טיוטה:חברת יישוב ארץ ישראל
חברת יישוב ארץ ישראל הייתה הסתדרות ציונית-חסידית שפעלה באוסטריה בעשור השני של המאה ה-20 והתמזגה לבסוף לתוך המזרחי.
הקמת האגודה עריכה
הצהרת בלפור בנובמבר 1917 עוררה בקרב רבים בעם היהודי תקוות וציפיות. באותה העת, התרכזו בוינה כמה מאדמו"רי בית חסידות רוז'ין, שנמלטו ממזרח אירופה בשל מלחמת העולם הראשונה. זמן קצר לאחר ההכרזה, כינס רבי שלמה חיים פרידמן (שלמה'ניו) מסדיגורה אסיפה של האדמו"רים הרוז'ינאים שישבו בווינה ובניהם, והם ייסדו את חברת "עזרת ישראל" (כפי הנראה, כרמז לשנת ה'תרע"ז) שכללה אדמו"רים ובני אדמו"רים בלבד. המטרה הייתה, בהמשך הדרך, לגייס את האדמו"רים לפעילות למען יישוב ארץ ישראל, וכבר בכינוס השני שלה הציע האדמו"ר מסדיגורה, יחד עם ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ', לייסד את חברת "יישוב ארץ ישראל" במטרה לעורר יהודים שומרי תורה ומצוות ליישוב מעשי של ארץ ישראל. הוחלט כי האגודה תפנה בכרוז גלוי אל היהודית הדתית לגווניה, ובו קריאה להתארגן לקפעילות מעשית מיד לכשתיגמר המלחמה.
לאחר דעיכה בפעילות הארגון, יזם ר' שלמה מסדיגורה התכנסות מחודשת ומעשית שלו ב-1918. ליו"ר האגודה נבחר האדמו"ר מדרוהוביץ', רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, הרבי מסדיגורה נבחר לסגנו. למזכיר הראשי נבחר משה רייך. בין חברי האגודה נמנו: רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ, רבי יעקב יוסף טברסקי מסטניסלב (בית רחמסטריווקה), רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין, רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן (בית שטפנשט), רבי אברהם יעקב שפירא (בן האדמו"ר מדרוהוביץ'), הרב נחום אוריה גלס רבה של סלווטינא, הרב משה לייטר רבה של זובלוב, הרב מאיר מאירזון אב"ד וינה, זאב נוסנבוים מדרוהוביץ', יוסך פאנצר מדרוהוביץ', יצחק צוף מטולמאץ', משה קרמר מווינה, ועוד.
מיד לאחר התארגנותה מחדש, פרסמה החברה "קול קורא" בעיתון הצפירה בעברית[1] וב"וינר-מורגנצייטונג" בגרמנית, ובו הוצגה "פרוגרמת עזרא ונחמיה", שמשמעותה "התאחזות העם בארצו ברוח התורה והיהדות המסורה".
מן התנועה הציונית, הצפירה, 16 במאי 1918 - מכתב החבירה של האגודה למזרחי
לקריאה נוספת עריכה
- מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, תש"ע, עמ' 65 - 83.
הערות שוליים עריכה
- ^ אדמו"רי גליציה על א"י, הצפירה, 26 במרץ 1918