כתים
כִּתִּיִם הם עם מקראי המזוהה עם בני האי קפריסין והעיר כתיון. במקרא הם מוזכרים כצאצאי יוון בן יפת. היו שפירשו את השם, המובא בצורת ריבוי, כשם פרטי של דמות מקראית.
מקור שמם של הכתים הוא בעיר הפיניקית (ובהמשך יוונית) כתיון.[1] השם כתים התייחס בתחילה לאנשי האי קפריסין, ובתקופות מאוחרות יותר ליוונים ו/או לרומאים.[1]
אזכורים מקראיים עריכה
הכתיים מופיעים באילנות היוחסין שבספרי בראשית ודברי הימים: ”וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ כִּתִּים וְדֹדָנִים” (בראשית, י', ד'), ”וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישָׁה כִּתִּים וְרוֹדָנִים” (דברי הימים א', א', ז'). קשריהם של הכתים עם הפיניקים באים לידי ביטוי באזכורם בקינות על צור אצל ישעיהו[2] ויחזקאל.[3][4][5]
אזכורים היסטוריים עריכה
הכתיים זוהו עם העיר העתיקה כתיון על־ידי יוסף בן מתתיהו,[9] והזיהוי מקובל לחלוטין במחקר המודרני.[4][5][10][11][12] השם הפיניקי של העיר, 𐤊𐤕𐤉 (כִּתִּיָּ[10]) נזכר בכתובות פיניקיות רבות.[13]
במכתבי ערד מהמאה השביעית לפנה"ס מוזכרים "כִּתִּיִּם" שאליהם מיועדת חלק מהאספקה שאוחסנה במצודה, ומקובל לראותם כשכירי חרב מכתיון ששירתו בצבא ממלכת יהודה, ויש לכך גם עדויות ארכאולוגיות חומריות.[12]
מגילות מדבר יהודה מייחסות את השם לרומאים או לממלכת אשור.[דרוש מקור: איפה?]
תולדות כתים על פי ספר יוסיפון עריכה
על פי ספר יוסיפון עם התפזרות העמים, הכתים חנו בקמפניה ובנו את פוסומניה בעוד שצאצאי תובל חנו בטוסקנה ובנו את העיר סבינוס. הגבול הטבעי בין השניים היה נהר טיבר.
הסבינים יצאו למלחמה נגד הכתים בעקבות חטיפת הנשים הסביניות על ידי כתים. המלחמה תמה לאחר שהכתים הציגו לתובלים את ילדיהם המשותפים. הם הקימו את הערים פורטו, אלבאנו לציאלה וארסה. לאחר מכן שטחים נכבשים על ידי אגניאס[דרושה הבהרה], מלך קרתחדשת. כתים מצליחים להשתחרר מעול קרתחדשת וממנים את צפו, בן אליפז (נכדו של עשו) למלך בעל התואר יאנוס סאטורנוס. מלכה הראשון של רומא, רומולוס, הוא בן לשושלת זאת, על פי יוסף בן גוריון.
גרסה מקוצרת של הסיפור מופיעה במדרש ספר הישר.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Maria Giulia Amadasi, José-Ángel Zamora, The Phoenician Name of Cyprus: New Evidence from Early Hellenistic Times, Journal of Semitic Studies 63, 2018, עמ' 81 doi: 10.1093/jss/fgx037
- ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ג, פסוק א', פסוק י"ב
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק ו'
- ^ 1 2 אליה שמואל הרטום, ישעיה, יבנה, 1989, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 82
- ^ 1 2 אליה שמואל הרטום, יחזקאל, יבנה, 1989, תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות, עמ' 88
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק כ"ד
- ^ ספר ירמיהו, פרק ב', פסוק י'
- ^ ספר דניאל, פרק י"א, פסוק ל'
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 1.6.1. ראו המקור היווני וכן תרגום לאנגלית: Josephus, The Antiquities of the Jews, Flavius Josephus: Josephus: The Complete Works - Christian Classics Ethereal Library, www.ccel.org
- ^ 1 2 נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 68–69
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 326
- ^ 1 2 יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 12–13
- ^ KAI 33, 38, 40, 41, 288, 289.