מרחב ישורון

מרחב ישורון
לידה	17 בדצמבר 1978 (בן 45); אפיק, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
	www.merhavyeshoron.com

מרחב ישורון (נולד ב-1978) הוא משורר ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

ישרון נולד בקיבוץ אפיק וגדל ביישוב קורנית שבגליל.

שיריו הראשונים פורסמו בשנת 2006 בכתב העת "הו!". הוציא לאור שישה ספרים ופרסם במקומות שונים, בהם "מעין", "גרנטה", "הליקון", "ננופואטיקה", "עכבר העיר" והארץ. שיריו תורגמו לרוסית, צרפתית, ערבית ואנגלית.

ישורון הוא דוקטור לספרות. הוא עוסק במחקרו במתחים בין לשון הקודש והחול. עבודת הדוקטורט שלו מציגה קריאה במורה הנבוכים של הרמב"ם כבסיס לפואטיקה של הלשון העברית.

ספרים עריכה

בשנת 2007 יצא ספרו ישורון על קוטב העיזבון בהוצאת פלונית. שלמה קראוס כתב על הספר: "בווירטואוזיות מרשימה ומקורית, בועט המשורר בשפה שבה נברא העולם. העברית שבפיו היא לשון שאי אפשר לדבר בה, אלא רק לעשות בה מלחמה."^[1]. על הספר כתבו מנחם בן, יהודה ויזן וירון ליבוביץ'.

בשנת 2011 יצא הספר אדם מצטלם בכתב (הוצאת מנופים). הספר מציג עיון במנגנונים מטפוריים בשמות-בראשית. המסה המרכזית בספר - "הסיפור של המילה אות", מזהה את הופעת כתב הא"ב העברי כתנאי אפשרות להתגלותו של האל הבלתי נראה. שירה סתיו כתבה על הספר: "ישורון פותח במעקב צמוד, מעין בילוש ספרותי, אחר הופעותיה של המלה 'אות' בספר בראשית ובספר שמות, על שלל משמעויותיה ועולמות המחשבה השונים הנגללים מהן. הקריאה שלו יכולה בקלות להצטרף למסורת המכובדת, הקלאסית, של פרשני המקרא (הרמב"ם הוא השראה מוצהרת בספר), ועם זאת, היא חדשנית ומרעננת - הן בשל האופי האינטרנטי, הלינקי, של הקפיצות בין ההיקרויות השונות, היוצרות מודוס קריאה מרחבי, והן בשל תשומת הלב המכריעה שהוא מעניק לחומריותו של הכתב, לחושניות המלים, לבשר-ודמיות של האות."^[2]

את שלושת ספריו הבאים הוציא ישורון בהוצאה עצמית. מדריך לנוגעים בשם העצם (2013) הוא יצירה המערבבת ז'אנרים שונים - מחזה, ספר שירה ומילון. בלשונו המחבר, זהו: "כלי עזר למשתמשים בעברית, היא לשון הקודש שפעם חוללה עולמות ומאז שקעה בחול." הספר מבוסס על רשמיו של ישורון כאיש הדלפק של בית הקפה הנסיך הקטן).^[3] יהונתן דיין כתב שהספר "הוא כלי לעולם שבו השפה נחרבה. הישראלית המדוברת בימינו יונקת ממקורות רליגוזים שיבשו ומעלה חרסים שבורים. ה'מדריך' מציע אפשרויות לבנייה מחדש."^[4] ב-2016 יצא ספר שעיר. הפואמה המרכזית בספר מגוללת את סיפורו של השעיר לעזאזל כתפקיד שעובר ומתגלגל בין דמויות שונות במקרא. הספר עובד לאלבום מוזיקלי על ידי אילן שלום ואמיר מאייר. ב-2018 יצא הספר הגולה תל אביב, המכנס שירים שנכתבו בשנים 2010-2017. הספר בנוי כמעין מסע שיוצא מהיומיום העכשוי ומתחכה אחר המיתוסים שמהדהדים בשם שניתן לעיר העברית הראשונה. תל אביב - אלטנוילנד -חוזרת להיות עיר הגולים אליה מגיע הנביא יחזקאל ומתחתיה רובצת התהום המאיימת לבלוע אותה ולהשיב אותה להיות 'תל-אבובו' - עיר חורבן שלאחר המבול. המבקר יותם ראובני התלונן שהספר אינו קומוניקטיבי. עידן צבעוני כתב על הספר: "הא לנו רסיסים תלושים שלא כדין, מעשה ישורון בשפה אשר באופן דיאלקטי הוא יורש אותה על מנת לפרוע אותה, אבל באותה מידה פורע אותה, משבש אותה ואת תחבירה על מנת לרשת אותה בצורה אבסורדית למחצה, עקומה, שכן זו עבודת השם האובססיבית שלו שייעד לעצמו, כמו נביא אחרית הולל בגולה תל אביב הנהפכת על ראשה על מנת לחורר את התאולוגיה הפוליטית של הריבונות הישראלית."^[5]

בשנת 2021 יצא הספר נפש הגלגל - תפילות לאחר גזר דין בעריכת זלי גורביץ' ובהוצאת מקום לשירה.הספר מחפש את התפילה העכשווית, מתוך תודעת החורבן של הרגע הזה - לאחר גזר הדין. על פי רבי נחמן, במצב סופני זה כל התפילות המוכרות הן חסרות סיכוי כי מלאכי השמאל הממונים על הדין מזהים אותן ולא מאפשרים להן לגשת לאל ולכן יש להלביש את התפילה בתחפושת. המבקר רן יגיל כתב: "ישורון אינו כותב שירה אמינה". עידן צבעוני כתב על הספר: "עולם החומר שמתנקז כאוטוסטרדה לתודעתו המתרוצצת של ישורון, אכן מכיל עודפות בלתי נסבלת. אלא שעודפות זו, אשר מוצאת בספר את ביטויה השטותי לכאורה, היא זו שמאפשרת את עצם הגלגול: גלגול הנפש, גלגול השפה."^[6]

עריכה עריכה

אורבניה, גיליון מס' 6, 2006 - כתב עת עצמאי לשירה (לאחר צאת הגיליון, נסגר כתב העת)
באימבאיב (כינוס שיריו של המשורר רומן באימבאיב, יחד עם רונן סוניס), הוצאת מעין, 2012