יעקב רובין (עורך דין)

משפטן ישראלי

יעקב רובין (1 בספטמבר 193629 באפריל 2012[1]) היה מבכירי עורכי הדין בישראל, ראש לשכת עורכי הדין בין השנים 19871991.

יעקב רובין
לידה 1 בספטמבר 1936
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באפריל 2012 (בגיל 75)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר לשכת עורכי הדין ה־6
1987 – יוני 1991
(כ־4 שנים)
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לימודים עריכה

רובין היה בוגר תיכון בית הכרם (ליד"ה). לאחר סיום התיכון ב-1954 התגייס לצה"ל. הוא השתחרר בדרגת סרן, ובהמשך כיהן כסגן-אלוף במילואים.

רובין למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים כמוסמך למשפטים בהצטיינות. החל בעבודת דוקטורט אצל פרופסור שלו גנוסר, אך בשל מלחמת יום הכיפורים לא סיים אותה, והחל לעסוק בפרקטיקה פרטית.

ממייסדי חוג התלמוד למשפטנים הירושלמים.

הוראה אקדמית עריכה

יעקב רובין שימש החל משנת 1961 בתפקידי הוראה שונים - באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן, במסלול האקדמי המכללה למינהל ובמכללת שערי משפט.

עיסוק בעריכת דין עריכה

רובין עשה את שנת ההתמחות הראשונה אצל שופט בית המשפט העליון יואל זוסמן, ואת שנת ההתמחות השנייה אצל עו"ד ארנולד שפאר. ב-1969 הצטרף למשרדו של דוד ארד וב-1972 פתח משרד עו"ד עצמאי. הוא נחשב למוביל בתקדימים משפטיים בדיני הראיות. בשנים האחרונות צירף למשרדו את שני בניו.

פעילות ציבורית עריכה

יעקב רובין כיהן משך עשרות שנים במגוון תפקידים ציבוריים:

חיים אישיים עריכה

רובין, התגורר בירושלים, היה נשוי לשלומית רובין (מבקרת עיריית ירושלים לשעבר), אב לארבעה, בהם חנן רובין שכיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים, וסב ל-15 נכדים ונכדות.

הערות שוליים עריכה