מאיר רבינזון
רבי מאיר רבינזון (כ"ב באב ה'תרי"ב, 7 באוגוסט 1852 – י"ט בתמוז ה'תרצ"ו, 9 ביולי 1936) כיהן כרבה של רדושקביץ שבליטא.
 | |
| לידה |
7 באוגוסט 1852 ונדזיגולה, ליטא  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1936 (בגיל 83) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| תקופת הפעילות |
? – 9 ביולי 1936 |
| צאצאים |
מרדכי רבינזון |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בונדזיגולה ליהושע צבי, רב העיירה, ובנו של רבי מרדכי קובנר, לעת זקנה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
עוד בהיותו נער התפרסם מאיר כ'עילוי'. ובעודו אברך צעיר התמנה לרב בקרוקי שבפלך קובנה (תרל"ח–תרמ"ג), ובאותה התקופה נודע בשם 'רבי מאירקה מקרוקי', לאחר כך כיהן כרב בשווינציאן (תרמ"ג–תרמ"ו).
מאיר נישא ללאה בת צבי.
במשך כחמישים שנה היה רבה של רדושקביץ, ובשנת ה'תרצ"ג עלה לארץ ישראל, כשתחתיו, על כס הרבנות ברדושקביץ כיהן בנו רבי יוסף זונדל, שעד אז כיהן ברבנות פלשצניץ וגלובוקי.
בהלווייתו בירושלים ספדו לו, בין היתר, רבי איסר זלמן מלצר ורבי יעקב משה חרל"פ.
חיבוריו עריכה
חיבר כמה חיבורים, אך רק אחד מהם יצא לאור:
- אמר מ"ר – הערות וחידושים על הספר נודע ביהודה
רבים מכתביו נשארו בכתב יד והם שמורים במחלקת כתבי היד של בית הספרים הלאומי בירושלים. מהם ידועים:
- דרשות מבי"ץ
- מקצעות החושן על חושן משפט
- נימוקי מבי"ץ על הרי"ף
- תשובות מבי"ץ
כמו כן, כתב מאמרים לכתבי התקופה: ירחון יגדיל תורה, כנסת ישראל, שערי ציון ועוד.
משפחתו עריכה
אחיו עריכה
- רבי יעקב גרשון רבינוביץ רבה של שורווילישוק
- רבי קלמן רבה של מזערעץ
- רבי יצחק ליב רבינוביץ מוילקוביסק שבפלך סובאלק
- רבי משה לוינסון מסמורגון
- רבי שמריהו רבינוביץ מפרנקפורט דמיין
בניו עריכה
- בנו מרדכי רבינזון (תרל"ז–תשי"ג);
- בנו, שלמה אליהו
- בנו, רבי יעקב רדיטשקובר
- בנו, רבי יוסף זונדל, כיהן תחת אביו ברבנות
- בתו, מרים, נישאה לרבי מנחם מאניש (מנוס) איסר פולונסקי
- בתו, בריינה, נישאה לרב בן-ציון נטלוביץ'
לקריאה נוספת עריכה
- ספר רדושקביץ, תל אביב תשי"ג
קישורים חיצוניים עריכה
ספריו עריכה
- רבינזון, מאיר בן יהושע צבי, 1852-1936, אמר מ"ר, ירושלים תרץ, באתר היברובוקס
- רבינזון, מאיר בן יהושע צבי, 1852-1936, הערות וחדושים על הנודע ביהודה, ווילנא תרנט, באתר היברובוקס
מאיר בן יהושע צבי רבינזון (1852-1936), דף שער בספרייה הלאומית
