתקופת השואה היו בטאב כ-450 יהודים, שהשתייכו לקהילה האורתודוקסית. במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה, ובמאי 1944 רוכזו בגטו שהוקם בטאב כ-1,500 יהודים מנפת טאב ומנפות סמוכות, וכן פליטים יהודים מפולין. חלק מהגברים שהיו בגטו גויסו לשירות העבודה. ביולי 1944 גורשו יהודי הגטו לאושוויץ.
מרבני העיר עריכה
בין רבני העיר אנו מוצאים את הרב בנימין זאב אבלס, ונכדו הרב בנימין זאב וולף ברייער, בעל נחלת בנימין, בספרו כלול גם מחידושי סבו.
לקריאה נוספת עריכה
- פנקס הקהילות הונגריה, עמוד 295-296
- טאב, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 158-159. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של טאב (בהונגרית)- טאב (Tab), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- דף קהילת טאב במפקד קהילות הונגריה
