גובה פני הים

ציון מקום גובה פני הים בדרך ירושלים-יריחו
אבן הסימון הירדנית במקום

גובה פני הים הוא גובהם של פני הים (או האוקיינוס) במקום שבו הם פוגשים ביבשה.

גובה פני הים משמש נקודת ייחוס לציון גבהים על-פני כדור הארץ – נהוג לציין גובהם של מקומות גאוגרפיים, כגון הרים ועמקים, ביחס לגובה פני הים הממוצע.

גובהם של מקומות הנמצאים מעל פני הים, מצוין בסימן פלוס, או במילים "מעל פני הים". גובהם של מקומות הנמצאים מתחת לפני הים, מצוין בסימן מינוס, או במילים "מתחת לפני הים".

המקום הגבוה ביותר מעל פני הים הוא הר אוורסט (Everest), שגובהו 8,848+ מטר (או, על פי מקורות אחרים, 8,850+ מטר). המקום הנמוך ביותר מתחת לפני הים ביבשה הוא ים המלח. בתחילת מרץ 2011 היה גובה פני המים שלו 424.32- מטר‏‏[1].

תכונות פיזיקליות שונות, ובפרט לחץ האוויר, משתנות עם שינוי הגובה שבו נמדדת התכונה. הערך המקובל שניתן לתכונה מסוימת, כגון מהירות הקול או טמפרטורת הרתיחה של המים, הוא ערכה בגובה פני הים.

שינויים בגובה פני הים

גובה פני הים נקבע כנקודת ייחוס משום שעקב חוק כלים שלובים הוא יחסית אחיד על פני כדור הארץ, ללא שינויים גדולים בזמן ובמרחב. עם זאת, הוא אינו קבוע לגמרי.

שינויים במרחב

גובה פני הים דווקא אחיד לחלוטין על פני כל הימים. למשל, גובה פני הים של האוקיינוס השקט, במקום שבו פוגשת אותו תעלת פנמה,זהה לחלוטין לגובה המקביל באוקיינוס האטלנטי.

שינויים בזמן

בטווח זמן קצר, גובה פני הים משתנה על פני עונות השנה ובמהלך היממה, בגלל גאות ושפל, הפשרת קרחונים וגורמים אחרים.

בטווח זמן ארוך, גובה פני הים משתנה בהשפעת שינויים אקלימיים וגאולוגיים. על-פי ממצאים ארכאולוגיים, מעריכים שבמשך כשלושת אלפים שנה, עד תחילת המאה ה-19, גובה פני הים היה כמעט קבוע, עם עליה של 0.2-0.1 מילימטר לשנה. מאז שנת 1900 גובה פני הים עולה ב 3-1 מ"מ לשנה, כאשר מדידות לווייניות בשנת 1992 מציינות עליה של 3 מ"מ לשנה.

יש הטוענים שהגידול בקצב העלייה של גובה פני הים הוא תוצאה של ההתחממות הגלובלית, המשפיעה על גובה פני הים בשתי דרכים:

השינויים בגובה פני הים עד כה היו שוליים מבחינתם של מרבית בני האדם.

קביעת גובה ממוצע של פני הים

בשל השינויים וההבדלים בגובה פני הים, נקבע הגובה הממוצע במדינות שונות על פי מדידות במקומות שהרשות המוסמכת לכך החליטה עליהן, ולפיו מחושבים הגבהים באותן מדינות. לדוגמה, בבריטניה מחושב גובה פני הים הממוצע לפי מדידות בליברפול ובניולין שבקורנוול, בצרפת מקום המדידה הוא במרסיי, ובספרד באליקנטה.

גובה פני הים בישראל

הגובה הממוצע של פני הים התיכון בארץ ישראל נקבע על ידי המנדט הבריטי בשנת 1920. בעזרת מכשיר מדידה שנקרא מראוגרף (Mareographe) בוצעו לאורך חופי הים התיכון, בעיקר בנמלים, אלפי מדידות במשך שנה שלמה בכל שעות היום וחושב הגובה הממוצע בכל אזור מדידה. על סמך מדידות אלו הוחלט שגובה פני הים (גובה אפס) הוא באזור נמל יפו, נקודת האפס מצוינת במקום זה וניתן לראות את סימונה על החוף ביפו. עד היום, כל ציוני הגובה במדינת ישראל מצוינים ביחס לנקודה זו, הן בסימון במפות והן בנקודות הקבע.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ‏נתוני השירות ההידרולוגי על גובה מפלס ים המלח מובאים באתר קיבוץ עין גדי