ויקיפדיה

מארי קלייר

מארי קלייר הוא כתב עת בינלאומי צרפתי-בריטי שפורסם לראשונה בצרפת בשנת 1937, ואחריו בבריטניה בשנת 1941. מאז מתפרסמות מהדורות שונות במדינות ובשפות רבות. המגזין מתמקד בנשים ברחבי העולם ובמספר נושאים גלובליים כמו בריאות, יופי ואופנה.

מארי קלייר
Marie Claire
תדירות חודשי
סוגה אופנה
מו"ל Shkulev Media Holding, Marie Claire Album עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד Jean Prouvost, Marcelle Auclair עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Jean Prouvost, Évelyne Prouvost עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך ראשי ארנו דה קונטדס (צרפת)
אנדריאה ארבלאיז (ארגנטינה)
ניקי בריגר (אוסטרליה)
מארי או'ריורדן (בריטניה)
תאריכי הופעה 1937–הווה (כ־87 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה צרפתית, יוונית, רומנית, הולנדית, הונגרית, טורקית, פולנית, רוסית, גרמנית, איטלקית, אנגלית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0025-3049
www.marieclaire.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

מארי קלייר נוסד על ידי ז'אן פרובוסט[1] ומרסל אוקלר.[2] הגיליון הראשון שלו יצא בשנת 1937,[3] והוא הופץ בכל יום רביעי עד שנת 1941, כשיצא לראשונה בלונדון.[4] בשנת 1976, פרובוסט פרש ובתו אוולין השתלטה על המגזין והוסיפה את קבוצת לוריאל לחברה.[5]

ברחבי העולם עריכה

נכון לשנת 2022, מארי קלייר מפרסם מהדורות ביותר מ-35 מדינות בחמש יבשות.[6]

ארצות הברית עריכה

המהדורה האמריקאית של המגזין הוקמה על ידי תאגיד הרסט בשנת 1994. להרסט סניפים בצרפת, איטליה ובמספר מיקומים בארצות הברית, כולל דטרויט, החוף המערבי, ניו אינגלנד, המערב התיכון, הדרום מערב והדרום מזרח. סדרת הריאליטי של רשת אסקוייר "Running In Heels", עוקבת אחר שלושה מתמחים העובדים במשרד של המגזין בניו יורק. העורכת הראשית משנת 2012 עד שנת 2020 הייתה אן פולנוידר. ב-9 בדצמבר 2019, הרסט הודיעו כי פולנוידרתעזוב את תפקידה בסוף השנה.[7] איה קנאי, אז מנהלת האופנה הראשית של הרסט, הוכתרה לעורכת החדשה של המגזין, והתחילה בינואר 2020. סאלי הולמס החליפה את איה קנאי, שהפתיעה את בכירי הרסט החברה כשהיא עברה לפינטרסט אחרי תשעה חודשים בלבד כעורכת ראשית.[8]

במהלך המגפה, הרסט הפחיתה את תדירות ההדפסה של המגזין מ-11 גיליונות ל-7 בלבד בשנת 2020, ובמקום זאת השיקה את הגיליון הדיגיטלי הראשון שלה עם פני השער של ג'נט מוק. זה גם הפך את Power Trip לווירטואלי. Power Trip הוא כנס הנטוורקינג השנתי של מארי קלייר בן 36 שעות, בהזמנה בלבד, בתשלום על כל ההוצאות לנשים מצליחות בכל הענפים שפולנוידר השיקה בשנת 2016 כדרך להבליט את המגזין בסצנת האירועים.[8][7] במאי 2021, תארגיד התקשורת Future US רכש את המהדורה האמריקאית של המגזין מהרסט ופרסם אותה מאז חודש יוני 2021. בספטמבר 2021, הוכרז שגיליון קיץ 2021 של מארי קלייר יהיה המהדורה המודפסת האחרונה שלו, והמנויים הנותרים יקבלו גיליונות של הרפרס בזאר.[9]

בריטניה עריכה

מארי קלייר השיקו מהדורה מודפסת בבריטניה בשנת 1988,[10] עם אתר שהושק בשנת 2006 ובו קטעים על חדשות יומיות, תצוגות מסלול, צילומים ודיווחים, אופנה ויופי, קניות, הורוסקופים יומיים ותחרויות.

בספטמבר 2019, הבעלים של המגזין דאז, TI Media, הודיע כי המהדורה המודפסת הסופית תפורסם בנובמבר והמותג יהפוך לדיגיטלי בלבד. לאתר הבריטי יש כיום 2 מיליון משתמשים חודשיים.[10]

נכון לשנת 2022, מארי קלייר בריטניה מתפרסם על ידי הוצאת פיוצ'ר, שרכשו את TI Media.

אוסטרליה עריכה

מגזין מארי קלייר מנוהל על ידי המגזין והמוציא לאור הדיגיטלי אר מדיה, שרכש את פסיפיק מגזינס בשנת 2020.[11]

אתר המגזין הושק בשנת 2016 לאחר שהזכויות הדיגיטליות הוחזרו לפסיפיק מגזינס מ-Yahoo והוא מספק חדשות יומיות על אופנה, יופי וסגנון חיים.

יפן עריכה

המהדורה בשפה היפנית של מארי קלייר, שפורסמה לראשונה בשנת 1982,[12] הייתה המהדורה הבינלאומית הראשונה שפורסמה במדינה שאינה דוברת צרפתית, וכן המהדורה הראשונה שאינה אירופית, אם כי היא הפסיקה להתפרסם לאחר גיליון יולי 2009, בין היתר בשל המיתון הכלכלי.[13]

לאחר השקה מחודשת, מאז שנת 2012, מארי קלייר פורסם ביפן בשם "מארי קלייר סטייל". פורמט חדש זה מוצע כמוסף בחינם ביומיאורי שימבון ומופץ בפרברים עשירים יותר של יפן.[14]

שאר העולם עריכה

למארי קלייר יש מהדורות בערבית שמתפרסמות בערב הסעודית, ירדן, כווית, לבנון, איחוד האמירויות, מצרים, מרוקו ואלג'יריה.[15] בשנת 2010 הושקה מהדורה אינדונזית. המגזין פורסם במקסיקו על ידי טלוויסה מאז 1990 אך הפסיק את פרסומו עקב מגפת המגפת הקורונה ביוני 2020 והופץ שוב על ידי פאשן גרופ ביוני 2021 והחל הפצה בארגנטינה במרץ 2019.[16][17][18]

מהדורות בינלאומיות של מארי קלייר הופסקו בקולומביה (1991–2019), אסטוניה (2007–2010), גרמניה (1990–2003),[19] הודו,[20][21] פיליפינים (2005–2009),[22] ופולין.[23]

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: מארי קלייר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מארי קלייר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Historical development of the media in France" (PDF). McGraw-Hill Education. אורכב מ-המקור (PDF) ב-25 בפברואר 2015. נבדק ב-24 בפברואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Avec Jean Prouvost, Marcelle Auclair fonda « Marie-Claire » magazine féminin inspiré des magazines américains" (p. 319).
  3. ^ Alexandra Hughes; Keith A Reader (11 במרץ 2002). Encyclopaedia of Contemporary French Culture. Routledge. p. 357. ISBN 978-1-134-78866-8. נבדק ב-22 בנובמבר 2014. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ "Marie Claire France". Fashion Model Directory (FMD). נבדק ב-20 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "The Group History". Marie Claire Group. אורכב מ-המקור ב-11 באפריל 2013. נבדק ב-20 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Marie Claire Group around the world". Marie Claire Group. אורכב מ-המקור ב-26 במאי 2015. נבדק ב-23 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Marikar, Sheila (2019-12-09). "Marie Claire Editor Departing for Health Start-Up". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-12-09.
  8. ^ 1 2 Hopkins, Kathryn (2021-05-11). "Hearst Magazines Sells Marie Claire U.S. to Future". WWD (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-08-05.
  9. ^ "'Marie Claire' U.S., the Print Magazine, Is No More". Fashionista (באנגלית). נבדק ב-9 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Westbrook, Ian (10 בספטמבר 2019). "Marie Claire to stop producing UK print magazine after November". BBC. נבדק ב-10 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "About Us". Are Media. ארכיון מ-10 במרץ 2021. נבדק ב-28 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Mariko Morimoto; Susan Chang (2009). "Western and Asian Models in Japanese Fashion Magazine Ads: The Relationship With Brand Origins and International Versus Domestic Magazines". Journal of International Consumer Marketing. 21 (3): 173–187. doi:10.1080/08961530802202701.
  13. ^ "Japan's Marie Claire edition to end". The Japan Times. 1 ביולי 2009. נבדק ב-1 ביולי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Chronicle of Japanese Fashion Magazines by Yuri Yokoi 12/12: Marie Claire Style with New Concept". fashion headline.(הקישור אינו פעיל, July 2018)
  15. ^ "Women's Mags Skirt Culture Clash in Arab Market". Manila Bulletin. 17 באוגוסט 2009. אורכב מ-המקור ב-14 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "From the hand of Editorial Perfil, Marie Claire magazine arrived in Argentina". www.perfil.com. במרץ 2019. נבדק ב-2019-08-23. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Televisa ajusta Editorial, solo mantendrá títulos más leídos".
  18. ^ "Confirma Editorial Televisa cierre de 5 publicaciones". 16 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "G+J stellt "Marie-Claire" ein". Netzeitung.de. 1 בספטמבר 2003. אורכב מהמקור ב-13 במאי 2010. נבדק ב-18 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
  20. ^ "People, GEO, Marie Claire to cease publication". Best Media Info.
  21. ^ "Outlook Shuts Three Magazines". Medianama. 2013-07-29.
  22. ^ "Farewell T3, Marie Claire, and Seventeen: You will be missed". Abugged life. 17 במרץ 2009. נבדק ב-25 ביוני 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Poland Marie Claire". Wirtualne Media.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מארי_קלייר&oldid=36063032"