יהדות הרפובליקה הדומיניקנית
יהדות הרפובליקה הדומיניקנית היא קהילת היהודים שגורשו מספרד ומאזור הים התיכון בשנים 1492 ו-1497, אל הרפובליקה הדומיניקנית. במאה ה-18 ובמהלך מלחמת העולם השנייה היו גלי הגירה נוספים אל הקהילה היהודית המקומית.
 | |
| היכל בית הכנסת בסנטו דומינגו. | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
| סנטו דומינגו, סוסואה |
על פי אומדנים[דרוש מקור], מספר היהודים הידועים בקהילה קרוב ל-8,000. עם זאת, במהלך שנות קיומה של הקהילה היהודית במקום רווחה תופעת נישואי תערובת בין בני היהדות המקומית לדומיניקנים המקומיים.
היסטוריה עריכה
היהודים הראשונים שהגיעו לאי היספניולה היו יהודים ספרדים שהגיעו מחצי האי האיברי בתקופת הקולוניאליזם בשנות ה-90 של המאה ה-15.
כשהאי חולק על ידי האימפריות הצרפתיות והספרדיות במאה ה-17, רוב היהודים התיישבו בצד הספרדי, שלימים הפך לרפובליקה הדומיניקנית. בהמשך הגיעו גם ספרדים מארצות אחרות. במאה ה-19 יהודים מקורסאו התיישבו בהיספניולה, למרות שלא היוו קהילה חזקה. רובם הסתירו את זהותם היהודית או שלא היו קשורים למסורת היהודית עד אז. בין צאצאיהם היה הנשיא הדומיניקני פרנסיסקו הנריקז אי קרבחאל. הקבר היהודי העתיק ביותר באי מתוארך לשנת 1826.[1]
הרפובליקה הדומיניקנית הייתה המדינה היחידה שהסכימה לקבל הגירה יהודית המונית לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. החלופה היחידה שהייתה ליהודים שנמלטו מאירופה הייתה שנחאי. בועידת אוויאן הציעה הרפובליקה הדומיניקנית לקלוט עד 100,000 פליטים יהודים. ההערכה היא שבפועל הונפקו 5,000 אשרות בלבד, אולם רובם המכריע של מקבלי האשרה לא הגיעו לייעדם בשל הקושי לצאת מאירופה שהייתה ברובה תחת השלטון הנאצי ומסייעיו. באותה תקופה הוקמה האגודה להתיישבות של הרפובליקה הדומיניקנית (DORSA), אשר סייעה ליישוב יהודים בסוסואה שבחוף הצפוני של המדינה. כ-700 יהודים אירופאים ממוצא אשכנזי הגיעו ליישוב, שם קיבלה כל משפחה 33 דונם של אדמה, 10 פרות (בתוספת 2 פרות נוספות לילד), פרד וסוס, וכן הלוואה בסך 10,000 דולר (ששוויים כ-207,000 דולר במחירי 2024) בריבית של 1%.[2] פליטים נוספים התיישבו בבירה סנטו דומינגו. ב-1943 הגיע מספר היהודים הידועים ברפובליקה הדומיניקנית לשיא של 1000 נפש.
הקהילה היהודית של סוסואה חוותה ירידה חדה בשנות ה-80 עקב ההגירה במהלך הפריחה התיירותית של סוסואה, כאשר רוב היהודים מכרו את אדמתם למשקיעים.
הקהילה היהודית כיום עריכה
בשנות ה-20 של המאה ה-21 הקהילה היהודית ברפובליקה הדומיניקנית מונה קרוב ל-3,000 נפש, שרובם מתגוררים בבירה סנטו דומינגו ואחרים מתגוררים בסוסואה. בשל נישואי התערובת עם המקומיים, המספר המדויק של הדומיניקנים בעלי מוצא יהודי אינו ידוע. חלק מבני הזוג הנוכריים שנישאו לבני הקהילה היהודית המקומית עברו גיור והם נוטלים חלק בחיי הקהילה היהודית, ומנגד ישנם יהודים מקומיים שהתנצרו. כמה מבני הקהילה היהודית הדומיניקנית עלו לישראל .
בקהילה היהודית הדומיניקנית ישנם שלושה בתי כנסת ומרכז חינוכי יהודי ספרדי אחד. אחד מבתי הכנסת הוא Centro Israelita de República Dominicana בבירה סנטו דומינגו, אחד נמצא בבית חב"ד, גם הוא בסנטו דומינגו, ואחד נמצא בסוסואה. "בית מדרש אלעזר", המרכז החינוכי הספרדי, מיועד לצאצאי היהודים הספרדים שהיגרו להיספניולה בתקופה הקולוניאלית ובתקופות שאחריה. בנוסף, המרכז מספק גם בשר כשר בכשרות בד"צ בית יוסף, וגם משגיח על מאפייה כשרה. בסנטרו ישראליטה ישנה גם פעילות של "afterschool" על בסיס שבועי, וכן פעילות לימודית מטעם המועצה הבינלאומית לנשים יהודיות. מרכז ההסברה של חב"ד מתמקד בסיוע לאוכלוסייה היהודית המקומית להתחבר מחדש לשורשיה היהודיים. בסוסואה יש מוזיאון יהודי קטן ליד בית הכנסת. בימים הנוראים שוכרת קהילת סוסואה חזן מחו"ל עבור תפילות החגים.
המחקר אודות הקהילה היהודית הדומיקינית עריכה
הרב הנרי צבי אוקו, שהיה סופר ומורה בגרמניה והיגר בעקבות האנטישמיות במדינה, הִרבה לחקור את שורשיה של הקהילה היהודית הדומיניקנית. הוא ארגן קהילה יהודית בסנטו דומינגו (סיודד טרוחיו) והחל לחקור את ההיסטוריה של היהודים במדינה.[3] מחקריו כיסו חלק ניכר מההיסטוריה של היהדות הספרדית במקום, ותיעדו את ההתבוללות שהאוכלוסייה עברה בתקופתו. במחקרו כלולה התכתבות עם חיים הוראסיו לופז פנה, שהיה סופר יהודי דומיניקני ועודד את אוקו לכתוב על ההיסטוריה היהודית ברפובליקה הדומיניקנית. כמו כן, חוקרים כמו ההיסטוריון מנואל ולרה וד"ר יהונתן דמוטה, ממשיכים במחקר המוצא הדומיניקני הספרדי וכן את שאלת האנוסים הדומיניקנים.
הערות שוליים עריכה
- ^ Cápsulas genealógicasFamilias capitaleñas: Los Henríquez, Hoy Digital, 24 באוגוסט 2010
- ^ Dominican Republic Provides Sosua as a Haven for Jewish Refugees
- ^ מידע על מחקריו של הרב הנרי צבי אוקו, אונ' צפון קרוליינה.