יצחק שולזינגר

רב ושוחט בכפר גנים ולאחר מכן ראש השוחטים והפוסק בענייני שחיטה בחיפה

יצחק הלוי שולזינגר (ו' באדר ה'תרס"ד, 22 בפברואר 1904ט"ז בטבת ה'תשי"ז, 20 בדצמבר 1956) היה רב ושוחט בכפר גנים (היום שכונה בפתח תקווה) ולאחר מכן ראש השוחטים והפוסק בענייני שחיטה בחיפה. כיהן כרב בית הכנסת "יוסף" בשכונת יל"ג בהדר הכרמל.

יצחק שולזינגר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 בפברואר 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1956 (בגיל 52) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 20 בדצמבר 1956 עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אליהו דוד שולזינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
חותנים אברהם חיים צ'צ'יק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

נולד לרב אליהו דוד הלוי שולזינגר ולחוה בת הרב משה יהודה ליב הכהן. אביו היה תלמיד חכם ופעיל ציבור, ועל שמו רחוב בפתח תקווה.

למד בישיבת ראדין בראשות הרב נפתלי טרופ (הגרנ"ט). בתרפ"ד עלה לארץ עם משפחתו ולמד כעשר שנים בישיבת מרכז הרב בראשות הרב הרב קוק.[1] קיבל הסמכה לרבנות מהרב קוק בא' באלול תרפ"ט ומהרב יעקב משה חרל"פ בתשרי תרפ"ז. כמו כן נסמך על ידי הרב אבא יעקב בורוכוב. את שלושת סמיכות אלו הדפיס בראש ספרו "אמרות יצחק" על חומש בראשית. נשא לאשה את בתו של הרב אברהם חיים צ'צ'יק, משמשו של הראי"ה קוק.

למד שחיטה אצל השו"ב הירושלמי הידוע מנחם מנדל פרוש. בתרצ"ג מונה כרב ושוחט בכפר גנים. בהמשך כיהן כראש השוחטים והפוסק של בית המטבחיים בחיפה. היה מרבני המזרחי, כיהן כרב בית הכנסת "יוסף" ששכן בבית הספר נצח ישראל ומסר שיעורים בבית הכנסת המרכזי בעיר.

הרב שולזינגר נפטר בפתאומיות בבוקר יום ט"ז בטבת ה'תשי"ז.

עמדותיו ופרשת שכתוב ההסטוריה בידי צאצאיו עריכה

הרב שולזינגר ראה את עצמו כתלמיד מובהק של הראי"ה קוק, וצעד בדרכו בנוגע לשאלות השקפה אקטואליות. ספרו "אמרות יצחק" על התורה משובץ לאורכו בהתייחסות חוזרת ונשנית למדינת ישראל כאתחלתא דגאולה[2] ובשבחים לחיילי צה"ל. הוא מתיחס בספק גם לקונפליקט הדתי מול התנהלותה ואופיה החילוני של המדינה, וממשיך לראות בה גאולה לצד הכאב על כך והקריאה לתיקון. דרשה מיוחדת הוא הקדיש להסכמת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה. והספר מעוטר בהסכמותיהם של ראש ישיבת מרכז הרב דאז הרב יעקב משה חרל"פ ורבניה הרב יצחק אריאלי והרב שלום נתן רענן, והרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון עוזיאל. זאת לצד כתבי הסמיכה מהרב קוק ומהרב חרל"פ שאותם הדפיס בראשו.

בהקדמת הספר הוא אף הקדיש פסקאות ארוכות לרבותיו: ”והיתה מנת חלקי להסתופף בצלו הקדוש של רבנו, אור ישראל וקדושו, רכבו ופרשיו, נזר הדור, מורי ורבי, רבן של ישראל, הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, מרן הגאון מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל. הכהן והשופט של המקום הקדוש... רבנו זצ"ל היה מנהיג ושפט את כל העם בצדק, שמסר את נפשו למען הצדק ולימד זכות על העם והארץ... שנים רבות זכיתי לצקת מים על ידיו הקדושות, לשמוע ולהקשיב בהלכה, אגדה, מוסר ודברי מחשבה קדושים ועמוקים ולכל הגה שהיה יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה...”. ובהמשך הוא גם מתאר את קרבתו המיוחדת לראש הישיבה הבא - תלמידו של הראי"ה, הרב יעקב משה חרל"פ, תוך שימוש בביטויי הערכה עמוקה.

לעומת כל זאת, בניו - שנמנו על הציבור החרדי - השמיטו מאפיינים אלו מכל וכל. את הספר אמרות יצחק ואת חלקיו הנוספים נמנעו מלהדפיס על אף רצונו של אביהם. בספר שהוציאו לאחר פטירתו בשם אמרות יצחק תניינא הופיעה הקדמה המתיימרת לתאר את דמותו, אך כל קשריו עם הראי"ה קוק, ישיבת מרכז הרב ורבניה - נעדרו ממנה לחלוטין. לאחר אריכות גדולה על לימודיו בישיבת ראדין וישיבות אירופה, כאשר ביקשו לתאר את שנותיו החל מעלייתו ארצה ועד לנישואיו - אותן עשה במרכז הרב - מופיע רק המשפט הסתמי "ולמד בירושלים עיה"ק כעשר שנים". ומכל הביוגרפיה נעדרים הפרטים על מקומות לימודו בארץ, רבותיו, סמיכתו לרבנות וההסכמות על ספריו.

נוסף על כך, גם בקטעים שכתב בעצמו והודפסו על ידם כציטוט וכדומה, נחתכו משפטים מדבריו. כמו המשפט "ושתי תשובות אליי מהרב זצ"ל נדפסו בספרו דעת כהן" שנחתך מדבריו אודות שאלותיו בהלכה לרבותיו שצוטטו בהקדמת ספר "משמר הלוי" על מסכת בכורות של בנו הרב משה מרדכי שולזינגר.[3]

משפחתו עריכה

בשנת תרצ"ד נשא לאישה את סימה, בתו של אברהם חיים צ'יצ'יק שהיה שמשו של הראי"ה קוק[4]. בניו:

חיבוריו עריכה

  • אמרות יצחק : על התורה - יצא לאור ב"דפוס הפועל המזרחי", ירושלים תש"י.
  • אמרות יצחק תנינא - לחיבור זה מצורף החיבור "תולדות יצחק" ובו חידושים ופלפולים מבני המחבר. יצא לאור ב"דפוס אשל", בני ברק (זיכרון מאיר) תשל"ד.
  • ספר משמר הלויים : על סדר הדפים במסכת חולין. יצא לאור על ידי בניו, בני ברק תש"מ (הדפסה שנייה תשנ"ה).

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב טרופ אמר עליו: "שקדן ומתמיד נפלא כזה לא ראיתי מעודי!" והרב קוק התבטא עליו: "ר' יצחק הוא ממצויני המצוינים בישיבתנו!"
  2. ^ לדוגמה ראה עמ' יא, רפו, רפט, רצא, קנג-קנד, רמח-רמט, ועוד רבים
  3. ^ על כל זאת ראה: הרב איתם הנקין, 'שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראיה קוק זצ"ל', אסיף ג, תשע"ו
  4. ^ יצחק את סימה יחיו, דואר היום, 26 בינואר 1934
  5. ^ פרסום נשואין, שערים, 24 בנובמבר 1960, עמ' 3