אגדת שלושה וארבעה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Bat melekh Aram.jpg|ממוזער|כריכת המחזה "בת מלך ארם", שעובד לפי היצירה על ידי [[אברהם יצחק איגוס|א.י. איגוס]] ו[[דניאל פרסקי]], מצויר בידי [[ראובן ליף]]{{הערה|1=[http://www.childrenslibrary.org/icdl/BookReader?bookid=eguprin_00810005&twoPage=false&route=text&size=0&fullscreen=false&pnum1=1&lang=Hebrew&ilang=Dari סריקת כל עמודי הספר]}}]]

 

האגדה הופיעה בשני נוסחים עיקריים, הנוסח הראשון ("נוסח אחד") הוא עיבוד של [[אגדה (יהדות)|אגדה תלמודית]], הצמוד יחסית למקורו. הנוסח המאוחר יותר ("נוסח שני") הוא אגדה ארוכה ומפורטת, מקורית ורחבת יריעה. [[יוסף קלוזנר]], שכתב את הערך על ביאליק ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], תיאר את האגדה כ"יצירתו הגדולה האחרונה" של המשורר וכ"[[שירת הברבור]] הגדולה" שלו. שם האגדה נגזר מהפסוק ב{{תנ"ך|משלי|ל|יח|יט}}: {{ציטוטון| שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים. דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם, וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.}} המוטיבים של נשר, נחש, אונייה ויחסי גבר ועלמה שזורים בעלילה ומובילים אותה.