טיוטה:יהודה בן מויאל

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יהודה בן מויאל (ה'תקפ"ח 1828 - כ"ט טבת תרע"א 1911) היה ראב"ד, ופוסק בעיר מוגאדור שבמרוקו.

חייו

נולד בשנת 1828 בארודנת שבמרוקו למשפחת בן שבת מצד אמו ולאביו מכלוף, בשנת תקפ"ח (1828).

בילדותו עבר עם משפחתו לעיר מוגאדור, שם למד תורה מפי אביו ואחי אימו יעקב בן שבת. הוא נקרא שמו יהודה על שם אבי אביו.

הוא נישא לבתחילה לרבקה ממנה נולדו לו חמישה ילדים. בהמשך נישא בשנית לקלרה, ממנו נולדו לו שני ילדים.

בבחרותו נתמנה כדיין ומו"צ בקהילת סאפי, ובשנת תרל"ז (1876) נתמנה לדיין ומו"ץ בעיר מוגאדור, משנת תרס"ב לערך כיהן כאב בית דין ומרא דאתרא, ובבית דינו ישבו הדיינים רבי יוסף בן עטר ורבי מסעוד כנאפו.

יהודה עמד בקשרי מכתבים הלכתיים שונים, עם דיינים שונים מחוץ לעירו, כמו רבי רפאל אנקווה, רבי יעקב שאול אלישר ועוד.

בחודש אייר תר"ע (1910) חלם חלום, שבו קרב יומו, אך נשמרה לו הזכות לעלות לארץ ישראל, טרם הסתלקותו מהעולם הזה. הוא החל בהכנות לעלייה לארץ, וטרם צאתו מינה את בנו, חכם מסעוד, שיכהן תחתיו כאב בית הדין. בהגיעו לעיר טנג'יר קיבל מכתב מבנו חכם מסעוד, המספר כי אחד מעשירי הקהילה קם והדיח אותו מכהונתו, מחמת גילו הצעיר. בעקבות כך הוא שב על עקבותיו, ולאחר מכן יצא שוב למסעו לארץ הקודש. במסעו זה שהה בגיברלטר כחודש ימים.

בחודש אלול בשנת תר"ע (1910) הגיע לארץ הקודש, ושהה בה עד מותו בכ"ט טבת תרע"א (1911). הוא נקבר בהר הזיתים, אך במהלך הכיבוש הירדני של הגדה המערבית וההרס הרב שנזרע בהר הזיתים ובשוד המצבות הגדול שהתחולל שם נעלם מקום קברו. כיום אותר קברו לאחר חיפושים שהתבססו על רישומי פנקס חברה קדישא, וחודשה המצבה.

כ-100 שנה לאחר פטירותו, זכו צאצאיו לקבץ את כתבי ידו, והוציאו אותם בספר 'שבט יהודה'.

לקריאה נוספת

• שבט יהודה, א.ש. מיארה, ה'תשנ"ד 1994

קישורים חיצוניים

• אלמוג בהר, "אין העניות מן העבירות", באתר הארץ, 25 באפריל 2007