יראון (עיר מקראית)
יִרְאוֹן הייתה עיר מקראית בנחלת שבט נפתלי, המזוהה בכפר הלבנוני יארוּן.
במקורות עריכה
יראון נזכרת פעם אחת בתנ"ך, כעיר מבצר: ”וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין חָצוֹר. וְיִרְאוֹן וּמִגְדַּל אֵל חֳרֵם וּבֵית עֲנָת וּבֵית שָׁמֶשׁ”[1].
ברשימותיו של תגלת פלאסר השלישי, נזכרת עיר בשם "אירו..." עם סוף חסר, בין ערי הגליל העליון שכבש, ועיר זו מזוהה עם יראון[2].
זיהוי עריכה
שמה של העיר הקדומה נשתמר לפי הסברה המקובלת בשמו של הכפר הלבנוני יארוּן, השוכן כ-5 ק"מ דרומית לבנת ג'בייל, ובסמוך לגבול ישראל, ממערב לקיבוץ יראון, הקרוי על שם העיר הקדומה. הימצאותו בקרבת תל חצור ותל קדש, המזוהים עם ערים שנמצאות איתה באותה רשימה, מחזקת את הזיהוי[3].
במרכז הכפר תל עתיק, ברום של כ-800 מטרים מעל פני הים, אשר בו נמצאו חרסים החל מתקופת הברזל.
לקריאה נוספת עריכה
- אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', עמ' 770.