משתמש:Ofekc/sandbox

העברית בעידן הגלובליזציה עריכה

השפה העברית מושפעת על ידי תהליך הגלובליזציה. השפה העברית, אשר מדוברת בישראל עוד מלפני כארבעת אלפים שנה, חודשה במאה ה-19, וכיום היא עוברת שינוים עקב השפעותן של שפות אחרות. בנוסף, השימוש בה מופחת. יש המתנגדים לתהליך זה.

רקע היסטורי עריכה

השפה העברית העתיקה עריכה

  ערך מורחב – עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. העברית משתייכת לקבוצת הלשונות השמיות, ומדוברת בארץ ישראל החל מהאלף ה-2 לפנה"ס באזור המכונה במקרא בשם ארץ כנען. כנען או הלבנט כולל היום את שטחיהן של לבנון, סוריה, ארץ ישראל וירדן. השפה הפיניקית אשר הייתה מדוברת באזור לבנון של ימינו היא "שפה אחות" לשפה העברית. טקסטים מאותה התקופה אשר התגלו בירדן ובלבנון מראים כי הייתה קרבה רבה בין השפה העברית לשפה הפיניקית והמואבית.

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בסוף המאה ה-2 לספירה או קצת מאוחר יותר, הפסיקו מרבית היהודים להשתמש בעברית כבשפת דיבור. עם זאת, ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה הייתה שפת הדיבור בטבריה, שם פעלו בעלי המסורה, עברית.

תחיית השפה העברית עריכה

  ערך מורחב – תחיית הלשון העברית

באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, הפכה השפה העברית מלשון כתובה המשמשת לצרכים דתיים או ספרותיים בעיקר, ללשון מדוברת ולאומית. תהליך זה לא היה תהליך יחיד, אלא חלק ממערכת של תהליכים שהתרחשו בקרב עם ישראל באותה תקופה, ובעיקר במהפכה הציונית ובהתפתחות היישוב העברי החדש בארץ ישראל. תהליכים אלה הביאו, בסופו של דבר, להקמת מדינת ישראל כמדינה לאומית עברית.

התהליך הביא לשינויים לשוניים רבים בשפה. למרות שמחוללי התהליך טענו כי הם רק המשיכו את השימוש בשפה "מהמקום שבו נפסקה חיותה", הם יצרו לשון חדשה, שמאפייניה מקורם גם בשפה העברית על כל תקופותיה, אך גם בשפות האירופיות שעל רקען התחולל התהליך, וביידיש. הלשון החדשה שנוצרה היא ההעברית הישראלית של ימינו.

השפעות הגלובליזציה על השפה עריכה

בשל תהליך הגלובליזציה, מואץ גם תהליך ההתחדשות של השפה. מילים משפות זרות, כגון האנגלית , מתוובספות שימוש היום יומי בקרב דוברי העברית, וחלק רב מן המילים שהאקדמיה ללשון העברית מוספיה לשפה בכדי להחליף מילים אלו אינן משתרשות. אף שמה של האקדמיה ללשון נשמר בלעז:

לאומי אני בכל ליבי ונפשי, אבל אין אני פוסל מלות מקובלות בכל לשונות התרבות. אין הלאומיות שלי פוסלת התקרבות בינלאומית במקום שאין התקרבות זו מזקת לאינטרסים לאומיים חשובים.[1]

ארכיון המדינה, ג/43/5551/10

מצד שני, מתרחש גם שינוי ברמת הידע של דוברי העברית בשפה. בחירים במסרד החינוך טענו כי תלמידים של היום "אינם יודעים לקרוא טקסט מנוקד ולא מכירים מילים"[2], וכי דבר זה יגרום לכך ש״מי שלא ירכוש כישורים מתאימים, פשוט יינזק״[3],. אולם, נראה כי תופעה זו הינה הינלאומית, וקשורה לגלובליזציה.

לאומתם, יש התוענים כי הגלובליזציה דווקא מגינה על שפות, כגון מארק טיורין, בלשן מייל, התוען כי הכלים של הגלובליזציה ״מועדדת קהילות שפותותיות מגוונות להתקשר, ולחזק את שפותייהם״[4]

הערות שוליים עריכה