כרם נאטור

כרם נאטור (נולד ב-1992) אמן חזותי, יליד נצרת, חי ויוצר במילאנו.

כרם נאטור

לידה	1992 (בן 32 בערך) נצרת, ישראל
מקום לימודים	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב
תחום יצירה	וידאו ארט
www.karamnatour.com

ביוגרפיה

כרם נאטור נולד בנצרת וגדל בשפרעם, כיום חי ועובד במילאנו. נאטור בוגר התוכנית לתואר ראשון במחלקה לאמנויות המסך (BFA) ותואר שני באמנויות (MFA) של בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. כיום הוא יוצר עצמאי ומרצה במחלקה לאמנויות המסך בבצלאל.

נאטור הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצות רבות ובפרויקטים שונים בגלריות ובמוזיאונים ואף זכה בפרסים ובמענקים על יצירתו. נאטור זוכה פרס לאמן וידאו בראשית דרכו מטעם משרד התרבות לשנת 2019 ופרס קיפר מטעם קרן וולף לשנת 2020. בשנת 2020 נבחר נאטור לרשימת 30under30 של מגזין Forbes.

עבודותיו הוצגו במוזיאונים וגלריות שונות בארץ ובעולם, ביניהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון ישראל, מוזאון פתח תקווה לאמנות, מוזיאון ינקו דאדא, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון בוכום (גרמניה), ונערכו לו תערוכות יחיד ב-CCA תל אביב-יפו, גלריה זומר (ציריך), גלריה רוזנפלד, הגלריה לאמנות אום אל-פחם, וגלריה HULU Split (קרואטיה).

יצירה

יצירתו של כרם נאטור עוסקת במאפייני הזהות ובנזילותה. הוא בוחן את האופן בו הזהות מובנית ונכפית על היחיד על ידי מסגרות שונות, משפחתיות, חברתיות, תרבותיות, פוליטיות ומגדריות. נאטור פועל במדיומים שונים במרחב החזותי, בין הרישום הדיגיטלי לעבודות וידאו. הנוכחות הפיזית של הגוף, מהווה מוטיב חוזר בעבודותיו, תוך הדגשת ההקשרים האלגוריים הנלווים לקיומו של הגוף. ברישומים השונים מתייחס נאטור פעמים רבות לדמות האמן במשחקיות, הומור וציניות ובכך מציף נושאים נוקבים בשיח החברתי, הפוליטי והמגדרי. השחקן הראשי החוזר בעבודותיו של נאטור הוא דמותו שלו, אותה הוא לוקח למסעות במרחבים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים.

רישומים דיגיטליים

מדיום הווידאו הוא שפת האם של נאטור, ממנה התפתחו הרישומים. הרישומים של נאטור הם רישומים דיגיטליים המתחילים תמיד מצילום או וידאו עליו הוא מצייר. ברישומיו נאטור מונע על ידי בן דמותו, אותו מכנה בשם ג'סטר והוא ישות החולקת עם האמן את גופו הפיזי, אך בה בעת הדמות מתפקדת על פי קונסטרוקציה מנטלית שונה בתכלית, הממוקמת בסיטואציות שונות המייצרות בכל פעם מחדש את נרטיב הרישום. הנוכחות הפיזית של הגוף, מהווה מוטיב חוזר בעבודותיו של נאטור, תוך הדגשת ההקשרים האלגוריים הנלווים לקיומו של הגוף. נאטור מתייחס ברישומים השונים, לדמות האמן במשחקיות, הומור וציניות. הדמות לרוב עירומה אך לעיתים מיוצגת בלבוש תחתון חסר מאפיינים. היא כולה גוף הנע בין מצבים שונים, מוּנע או מניע, נתון לבדיקה, פיקוח ובחינה, אך בה בעת משוחרר מכל אלו, חמקמק, נזיל, עובר בין מצבים, זמנים והגדרות. הדמות מופיעה בפרסונות ובנרטיבים שונים, מנוגדים, מצטלבים, מן התרבות המערבית והמזרחית, הערבית והישראלית, הנשית והגברית, שוברת דיכוטומיות מקובלות ומציעה במקומן הקשרים אלגוריים המזמנים ריבוי משמעויות.

Nothing Personal (2017)

עבודת וידאו באורך 20 דקות המפוצלת לשני ערוצי וידאו המציגים שתי נקודות מבט בו בזמן-האחת מופנית אל תוך הסטודיו של האמן והאחרת מופנית מתוך הסטודיו אל המסדרון והמבואה המובילים אליו. בפתח הסרט נראה האמן שוכב על מיטה במרכז הסטודיו ומזעיק לעזרה בקול רפה את מגן דוד אדום. לאחר זמן קצר אכן מופיע צוות פרמדיקים, מתשאל את האמן ומתחיל בטיפול ראשוני בו. נאטור פנה למוקדן הטלפוני באנגלית, והוא מתמיד בשפה זו גם בדיאלוג שהוא מקיים עם הפרמדיקים שבאים לעזרתו. הבחירה בשפה זו משחררת אותו מלבחור באחת משתי השפות המיידיות הרלוונטיות לזהותו כאמן ערבי-ישראלי - העברית והערבית. בחירה זו יוצרת גם אי בהירות וחוסר אוריינטציה עבור הצוות הרפואי ביחס לזהותו של המטופל ונסיבות מצוקתו. האמן מתאר לצוות את אי יכולתו לזוז. מצב תקיעות זה הוא מוקד משמעות מרכזי בסרט: תיעוד של אמן בסטודיו שהוא גם אזרח ערבי ישראלי, שוכב במיטה בלא יכולת להניע את גופו. התקיעות מלחימה את שתי הזהויות זו אל זו ומאחה את הערכים הפוליטיים הקשורים בשני המושגים (אמן ואזרח). הקריאה לעזרה עוטפת גם היא את שתי הזהויות-אמן צעיר בתחילת דרכו ואזרח ערבי בישראל, וחושפת את השבריריות, הטעינות והמורכבות הקשורות בהן. הווידאו של כרם נאטור מערבל בדיה ומציאות, אמת ושקר, ויוצר מערך סימבולי מתעתע של זהויות דתיות, לאומיות ולשוניות.

(Repeat After me (2018

Repeat After Me היא עבודת וידאו-ארט, אותה הציג לראשונה בתערוכת היחיד, חזרו אחריי, גלריה אום אל-פחם. בקטלוג התערוכה, תיארה האוצרת אירנה גורדון כי בעבודת הווידאו Repeat After me,שאורכה כ–20 דקות, מציף נאטור את יחסיו עם משפחתו המורחבת ואת האופן בו דמותו חודרת ופורעת את המערכות המקובעות. בסדרה של מצבים שצולמו בבית המשפחה בשפרעם, הוא מתייחס לתולדות הווידאו–ארט ולמחשבה על שפה, תוך שהוא בוחן תפיסות של אבסורד והומור, של זרם התודעה, של חזרתיות, ציות והוראה. נאטור כורך יחד את מדיום הקולנוע עם הווידאו ארט, את עולם הפרסום עם תולדות האמנות. כך, ברגעיה הראשונים, מתחזה העבודה של נאטור, לרגע, לסרט קולנוע הוליוודי באמצעות פתיח הלקוח מסרטים אמריקאיים בו מבט מן החלל על כדור הארץ. מיד לאחר מכן, ברקע, אנו שומעים את קולו של האמן, החוזר וקורא באופנים שונים את שמו, כרם. זהו מעין "דאוס אקס מכינה" באמצעותה הוא מכריז כבר במבוא שהוא עוסק בעצמי, באמן הבורא עולמות, העושה זאת מעמדה של התבוננות עצמית, סקרנות, מודעות, ביקורת, פארודיה ומהתלה.

השכלה

• 2011–2015 - לימודים לתואר בוגר באמנות (BFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
• 2013 – סמסטר חורף באוניברסיטה לאמנויות (UArts), פילדלפיה, ארצות הברית
• 2015–2017 - לימודים לתואר מוסמך באמנות (MFA), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב

תערוכות יחיד

• 2016 - Following No Mythologies, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2018 - גוף בעקבות רוח, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2018 - חזרו אחריי, הגלריה לאמנות אום אל-פחם, אום אל-פחם
• 2020 - Blurred Lines, גלריה Oncurating Project Space, ציריך, שווייץ
• 2020 - תמונות משפחה, תערוכה זוגית עם גיא בן נר, גלריית מכללת אורנים, קריית טבעון
• 2021 - Blessing in Disguise, גלריה זומר, ציריך, שווייץ
• 2021 - ראיית לילה, CCA המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
• 2021 - Karam Natour: Vidéos, גלריית Montpellier Danse, מונפלייה, צרפת

תערוכות קבוצתיות נבחרות

• 2017 - חתירה למגע, גלריה P8, תל אביב
• 2017 - הילדים בסדר, גלריית מכללת אורנים, קריית טבעון
• 2015 - !Touch Me Baby, מחסן 2, נמל יפו, תל אביב יפו
• 2015 - Correspondences, גלריית Gershman Hall, פילדלפיה (ארצות הברית)
• 2015 - בית יד לגויים, גלריה חנינא, תל אביב
• 2015 - במדבר-דברים, גלריה ברבור, ירושלים
• 2016 - Summer 2016, גלריה רוזנפלד, תל אביב
• 2016 - מרכז הכובד, המרכז לאמנות חזותית ג'ינוגלי, ירושלים
• 2017 - בעיות השעה, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2017 - מה מ (נ)שתנה?, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד
• 2017 - ירוחם, מוזיאון זומו, ירוחם
• 2017 - VOID, גלריית Veinti4/Siete, סן חוסה (קוסטה ריקה)
• 2018 - Illuminations, גלריית Triumph, מוסקבה (רוסיה)
• 2018 - שבעה טקסים לשינוי מצב הרוח, גלריית המדרשה הירקון 19, תל אביב
• 2018 - לופר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2018 - !Shop it, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2018 - בינינו, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2018 - רציף פירמידה, פירמידה מרכז לאמנות עכשווית, חיפה
• 2018 - מחבואים, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2018 - Mixed Chromosome, מרכז מאמ לאמנות, המבורג
• 2018 - בינינו, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2018 - !Shop It, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2018 - לופר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2018 - שבעה טקסים לשינוי מצב הרוח, גלריית המדרשה הירקון 19, תל אביב
• 2019 - ביטוי אישי, האוניברסיטה המורמונית, ירושלים
• 2019 - Fake News – Fake Truth, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
• 2019 - Spiritualism, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
• 2019 - סיפורי משפחה, מוזיאון בוכום, בוכום (גרמניה)
• 2020 - נופי גוף, מוזיאון ישראל, ירושלים
• 2020 - שמי הוא אדום, סדנת ההדפס, ירושלים
• 2021 - Glocal Emotions, גלריית Motorenhalle, דרזדן (גרמניה)
• 2021 - הדרך שבה אנו שורדים, מוזאון פתח תקווה לאמנות, פתח תקווה
• 2021 - That Those Beings Be Not Being, גלריית W139, אמסטרדם (הולנד)
• 2022 - Someone Else, מוזיאון Für Neue Kunst Freiburg, פרייברג (גרמניה)
• 2022 - Global Positioning, הקרן לאמנות ציבורית Public Art Fund, ניו יורק (ארצות הברית)

פסטיבלים נבחרים

• 2017 - פסטיבל תבור 15, דבור וליקי תבור, קרואטיה
• 2017 - הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים קצרים, Oberhausen 63, אוברהאוזן, גרמניה
• 2018 - הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים ניסיוניים בבוקרשט, BIEFF 2018, בוקרשט, רומניה
• 2021 - פסטיבל הקולנוע ירושלים, ירושלים

פרסים

• 2012 - פרס הצטיינות ע"ש רויטל סרי ז"ל, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
• 2015 - פרס ״10x10״ ע"ש אהרן דוברת, יו"ר חבר הנאמנים, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
• 2017 - פרס הצטיינות אקדמית בתוכנית ללימודי תואר שני, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב
• 2018 - פרס בחירת השופטים, הפסטיבל הבין-לאומי לסרטים ניסיוניים בבוקרשט, BIEFF 2018, בוקרשט.
• 2020 - מענק ארטיס Artis Grant for Exceptional Work in Uncertain Times
• 2020 - פרס אמן וידאו בראשית דרכו, משרד התרבות
• 2020 - פרס קיפר מטעם קרן וולף

פרסומים (מבחר)

קטלוגים

• 2003 - דיוקן ראשון, אוצרת: ורדה שטיינלאוף, מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות
• 2015 - Danalogue: שיח רב תרבותי, אוצרת: ענת מאור, מחסן 2, נמל יפו, תל אביב
• 2017 - בעיות השעה, אוצר: דורון רבינא, מוזיאון תל אביב לאמנות
• 2017 - מה מ (נ)שתנה?: 100 שנה ל"מזרקה" של מרסל דושאן, אוצרת: רעיה זומר טל, מוזיאון ינקו–דאדא
• 2017 - זומו: ירוחם, אוצרת: מילנה גיצין אדירם, זומו - המוזיאון שבדרך
• 2017 - חתירה למגע, אוצר: שגיא רפאל, P8 - גלריה לאמנות עכשווית
• 2017 - הילדים בסדר, אוצרת: טלי כהן גרבוז, הגלריה לאמנות ישראלית במכון לאמנות - מכללת אורנים
• 2017 - צבע טרי 9, אוצרת: יפעת גוריון, צבע טרי: מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט
• 2018 - Extension.Israel: Illuminations, אוצר: רועי ברנד, Triumph Gallery, מוסקבה
• 2018 - בנינו, אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י, מוזיאון ישראל

קטלוגים של פסטיבלים בינלאומיים

• 2018: Embracing Otherness, Bucharest International Experimental Film Festival
• 2017: 63. International Short Film Festival Oberhausen, : Oberhausen International Short Film Festival.

קישורים חיצוניים

• פלג רותם, חגית "שלוש הישויות של כרם נאטור", מגזין פורטפוליו (דצמבר 2018), 21 בדצמבר 2018
• ירושלמי, בר, "על קוסמות, אשליות ותכסיסי שולחן", מגזין תוהו (ספטמבר 2018), 21 בדצמבר 2018
• סתר, שאול, "יש פרמדיק בקהל", תרבות וספרות הארץ (דצמבר 2017), 21 בדצמבר 2018
• צור, עוזי, "חשמל באוויר", תרבות וספרות, עיתון הארץ (אפריל 2016), 21 בדצמבר 2018

מדיה וקבצים בנושא כרם נאטור בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של כרם נאטור