מרי אמה וולי

מרי אמה ווליאנגלית: Mary Emma Woolley;‏ 13 ביולי 18635 בספטמבר 1947) הייתה אשת חינוך אמריקאית, פעילת שלום ופעילה ותומכת בזכות בחירה לנשים. היא הייתה הסטודנטית הראשונה שלמדה באוניברסיטת בראון ושימשה כנשיאה העשירית של מכללת מאונט הוליוק בין השנים 1900 ל-1937.

מרי אמה וולי
Mary Emma Woolley
לידה 13 ביולי 1863
נורווק, קונטיקט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בספטמבר 1947 (בגיל 84)
Westport, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בראון עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק מכללת מאונט הוליוק, מכללת ולסלי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד נשיאה (19271933) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חברת היכל התהילה לנשות מורשת רוד איילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייה וחינוך עריכה

ילדות ורקע משפחתי עריכה

וולי נולדה לג'וזף יהודה (ג'יי ג'יי) וולי, שר קהילתי ידוע, ומרי אוגוסטה פריס. היא גדלה בחיק משפחה מבוססת בניו אינגלנד, תחילה במרידן, קונטיקט, ולאחר מכן בפאוטקט, רוד איילנד. עבודתו של אביה, ששם דגש על שילוב עבודה סוציאלית בדת, השפיעה רבות על דרכה של וולי.

השכלה עריכה

וולי למדה בתיכון פרובידנס ובמספר בתי ספר קטנים יותר לפני שסיימה את לימודיה התיכוניים בסמינר ויטון בנורטון, מסצ'וסטס, בשנת 1884. לאחר מכן, חזרה ללמד שם בשנים 1885–1891. לאחר טיול באירופה בקיץ 1890, שאפה וולי ללמוד באוניברסיטת אוקספורד. אביה, לעומת זאת, סיכם עם נשיא אוניברסיטת בראון, אלישע בנג'מין אנדרוז, שוולי תהפוך לאחת הסטודנטיות הראשונות במוסד.

קריירה אקדמית עריכה

וולי החלה ללמוד באוניברסיטת בראון בסתיו 1890, תוך כדי המשך עבודתה כמורה בוויטון. בשנת 1894 קיבלה תואר ראשון, ובשנת 1895 קיבלה תואר שני עבור עבודת התזה שלה, "ההיסטוריה המוקדמת של משרד הדואר הקולוניאלי".

קריירת הוראה עריכה

בשנת 1895 החלה וולי ללמד היסטוריה וספרות תנ"כית בוולסלי קולג'. היא זכתה להערכה רבה הן מצד תלמידיה והן מצד עמיתיה, וכבר בשנת 1896 קודמה לדרגת פרופסור חבר. עד שנת 1899, שוב קודמה, הפעם לדרגת פרופסור מן המניין.

בתקופתה בוולסלי, חוללה וולי שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים, תוך שרכשה ניסיון ניהולי משמעותי כיושבת ראש המחלקה שלה. במהלך תקופה זו, פגשה וולי את ג'נט אוגוסטוס מרקס, סטודנטית בוולסלי, ובשנת 1900 החלו לחיות יחד כבנות זוג. מערכת היחסים ביניהן נמשכה 47 שנים.[1]

הישגים עריכה

  • 1895: התחילה ללמד בוולסלי קולג'
  • 1896: קודמה לדרגת פרופסור חבר
  • 1899: קודמה לדרגת פרופסור מן המניין
  • 1900: תואר כבוד ממכללת אמהרסט
  • ביצעה שינויים משמעותיים בתוכנית הלימודים
  • פגשה את בת זוגה לחיים, ג'נט אוגוסטוס מרקס

השפעה עריכה

וולי הייתה דמות משפיעה בוולסלי קולג'. הן עבודתה האקדמית והן פעילותה הניהולית תרמו רבות למוסד. מערכת היחסים שלה עם ג'נט אוגוסטוס מרקס היוותה פריצת דרך משמעותית עבור זוגות חד מיניים באותה תקופה.

בדצמבר 1899, בראון הציע לוולי עבודה כראש מכללת הנשים שזה עתה נוסדה. במקביל, מכללת מאונט הוליוק הציעה לה את הנשיאות שלה. וולי קיבלה את הצעתו של הר הוליוק וב-1 בינואר 1901, בגיל 38, הפכה לאחד מנשיאי הקולג'ים הצעירים ביותר בארצות הברית.

בשנת 1900, היא הפכה לאישה הראשונה שקיבלה תואר כבוד ממכללת אמהרסט.[2]

נשיאות וולי בהר הוליוק: עידן חדש לחינוך נשים עריכה

 
וולי בשנת 1903

חזון חינוכי חדש עריכה

עם כניסתה לתפקיד נשיאת הר הוליוק, וולי הציגה חזון חדש לחינוך נשים. בניגוד לגישות קודמות שהדגישו את תפקידן של נשים בשירות החברה, וולי טענה שחינוך נשים צריך להתבסס על ערכו האינטלקטואלי הטהור. היא האמינה שחינוך הוא הכנה לחיים עצמם, וכל אישה, בעלת השכלה נאותה, מסוגלת להשיג כל מטרה. לדעתה, כישלונות נשים בעבר נבעו מחוסר השכלה או השכלה לקויה.

פעילות ותרומות עריכה

בתפקידה כנשיאת מכללת הר הוליוק במשך 36 שנים, וולי פעלה ללא לאות לקידום חינוך נשים. היא נאבקתה בדעות קדומות שטענו כי לנשים חסרות יכולות למידה טבעיות וכי פעילות אינטלקטואלית פוגעת בבריאותן. וולי השפיעה רבות על הקהילה האקדמית, והובילה שיתופי פעולה עם מכללות נשים אחרות לגיוס משאבים, קידום סטנדרטים אקדמיים והעלאת המודעות לחשיבות חינוך נשים.

הישגים עריכה

  • בניית סגל חזק ומוכשר: וולי משכה חוקרים מובילים ממוסדות יוקרתיים לתארים מתקדמים באמצעות הצעת משכורות תחרותיות, מלגות וחופשות שבתון.
  • שיפור איכות הסטודנטים: היא העלתה את רמת הקבלה, הציגה תוכניות הצטיינות ובחינות כלליות לקשישים, ובעקבות כך משכה סטודנטיות מוכשרות יותר.
  • גיוס משמעותי של תרומות: קרן המכללה גדלה מ-500,000 דולר לכמעט 5 מיליון דולר במהלך כהונתה.
  • הרחבת הקמפוס: 16 בניינים חדשים נוספו לקמפוס במהלך 36 שנותיה בתפקיד.
  • ביטול מערכת העבודה הביתית: וולי ביטלה את שיטת העבודה הביתית שהייתה נהוגה מאז הקמת המכללה, צעד שנחשב למהפכני באותה תקופה.

השפעה מתמשכת עריכה

וולי הייתה דמות פורצת דרך בחינוך נשים. חזונה, פעילותה ותרומותיה תרמו רבות לקידום השוויון וההזדמנויות עבור נשים בתחום ההשכלה הגבוהה. ביטול מערכת העבודה הביתית היה ציון דרך משמעותי, והדגיש את מחויבותה לחינוך אינטלקטואלי איכותי עבור נשים.

הקשר עם ג'נט מרקס עריכה

וולי יצרה תפקיד עבור בת זוגה לחיים, ג'נט מרקס, שלימדה אנגלית ותיאטרון בהר הוליוק עד פרישתה ב-1941. אף על פי שהן מעולם לא חשפו את מערכת היחסים הלסבית שלהן בפומבי, יחסיהן עוררו מחלוקות בקרב חלק מחברי המכללה.[3]

פעילות ארגונית עריכה

וולי לא רק הצטיינה בקריירה האקדמית שלה, אלא גם הקדישה זמן רב לפעילות ארגונית לקידום רפורמות חברתיות במגוון תחומים:

זכות בחירה לנשים: וולי הייתה פעילה ותומכת נלהבת בזכות הבחירה לנשים. היא שימשה כסגנית נשיאת האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח (ACLU) ועבדה קשה לקידום חקיקה שתעניק לנשים את זכות ההצבעה.

פציפיזם: וולי הייתה פציפיסטית מושבעת והתנגדה לכל סוג של מלחמה. היא עבדה עם הנשיא הרברט הובר והנשיא פרנקלין ד' רוזוולט על קידום מדיניות שלום בינלאומי.

ענייני כנסייה: וולי הייתה נוצרייה אדוקה והאמינה בחשיבותן של רפורמות בכנסייה. היא עבדה עם ארגונים שונים לקידום צדק חברתי ושוויון בתוך הכנסייה.

תפקידים ותפקידים נוספים:

  • איגוד הבוגרים של קולג'ים: וולי הייתה חברה פעילה בארגון זה, שהפך מאוחר יותר לאיגוד האוניברסיטאות האמריקאי (AAUW). היא כיהנה כנשיאת AAUW בין השנים 1927–1933.
  • היכל התהילה: וולי הייתה חברה במועצת הבוחרים של היכל התהילה.
  • YWCA: וולי שימשה כחברה בוועד הלאומי של YWCA, ארגון נשים נוצרי הפועל לקידום צדק חברתי ושוויון.
  • ליגת השלום האמריקאית: וולי הייתה חברה בוועד המנהל של ליגת השלום האמריקאית, ארגון הפועל לקידום שלום בינלאומי.
  • המכון הלאומי להוראה מוסרית: וולי הייתה חברה במועצת המכון הלאומי להוראה מוסרית, ארגון הפועל לקידום ערכים מוסריים בחינוך.
  • הוועדה לשלום ובוררות: וולי הייתה חברה בוועדה לשלום ובוררות, ארגון הפועל ליישוב סכסוכים בדרכי שלום.
  • פי בטא קאפה: וולי הייתה סנטורית באגפים המאוחדים של פי בטא קפא, ארגון כבוד אקדמי.
  • ליגת הצרכנים הלאומית: וולי שימשה כסגנית נשיא כבוד של ליגת הצרכנים הלאומית, ארגון הפועל להגנה על זכויות הצרכנים.

הישגים:

פעילותה הארגונית של וולי תרמה רבות לקידום צדק חברתי ושוויון. היא זכתה להכרה בינלאומית על עבודתה, ובשנת 1932 ייצגה את ארצות הברית בוועידה לצמצום והגבלת חימוש בז'נבה, שווייץ.

בשנת 1900, וולי היה אחד מ-60 החותמים על "הקריאה לוועידת האמנציפציה של לינקולן לדיון באמצעים להבטחת שוויון פוליטי ואזרחי לכושים", מסמך שיצר את האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים.

וולי בשנותיה האחרונות עריכה

המאבק על ירושתה עריכה

החל משנת 1933, התעורר לחץ בקרב חלק מחברי מועצת הנאמנים של הר הוליוק להבטיח שעם פרישתה של וולי, ימונה במקומה נשיא גבר. רבים מהתומכים בגישה זו טענו שהמכללה הפכה ל"נשית מדי", עם רוב המחלקות בראשות נשים ומחסור בנציגות גברית בסגל. אחרים ראו בהר הוליוק מקום עבודה אפשרי לבוגרי אוניברסיטת ייל, והאמינו שמינוי נשיא גבר יגביר את הסיכויים לכך.[4]

פרישה ומחליפה עריכה

וולי פרשה מתפקידה ב-1937 בגיל 74. מינויה של רוזוול גריי האם לרשת אותה סימן מכה קשה להזדמנויות נשים להתקדם בתחום ההשכלה הגבוהה. וולי, חברי הסגל, חברי AAUW ובוגרי המכללה התנגדו נחרצות למינוי בדרכים רבות.

ההצבעה בישיבת מועצת המנהלים ב-6 ביוני 1936 הסתיימה ברוב דחוק לטובת מינוי האם, למרות תחנונים מצד הנאמנה פרנסס פרקינס (בוגרת הר הוליוק ומזכירת העבודה), וולי וחברי הסגל. לאחר מינויו של האם, ניסו חלק מהבוגרים לגייס התנגדות מספקת כדי לשכנע אותו לסרב לתפקיד, אך ללא הצלחה.

וולי ובעלי בריתה זכו ל"המילה האחרונה" בחגיגות המאה של המכללה במאי 1937 (חודש לפני כניסתו של האם לתפקיד). הוא לא הוזמן להשתתף, ורבים מהנאומים ביקרו את החלטת חבר הנאמנים. וולי לא ביקרה שוב בקמפוס הר הוליוק לאחר פרישתה.[5]

 
וולי וג'נט אוגוסטוס מרקס

שנות הפרישה עריכה

וולי עברה לבית משפחת מרקס בווסטפורט, ניו יורק, שם התגוררה עם בת זוגה עד מותה ב-1947. היא נותרה פעילה חברתית גם לאחר פרישתה, והרבתה להרצות בפגישות ובכנסים.

מחלה ומוות עריכה

ב-30 בספטמבר 1944, סבלה וולי מדימום מוחי בביתם בווסטפורט, ניו יורק, שהותיר אותה משותקת חלקית. היא בילתה את שלוש השנים האחרונות לחייה בכיסא גלגלים, וג'נט מרקס טיפלה בה עד מותה ב-1947.

מורשת עריכה

וולי נחשבת לאחת הדמויות החשובות ביותר בהיסטוריה של חינוך נשים. היא תרמה רבות לקידום השוויון וההזדמנויות עבור נשים בתחום האקדמי, הן כמלומדת והן כמנהלת. פעילותה הארגונית תרמה רבות לקידום רפורמות חברתיות במגוון תחומים.

למרות המאבק על ירושתה, וולי השאירה מורשת של מצוינות אקדמית, מחויבות חברתית ואומץ לב. היא שימשה מודל לחיקוי עבור דורות של נשים צעירות ששאפו להשפיע על העולם.

בתרבות נפוצה עריכה

וולי היה הנושא של מחזה, בול בחנות בסין, שנכתב על ידי בוגרת הר הוליוק, בריינה טרנר.[6] התוכנית עלתה לראשונה במרכז לינקולן ב-1 במרץ 2017.

עבודות עריכה

בנוסף לעבודה לתואר שני, היא כתבה את "פיתוח אהבת הנוף הרומנטי באמריקה" ומאמרים חינוכיים רבים.

לקריאה נוספת עריכה

  • Allgor, Catherine A. "Woolley, Mary Emma". American National Biography Online. July 14, 2009.
  • Jeannette Augustus Marks (1955). Life and Letters of Mary Emma Woolley. Public Affairs Press. ISBN 978-1258028381.
  • Anna Mary Wells (1978). Miss Marks and Miss Woolley. Houghton Mifflin. ISBN 978-0-395-25724-1.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מרי אמה וולי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "In the Beginning: The Wellesley Years". Mary Woolley & Jeannette Marks: Life, Love, & Letters. נבדק ב-6 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Honorary Degrees". Amherst College Catalog, 1900-1901. נבדק ב-5 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ See Ann Karus Meeropol A Practical Visionary: Mary Emma Woolley and the Education of Women diss. University of Massachusetts, 1992.
  4. ^ Meeropol, Ann Karus (במרץ 2014). A Male President for Mount Holyoke College: The Failed Fight to Maintain Female Leadership, 1934–1937. McFarland & Company. ISBN 9780786471331. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Devine, Mary Elizabeth; Summerfield, Carol (2 בדצמבר 2013). International Dictionary of University Histories. Taylor & Francis. p. 278. ISBN 978-1-134-26217-5. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Collins-hughes, Laura (2017-03-02). "Review: 'Bull in a China Shop' Finds a Revolution in One Woman". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-06-05.