טיוטה:רותי גביזון (ברוזה)
ביוגרפיה
עריכההיא נולדה בתוניס, האמצעית בין שני אחים למשפחה אמידה – בת לאביבה ודוריס גביזון מהנדס, בוגר הסורבון, שהתמחה במנהרות וגשרים. לימים, כשעלו לישראל, בנה את הכרמלית בחיפה ותכנן מחדש את הנמל בעיר. דודתה מטילדה גז הייתה חברת כנסת מטעם רפ"י בראשותו של דוד בן-גוריון. כמה שנים לאחר שעלו לישראל, עזב אביה המאוכזב את ישראל וניהל את עסקיו מחו"ל. את הקשר איתו ניהלה גביזון-ברוזה במכתבים שבועיים ובביקורים ספורים. גביזון התגייסה לצה"ל ושירתה בלשכתו של מח"ט הצנחנים דאז, מתן וילנאי. ולאחר מכן כפקידה פלוגתית של סיירת הצנחנים בפיקודו של דורון אלמוג (אברוצקי). לאחר השחרור עברה לתל אביב, למדה עבודה סוציאלית[1]ועבדה במלון שרתון בת"א כמנהלת מחלקה.
ב-1978 הכירה את הזמר דויד ברוזה ותוך זמן קצר נישאו. גביזון ניהלה והפיקה את ברוזה לאורך השנים, ובמהלך השנים חיו בין ישראל ארצות הברית וספרד. ב 2008 הזוג התגרש.
קריירה
עריכהלאחר קריירת המלונאות ולאחר נישואיה לזמר דייוויד ברוזה. הפכה גביזון למפיקה ומנהלת אישית.[2] במסגרת הקריירה שלה כמפיקה ומנהלת אישית של ברוזה[3] ניהלה והקימה פרויקטים נוספים בינ"ל ביניהם:
הפקת שיר נושא לחגיגות 50 שנה לארגון יוניסף.
ניהול פרויקט לגיטריסט אל דמיולה.[4].
הקמת קן השומר הצעיר בניו ג'רזי.
הקמת פרויקט "בצוותא" בניו ג'רזי להנגשת אמנים והרצאות לקהילה הישאלית.
שותפה בהקמת בית ספר ישראלי אופק.
הפקה והקמה של פסטיבל כישרונות צעירים מגיל 5-18 Musicians United for Schools and Education.
יצירת תוכנית "סדנאות כתיבה יוצרת והלחנה של שירה אמריקאי" ברחבי הקמפוסים בארצות הברית.
פעילה בהקמת פרויקט D.E.A.R - Drop Everything and Read לעידוד חזרה לקריאה.
הקמה של חברת סידהרתא - לעיצוב חללי מחייה ועבודה.
חיים אישיים
עריכהרותי גביזון (ברוזה) כיום גרושה מהזמר דויד ברוזה. לזוג שלושה ילדים מנישואיהם המשותפים. מורן ברוזה, שפית רמון ואדם ברוזה שחיים בארצות הברית. ונכד מבנם הצעיר.
קישורים חיצוניים
עריכהשירה ברויאר, בית הסדר העולמי של רותי, 23 באפריל 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ שני חוגי הלימודים בפקולטה למדעי הרוח, מקבלי תארים ותעודות הוראה בפקולטות למדעי הרוח בירושלים ובמחלקה לעבודה סוציאלית ובמכון האוניברסיטאי בחיפה, דבר, 10 בפברואר 1969
- ^ מירי פז, ברוזה שר אהבה, דבר, 25 במרץ 1983
- ^ יוסי חרסונסקי, האישה שאיתו: פרק ב', מעריב, 29 במרץ 1984
- ^ יואב בירנברג, אל דמיולה דואג לנו, חדשות, 3 בפברואר 1991