מסכת מעשר שני

מסכת במשנה, בתוספתא ובתלמוד הירושלמי

מסכת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי היא המסכת השמינית בסדר זרעים. במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של מעשר שני ופדיונו, נטע רבעי, ודיני ביעור מעשרות ווידוי מעשרות.

כמרבית המסכתות בסדר זה, המסכת מופיעה במשנה בלבד, ולא נכתב לה תלמוד בבלי אלא תלמוד ירושלמי ותוספתא בלבד. בתלמוד הירושלמי של מסכת זו יש גם פתרון חלומות, כמו בפרק תשיעי במסכת ברכות.

מיקומה של המסכת בסדר זרעים עריכה

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, סודרה מסכת מעשר שני אחרי מסכת מעשרות על פי סדר חשיבותם.[1]

פרקי המסכת עריכה

  1. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי (אין מוכרין אותו) (שבע משניות[2]).
  2. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי (ניתן לאכילה) (עשר משניות).
  3. לֹא יֹאמַר (שלוש עשרה משניות).
  4. הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת (שתים עשרה משניות).
  5. כֶּרֶם רְבָעִי (חמש עשרה משניות).

בסה"כ במסכת 57 משניות.

קישורים חיצוניים עריכה

  •   משנה מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  •   תוספתא, מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  •   תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ ההקדמה למשנה בתרגומו העתיק של יהודה אלחריזי
    2. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה ב"משניות מבוארות", עם ביאור פינחס קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
      ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.