ליאת קוליק

ליאת קוליק
לידה	11 בספטמבר 1954 (בת 69); רומניה
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ;
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן (1992–2022); המכללה האקדמית נתניה (2022); שירות התעסוקה (1980–1994) ;

ליאת קוליק (נולדה ב-11 בספטמבר 1954) היא חוקרת יחסי עבודה-משפחה, מערכות נישואים והתנדבות, ובתחומי מחקריה השונים היא בוחנת הבדלים מגדריים; פרופסור אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, פרופסור מן המניין, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית וראש התוכנית לתואר שני בהתנהגות ארגונית, בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה.^[1]

ביוגרפיה עריכה

ליאת קוליק נולדה וגדלה ברומניה ועלתה לישראל עם הוריה ב-1965, בהיותה בת אחת עשרה המשפחה התיישבה בקריית גת.^[2] קוליק למדה לתואר הראשון במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סיימה את התואר השני בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, במגמת מדעי ההתנהגות והניהול. עבודת המאסטר שלה: "משתנים אישיים ומצביים המסבירים לחץ אקדמי בקרב סטודנטים",^[3] בוצעה בהנחיית פרופ' מרים ארז. סיימה את הדוקטורט במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה בבר-אילן. נושא עבודת הדוקטורט: "שינויים במאזן הכוח הזוגי לפני ואחרי הפרישה מהעבודה", והיא בוצעה בהנחיית ד"ר חיה בראלי וד"ר מיכאל כץ.^[4]

בשנים 1980–1994 עבדה כחוקרת במרכז לייעוץ ולמידע תעסוקתי, המדור למחקר ופיתוח, שירות התעסוקה. ב-1992 התחילה ללמד כמדריכה באוניברסיטת בר-אילן, ב-1996 התמנתה למרצה, ב-1999 למרצה בכירה עם קביעות, ב-2003 לפרופ' חבר ובשנת 2016 התמנתה לפרופ' מן המניין באוניברסיטת בר-אילן.^[5] בשנים 2019–2021 שימשה כנציבה למניעת הטרדה מינית באוניברסיטת בר-אילן.^[6] לימדה שנים רבות בפרויקטים של זרועות הביטחון באוניברסיטת בר-אילן: "צבר", "מורשה" ו"ניצבים". בשנת 1987 לימדה במכללת צפת, ובשנים 1995–1996 במכללת אשקלון.^[7]

ב-2022 יצאה לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן והחלה ללמד במכללת נתניה, בה התמנתה ב-2023 לראש התוכנית לתואר שני בהתנהגות ארגונית וב-2024 ליועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית.^[7]

פעילות ציבורית עריכה

בשנים 2005-2000 הייתה יועצת לעמותת חמישים פלוס מינוס. בשנים 2013–2018 הייתה חברה בוועד המנהל של "מיזם ההתנדבות הישראלי" מיסודם של ממשלת ישראל וג'וינט ישראל, בו שימשה כיו"ר הפורום לקידום מחקר הערכה ומדידה ונציגת האקדמיה במיזם.^[8]

משפחתה עריכה

ליאת קוליק נשואה ואם לה שלושה ילדים. מתגוררת בפתח תקווה.

ספריה עריכה

(כתיבה) לבלוב בעת שלכת: הפרישה מהעבודה בעידן של שינויים (רסלינג, 2022)

בספר המבוסס על מחקריה ועל מחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, קוליק דנה בפרישה מהעבודה בתקופתנו, מעבר חיים השונה מזה שבעבר לאור העלייה בתוחלת החיים, ההתפתחויות הטכנולוגיות, השיפור במצב הבריאות והיצע הפנאי הגדול. לספר חמישה שערים: הראשון, תהליכים פנים אישיים של הפורשים. השני, יחסי הזוגיות, הקונפליקטים בעקבות הפרישה וההתמודדות עימם. השלישי, יחסים במשפחה בין הפורשים לילדיהם, לנכדיהם ולהוריהם המזדקנים. הרביעי, אלטרנטיבות לעבודה, התנדבות ופעילות פנאי. החמישי, ההסתגלות הטובה לפרישה המתבטאת במציאת משמעות בחיים, זאת לאור מחקרה בנושא.

(עריכה, עם ורדה מילבאואר) משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל - היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטיים, פלס - החברה הכלכלית של המסלול האקדמי המכללה למינהל, 2010.

בספר מוצגים מחקרים הדנים בסוגיות שונות הקשורות להורים ולשוק העבודה כגון עבודה מהבית, התמודדות עם מתח בקרב משפחות יהודיות לעומת ערביות בישראל, שינוים ביחסי כוח זוגיים בעקבות התפתחויות בדפוסי הפרנסה בישראל.

מחקריה עריכה

עיקר תרומתה המדעית של קוליק היא בחקר חוויותיהם של עובדים בממשק שבין המשפחה לעבודה בהקשרים שונים, ומחקריה בנושא מתייחסים לחוויית המתח בין העבודה למשפחה. קוליק חקרה נושא זה בקרב מגוון אוכלוסיות (כלל החברה בישראל, ערבים וחרדים)^[9] לאורך מעגל החיים (בגילאים צעירים ובבגרות המאוחרת בקרב אנשים שעדיין עובדים)^[10] ובקרב הורים עובדים ולומדים הממלאים בו-זמנית שלושה תפקידים: הורות, עבודה ולימודים^[11] ממצאיה מדגישים את חשיבותן של איכויות התפקידים שאנשים ממלאים (ולא רק מספר התפקידים), כגורם מַפתֵּח להסבר תחושת המתח המתפתחת בין המשפחה לעבודה באופן המשווה בין גברים לנשים.^[12] בנוסף התמקדה בתרומת המתח בין המשפחה לעבודה להסבר יחסים בין בני זוג, ובכלל זה יחסי אלימות.^[13] מחקריה השונים מבליטים את תרומת ההקשר להסבר חוויותיהם של אנשים עובדים ובעלי משפחות בממשק בין המשפחה לעבודה, ומתארים את דרכי ההתמודדות עם המתח בממשק זה שהם תלויי תרבות.

אבטלה עריכה

במחקריה על אבטלה, קוליק מצאה הבדלים משמעותיים בין גברים לנשים בחוויית האבטלה ובדרכי ההתמודדות איתה. גברים השקיעו יותר זמן מנשים בחיפוש עבודה, ונשים סירבו יותר מגברים להשתלב בעבודות המתנגשות עם מחויבויותיהן למשפחה. קוליק מצאה שההשקעה בחיפוש העבודה והלחץ הנפשי הנלווה לכך, היו הגבוהים ביותר אצל מובטלים בתקופה של חודשיים-שלושה, ופחתו עם התארכות תקופת האבטלה. משתתפים בגיל המעבר השקיעו יותר בחיפוש עבודה ודיווחו על יתרונות מועטים יותר של אבטלה לעומת צעירים. נשים דיווחו על הרעה בבריאותן יותר מגברים בעקבות האבטלה והעבודה הייתה מרכזית פחות בחייהן.^[14]^[15]

התנדבות עריכה

עיקר מחקריה בתחום ההתנדבות עוסקים בהסבר מקורות השחיקה הנפשית ובפיתוח מודלים המסבירים מחויבות ארוכת טווח להתנדבות במצבי חירום. קוליק יישמה את סוגיית השחיקה הנפשית, שנבחנה בעיקר בתחום העבודה וחיי המשפחה, לתחום ההתנדבות והצביעה על הבדלים מגדריים. בקרב גברים עיקר התרומה להסבר השחיקה הנפשית בהתנדבות הייתה ליחסים עם המוטבים, ובקרב נשים נמצאה תרומה משמעותית ליחסים עם הארגון המפעיל.^[16] בנושא התנדבות בעת חירום קוליק הובילה מחקר בשיתוף פיקוד העורף וארגון הג'וינט בנושא חוויית ההתנדבות בעת מבצע צוק איתן,^[17] ומחקר נוסף בשיתוף הג'וינט בנושא הסבר המחויבות להתנדבות בעת מגפת הקורונה.^[18] במחקריה אלו מצאה תרומה משמעותית להסבר הנטייה להמשכיות בהתנדבות למניעי ההתנדבות כגון סולידריות חברתית ולשביעות רצון מתגמולי ההתנדבות.

נשים והדרה חברתית בישראל עריכה

קוליק בחנה את ההבדלים המגדריים בבריאות הנפשית בעקבות לחצי היום-יום בקרב אוכלוסייה ערבית לעומת אוכלוסייה יהודית, תוך הדגשת ההדרה הכפולה של נשים ערביות מול יהודיות וכנשים מול גברים.^[9] במאמר אחר התמקדה בנשים חרדיות ובחוסנן התעסוקתי כפי שהשתקף בתחושת המסוגלות העצמית שלהן בעבודה, במחויבות לעבודה ובפתיחות לבצע שינוים נדרשים בעבודה על מנת להסתגל לדרישותיה.^[19] ובמחקר נוסף מצאה בקרב נשים חד-הוריות תרומה של תושייה עצמית להסבר רווחתן הנפשית.^[20]

יחסי זוגיות בבגרות המאוחרת עריכה

מאז עבודת הדוקטורט שלה שעסקה ביחסי זוגיות לאחר הפרישה מהעבודה, קוליק חקרה את סוגיית יחסי הזוגיות בתקופה המאוחרת בחיי הנישואין. במחקרים אלו לצד הדמיון שנמצא לפעילות גומלין בזוגיות לתקופות מוקדמות יותר בחיי הנישואין, נמצאו גם היבטים ייחודיים המאפיינים תקופת חיים זו. באחד ממחקריה מצאה שמציאת משמעות בחיים אחרי הפרישה מהעבודה מסבירה את ההסתגלות לפרישה, וממזערת את הנזקים של אובדן משאבים לבריאות הנפשית, הן בקרב פורשים והן בקרב פורשות.^[21] עוד חקרה קוליק אסטרטגיות שמאמצים בני זוג בבגרות המאוחרת לפתרון העימותים ביניהם, ומצאה הבדלים ניכרים בין גברים לנשים, לפיהם גברים נוטים להשתמש בשיטות רכות יותר מנשים בעת הניסיון ליישב עימותים ביחסי הזוגיות.^[22]

פיתוח כלי מחקר עריכה

באמצעות מחקר (במימון ביטוח לאומי), פיתחה קוליק כלי הבוחן חוסן תעסוקתי בקרב נשים חרדיות המצויות בשוק העבודה.^[19] במחקר אחר שעסק בצעירים עד גיל 30 (במימון קרן גנדיר), פיתחה (בשיתוף ד"ר בני בנימין) כלי הבוחן "מיומנויות רכות" בקרב צעירים. אלו הן מיומנויות אישיות ובין-אישיות הניתנות להעברה מתפקיד לתפקיד^[23] במסגרת מחקריה בנושא שוויון מגדרי, פיתחה כלי הבוחן עמדות לגבי שוויון מגדרי בין גברים לנשים בתחומי חיים שונים.^[24]

קישורים חיצוניים עריכה

ממאמריה בעיתונות

השפעות האבטלה לא מתמקדות רק במישור הכלכלי, באתר nrg, ‏ 22 בפברואר 2009.
ליאת קוליק, מה קורה לבית כשאישה מרוויחה יותר מהגבר?, באתר ynet, 9 באוקטובר 2018
ליאת קוליק, יש חיים אחרי העבודה, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2021
ליאת קוליק, רווחת הנשים המבוגרות טמונה במיגור שלוש אפליות, באתר הארץ, 8 במרץ 2022
מלהטטות בין אימהות, עבודה ולימודים? כך תעשו את זה כמו שצריך, בעיתון ישראל היום, 22 במרץ 2023.
ליאת קוליק, ‏שנתיים לעבודה מהבית: תובנות העבר ואתגרי העתיד, פרופ' ליאת קוליק, באתר גלובס, 22 במרץ 2022
פרופ' ליאת קוליק, ‏מדוע חשובה תמיכה חברתית במקומות העבודה בזמן המלחמה, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
ליאת קוליק, ‏המערכה שבעורף: על ההתמודדות של האימהות העובדות עם המתח בין העבודה למלחמה, באתר ‏מאקו‏, 19 בפברואר 2024

על מחקריה

דליה מזורי, נשים נהנות יותר: ריבוי תפקידים משפר את איכות החיים, באתר nrg, ‏3 בספטמבר 2012.
חיים ביאור, סבתאות 2014: עובדים במשרה מלאה, מטפלים בנכדים ובהורים המבוגרים, באתר TheMarker‏, 24 באוקטובר 2014
חיים ביאור, המשכורת שווה בין בני הזוג? הגבר יירתם יותר לפתור סכסוכים בין השניים, באתר TheMarker‏, 22 בספטמבר 2015
דני בר-און, השפעת המתחים שבין המשפחה והעבודה על הזוגיות, באתר הארץ, 11 במרץ 2018
טלי חרותי-סובר, 9% מהאמהות מרוויחות יותר מאבא — ולא כולם משלימים עם זה, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2018
טלי חרותי-סובר, אסטרטגיות שאימצו אמהות עובדות בתקופת הקורונה - לא ממש הועילו להן, באתר TheMarker‏, 17 במאי 2020
גדעון רייכר, יוצאים לפנסיה ברגל ימין, רדיו ללא הפסקה, 16 בדצמבר 2022.
רונית הראל, מעבדה לניהול | האם אתם מעדיפים מנהל או מנהלת? זה מה שישנה את דעתכם, באתר TheMarker‏, 14 באוגוסט 2023

הערות שוליים עריכה

^ ליאת קוליק, יועצת נשיא מכללת נתניה להוגנות מגדרית
^ שרון מגנזי, רצה למרחקים ארוכים, News1 מחלקה ראשונה, 10 באוגוסט 2020
^ עבודת המאסטר, בספריית הטכניון
^ עבודת הדוקטור, באתר אוניברסיטת בר-אילן
^ קורות חיים, מכללת נתניה
^ הכנסת: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, עמ' 1
^ ¹ ² קורות חיים, באתר המכללה האקדמית נתניה
^ חברי הוועד המנהל, מיזם ההתנדבות הישראלי
^ ¹ ² קוליק, ל. (2023). גורמי לחץ במערכת העבודה-משפחה ומצוקה נפשית בראייה מגזרית ומגדרית: ניתוח משווה בין יהודים שאינם חרדים, חרדים וערבים, ובין גברים לנשים. בטחון סוציאלי, 120 162-131.
^ Kulik, L. (2019). Work–home conflict, antecedents, and outcomes: a life-stage perspective among working parents. Career Development International, 24(3), 257–274.
^ קוליק, ל. (2022). פוסחים על שלושת הסעיפים: מתח, העשרה ואיזון בקרב הורים עובדים ולומדים. סוציולוגיה ישראלית, כ"ג (2), 131-88.
^ Kulik, L., Shilo-Levin, S., & Liberman, G. (2015). Multiple roles, role satisfaction, and sense of meaning in life: An extended examination of role enrichment theory. Journal of Career Assessment, 23(1), 137-151.
^ Kulik, L., (2022). Family-Work conflict and spousal aggression: A comparative analysis pre - and peri - COVID-19 pandemic. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 32(5), 688-708.
^ Kulik, L. (2000). Jobless men and women: A comparative analysis of job search intensity, attitudes toward unemployment, and related responses. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 73(4), 487-500.
^ Kulik, L. (2000). The impact of gender and age on attitudes and reactions to unemployment: The Israeli case. Sex Roles, 43(1-2), 85-102.
^ Kulik, L. (2006). Burnout among volunteers in the social services: The impact of gender and employment status. Journal of community psychology 34 (5), 541-561.
^ Kulik, L., Bar, R., & Dolev, A. (2016). Gender differences in emergency volunteering. Journal of Community Psychology, 44(6), 695-713.
^ Kulik, L. (2022). A multi‐variable model for explaining long‐term commitment to volunteering among COVID‐19 volunteers. Analyses of Social Issues and Public Policy, 22(3), 794-816.
^ ¹ ² Kulik, L. (2016). Explaining employment hardiness among women in Israel’s ultraorthodox community: Facilitators and inhibitors. Journal of Career Assessment, 24(1), 67-85.
^ Kulik, L. (2021). The centrality of resourcefulness in explaining wellbeing among financially challenged single mothers. Journal of Family Social Work, 24(3), 219-244.
^ Kulik, L. (2023). Sources of empowerment and mental health among retired men and women: An ecological perspective. Journal of Women & Aging, Jun 1-19.
^ Kulik, L., Walfish, S. & Liberman, G. (2016). Spousal conflict resolution strategies and marital relations in late adulthood. Personal Relationships, 23(3), 456-474.
^ קוליק, ל' (2014): מפתח לתעסוקה: כלי אבחון תעסוקתי לצעירים. דו"ח מחקר, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן: רמת גן.
^ קוליק, ל. (2018). עמדות כלפי שוויוניות בתפקידי מגדר: ניתוח משווה לפי מין ונטייה מינית. מגמות, נ"ג (2), 44-7.

[1] ליאת קוליק, יועצת נשיא מכללת נתניה להוגנות מגדרית

[2] שרון מגנזי, רצה למרחקים ארוכים, News1 מחלקה ראשונה, 10 באוגוסט 2020

[3] עבודת המאסטר, בספריית הטכניון

[4] עבודת הדוקטור, באתר אוניברסיטת בר-אילן

[5] קורות חיים, מכללת נתניה

[6] הכנסת: הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, עמ' 1

[קורות_חיים-7] ¹ ² קורות חיים, באתר המכללה האקדמית נתניה

[8] חברי הוועד המנהל, מיזם ההתנדבות הישראלי

[ביטחון_סוציאלי-9] ¹ ² קוליק, ל. (2023). גורמי לחץ במערכת העבודה-משפחה ומצוקה נפשית בראייה מגזרית ומגדרית: ניתוח משווה בין יהודים שאינם חרדים, חרדים וערבים, ובין גברים לנשים. בטחון סוציאלי, 120 162-131.

[10] Kulik, L. (2019). Work–home conflict, antecedents, and outcomes: a life-stage perspective among working parents. Career Development International, 24(3), 257–274.

[11] קוליק, ל. (2022). פוסחים על שלושת הסעיפים: מתח, העשרה ואיזון בקרב הורים עובדים ולומדים. סוציולוגיה ישראלית, כ"ג (2), 131-88.

[12] Kulik, L., Shilo-Levin, S., & Liberman, G. (2015). Multiple roles, role satisfaction, and sense of meaning in life: An extended examination of role enrichment theory. Journal of Career Assessment, 23(1), 137-151.

[13] Kulik, L., (2022). Family-Work conflict and spousal aggression: A comparative analysis pre - and peri - COVID-19 pandemic. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 32(5), 688-708.

[14] Kulik, L. (2000). Jobless men and women: A comparative analysis of job search intensity, attitudes toward unemployment, and related responses. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 73(4), 487-500.

[15] Kulik, L. (2000). The impact of gender and age on attitudes and reactions to unemployment: The Israeli case. Sex Roles, 43(1-2), 85-102.

[16] Kulik, L. (2006). Burnout among volunteers in the social services: The impact of gender and employment status. Journal of community psychology 34 (5), 541-561.

[17] Kulik, L., Bar, R., & Dolev, A. (2016). Gender differences in emergency volunteering. Journal of Community Psychology, 44(6), 695-713.

[18] Kulik, L. (2022). A multi‐variable model for explaining long‐term commitment to volunteering among COVID‐19 volunteers. Analyses of Social Issues and Public Policy, 22(3), 794-816.

[explaning-19] ¹ ² Kulik, L. (2016). Explaining employment hardiness among women in Israel’s ultraorthodox community: Facilitators and inhibitors. Journal of Career Assessment, 24(1), 67-85.

[20] Kulik, L. (2021). The centrality of resourcefulness in explaining wellbeing among financially challenged single mothers. Journal of Family Social Work, 24(3), 219-244.

[21] Kulik, L. (2023). Sources of empowerment and mental health among retired men and women: An ecological perspective. Journal of Women & Aging, Jun 1-19.

[22] Kulik, L., Walfish, S. & Liberman, G. (2016). Spousal conflict resolution strategies and marital relations in late adulthood. Personal Relationships, 23(3), 456-474.

[23] קוליק, ל' (2014): מפתח לתעסוקה: כלי אבחון תעסוקתי לצעירים. דו"ח מחקר, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר אילן: רמת גן.

[24] קוליק, ל. (2018). עמדות כלפי שוויוניות בתפקידי מגדר: ניתוח משווה לפי מין ונטייה מינית. מגמות, נ"ג (2), 44-7.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]


לידה	11 בספטמבר 1954 (בת 69) רומניה
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן (1992–2022) המכללה האקדמית נתניה (2022) שירות התעסוקה (1980–1994)