מרכז שמשון-בית שמואל

מרכז שמשון-בית שמואל הוא מרכז לתרבות, חינוך והארחה הנמצא בירושלים ושייך לאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת – ארגון הגג העולמי של קהילות היהדות הרפורמית, הפרוגרסיבית, הליברלית והרקונסטרוקטיבית. שמו של המרכז מורכב משמות שני אגפיו שנבנו בזמנים שונים, אך חוברו ליצירת קומפלקס אחד הן מבחינה אדריכלית והן מבחינה ניהולית-תפעולית. במרכז שוכנים גם משרדי האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ותנועת הנוער נצ"ר עולמי.

תולדותיו

בית שמואל נחנך בשנת 1986, כמבנה שכלל אכסניה לאירוח קבוצות נוער של התנועה הרפורמית מחוץ לארץ, אולמות וכיתות לימוד. הכוח המניע מאחורי הקמתו היה הרב ריצ'רד הירש, מהבולטים ברבני היהדות המתקדמת, שהצליח לגייס את המימון הנדרש להקמתו מקהילות רפורמיות ברחבי העולם היהודי. תכנונו נמסר לידי האדריכל הנודע משה ספדיה, שבאותה עת שקד על תכנון מתחם ממילא המתחדש, שבית שמואל ממוקם על גבולו. במקביל תכנן ספדיה גם את הרחבת בית היברו יוניון קולג' הסמוך, ליצירת קומפלקס ארכיטקטוני אחיד והרמוני של שני מוסדות המשתלבים מבנית וחזותית זה בזה, ושניהם יחד משתלבים בסגנון הכולל של מתחם ממילא המחודש.

במחצית השנייה של שנות ה-90 נתאפשר, בזכות תרומות נכבדות נוספות שגויסו, להקים אגף נוסף להרחבת שטחו של בית שמואל ופעילויותיו. בין היתר הוחלט שהמבנה החדש ישמש כמטה העולמי של "האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת", דבר שידגיש את זיקתו ומחויבותו של הארגון לציונות, לישראל ולירושלים. תכנון הפרויקט נמסר שוב לידי האדריכל משה ספדיה, שתכנן את מרכז שמשון – מבנה המשך לבית שמואל. המבנה החדש כולל את "תיאטרון הירש" – אודיטוריום בן 400 מקומות ישיבה, חדרי הרצאות וסמינרים, אגף הארחה עם חדרי מלון מפוארים, משרדי "האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת", וגולת הכותרת – אולם אירועים בגג המבנה, שחזיתו מעוצבת כחרוט זכוכית ענק הצופה פנורמית על העיר העתיקה, ונראה למרחוק לצופים מן העיר העתיקה לחדשה. עם השלמתו בשנת 2001 של בניין מרכז שמשון הוסב שמו של המתחם החדש ל"מרכז שמשון-בית שמואל".

תכנים ופעילות

בעת שהמרכז נפתח בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה המקום זירה למלחמות דת בין יהודים אורתודוקסים לבין רפורמים וחילונים, אך המלחמות שככו במהרה ומתנגדיו של המוסד השלימו עם קיומו. עם הזמן הפך בית שמואל להיות מקום מרכזי בחיי התרבות של ירושלים, משום שהציע מופעי תרבות ישראלית בערבי שבת, בשעה שיתר מוסדות התרבות הירושלמיים היו סגורים. המקום זכה להצלחה בקרב הקהל החילוני של ירושלים שהיה צמא לפעילות בסוף השבוע.

ניסיונות שעשו בעבר גורמים חרדיים לטרפד הענקת תעודת כשרות למקום לא צלחו, והרבנות הראשית הכירה בו כמקום כשר שבמטבחו מופקד משגיח אורתודוקסי הכפוף להנחיותיה. כיום אף פוקדים את המרכז כמעט מדי יום רבנים אורתודוקסים, המוזמנים לערוך בו טקסי נישואים ובר מצווה, ופעילות המוסד מהווה חלק מן הסטטוס קוו הירושלמי בענייני דת.

המרכז מקיים כיום פעילות תרבותית מגוונת הכוללת הצגות תיאטרון, מופעי מוזיקה, מחול ובידור, קורסי העשרה שונים וסיורים בירושלים. המקום מארח פסטיבלים שונים, כנסים וסמינרים. פעילות המרכז אינה נושאת אופי דתי בהכרח, והוא חורת על דגלו סובלנות ופלורליזם. בין הבאים בשעריו ומשתתפים בפעילויותיו אנשים חילוניים ודתיים – ביניהם אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים – וכן לא-יהודים. מתקניו מושכרים לשימושו של כל גוף החפץ לקיים בהם פעילות, ללא הבדל דת או השקפה, ועל-כן מתארחות בו, בין היתר, פעילויות של גופים או פרטים הנדחים בידי מוסדות שונים בשל שיוכם או השקפתם.

קישורים חיצוניים

• מרכז שמשון-בית שמואל, אתר הבית