טרי קאמינגס
רוברט טרל "טרי" קאמינגס (באנגלית: Robert Terrell "Terry" Cummings; נולד ב-15 במרץ 1961) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 18 עונות בליגת ה-NBA מעמדת הפאוור פורוורד.
| לידה |
15 במרץ 1961 (בן 63) שיקגו שבאילינוי |
|---|---|
| עמדה | פאוור פורוורד |
| גובה | 2.06 מטר |
| מספר | 34, 35 |
| מכללה | אוניברסיטת דה-פול (1979–1982) |
| דראפט |
בחירה שנייה, 1982 סן דייגו קליפרס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1982–1984 1984–1989 1989–1995 1995–1996 1997 1997–1998 1998 1999–2000 |
סן דייגו קליפרס מילווקי באקס סן אנטוניו ספרס מילווקי באקס סיאטל סופרסוניקס פילדלפיה 76' ניו יורק ניקס גולדן סטייט ווריורס |
| הישגים כשחקן | |
|
2 הופעות במשחק האולסטאר (1985, 1989) חמישיית העונה השנייה (1985) חמישיית העונה השלישית (1988) רוקי העונה (1983) חמישיית הרוקיז של העונה (1983) | |
קריירה מקצועית עריכה
קאמינגס נבחר בבחירה השנייה בדראפט ה-NBA לשנת 1982 על ידי סן דייגו קליפרס.[1] בעונת הרוקי שלו פתח קאמינגס בחמישיית הקבוצה, לצד חבר היכל התהילה לעתיד ביל וולטון והפורוורד המבטיח טום צ'יימברס. לאורך העונה העמיד קאמינגס ממוצעים של 23.7 נקודות ו-10.4 ריבאונדים, שהתבררו מאוחר יותר כשיאי הקריירה שלו, ובסיום העונה זכה בפרס רוקי העונה. על אף הדומיננטיות של הקו הקדמי של הקליפרס, הקבוצה סיימה את העונה במאזן ניצחונות שלילי 25-57 שהציב אותם במקום ה-11 באזור המערבי (מתוך 12 קבוצות). בעונה הבאה המשיך קאמינגס להציג יכולת טובה כשקלע 22.9 נקודות למשחק, אך בהיעדרו של צ'יימברס, שהועבר בטרייד לסיאטל, התקשו הקליפרס וניצחו 30 משחקים בלבד.[2]
בסיום עונת 1983/1984, לאחר שנתיים בסן דייגו, הועבר בטרייד למילווקי באקס. יחד עם סידני מונקריף, ריקי פירס וג'ק סיקמה, הפך קאמינגס את הבאקס לאחת הקבוצות החזקות ב-NBA והעפיל עמה לשלב הפלייאוף בכל חמש עונותיו בקבוצה. הישג השיא של קאמינגס עם הבאקס היה בעונת 1985/1986, אז העפילה הקבוצה לגמר המזרח בו הפסידה לבוסטון סלטיקס בתוצאה 4-0. בתקופתו במילווקי השתתף בשני משחקי אולסטאר (1985, 1989), נבחר פעמיים לאחת מחמישיות העונה (1985, 1988) והעמיד ממוצעים של 21.7 נקודות ו-8.3 ריבאונדים למשחק.[2] בעונת 1984/1985 סיים קאמינגס במקום החמישי בהצבעה לתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.[3]
לאחר עונת 1988/1989 הועבר קאמינגס לסן אנטוניו ספרס, בטרייד ששלח את אלווין רוברטסון וגרג אנדרסון בכיוון ההפוך. בסן אנטוניו שיחק קאמינגס במשך שש העונות הבאות לצד דייוויד רובינסון, אחד הסנטרים הדומיננטיים של התקופה ב-NBA. בשלוש עונותיו הראשונות בספרס המשיך קאמינגס לספק תרומה מצוינת של 19.3 נקודות ו-8.4 ריבאונדים למשחק, וב-31 בינואר 1990 רשם את משחקו הטוב בקריירה כשקלע 52 נקודות בניצחון קבוצתו על שארלוט הורנטס.[4]
בסיום עונת 1991/1992 נפצע קאמינגס בברכו ונאלץ להחמיץ את מרבית העונה הבאה. מאז אותה פציעה חלה ירידה חדה ביכולתו, ועד סיום הקריירה, 8 עונות מאוחר יותר, שימש כשחקן ספסל שקולע כ-7.5 נקודות למשחק.[2] בעונת 1995/1996 חזר לשחק במילווקי באקס, ובארבע העונות הבאות שיחק עבור סיאטל סופרסוניקס, פילדלפיה 76', ניו יורק ניקס וגולדן סטייט ווריורס. בסיום עונת 1999/2000, לאחר 18 עונות בליגת ה-NBA, הודיע קאמינגס על פרישה ממשחק.[5] ממוצעיו של קאמינגס לאורך הקריירה עומדים על 16.4 נקודות, 7.3 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק. בעת פרישתו דורג במקום ה-29 ברשימת קלעי ליגת ה-NBA בכל הזמנים, עם 19,460 נקודות בסך הכול.[6]
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים עריכה
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1982, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 3 סטטיסטיקת הקריירה של קאמינגס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ תוצאות ההצבעות לפרסי עונת 1984/1985, באתר basketball-reference.com
- ^ דוח המשחק בין הספרס להורנטס, באתר basketball-reference.com
- ^ קאמינגס מודיע על פרישה, באתר ה"שיקגו טריביון"
- ^ מובילי טבלת הקלעים ב-NBA נכון לשנת 2000, באתר basketball-reference.com