נולד וחי בת"א. עוסק ומתעניין במגוון נושאים, לרבות:
- טכנולוגיה בכלל, והנדסת תוכנה בפרט
- אינטרנט
- מוסיקה
- פילוסופיה בכלל ופילוסופיה של הדת בפרט (אני אתאיסט)
- מימון ושוק ההון
בחודש ספטמבר 2010 העליתי לרשת לראשונה את שני הגליונות של כתב-העת החילוני אפיקורוס (כתב עת) שיצא לאור (2 גיליונות סה"כ) בשנים 1998-99. לצורך זה פתחתי בלוג ייעודי. ניסיתי להוסיף קישורים למאמרים השונים שפורסמו בכתב-העת תחת הערכים הרלבנטיים של וויקיפדיה, לרבות אלוהים, יוסף חיים ברנר, ריצ'רד דוקינס, ברטראנד ראסל, מארק טוויין ועוד. כתוצאה מזה הסתערו עלי חיש-קל חיילי המשמר של ויקיפדיה העברית בפיקודו של הבירוקרט דוד שי וחסמו אותי, בתחילה לשעתיים ולאחר מכן לשלושה ימים. שאריות של המאבק אפשר למצוא בשיחה כאן ותחת הערך אלוהים. חלק מהקישורים נותר בסופו של דבר (אלוהים, מארק טוויין), היתר נמחקו. חבל לי במיוחד על הקישור שהוספתי לברנר. דגימה קטנה מברנר מובאת למטה.
פיקציה דמתקריא אלוהות עריכה
ככל שאני לומד וקורא יותר על הויכוח בשאלת קיומו של אלוהים, אני משתכנע שכל מילה נוספת מיותרת. את כל הויכוח אפשר לסכם בעמוד אחד לכל היותר, כולל כותרת, הקדמה וסיכום. אלוהים זו "פיקציה - פיקציה בכל המובנים", ואות קלון לאינטליגנציה האנושית והמחשבה החופשית.
בעיניי, המתפקר יוסף חיים ברנר סיכם בטור קצר משנת 1909 רגשים והרהורים. על "מחפשי אלוהים" את כל הויכוח הארוך והמיותר הזה. ברנר מתייחס ל"מחפשים הרליגיוזיים" של תקופתו, אשר מתגעגעים לאלוהים, מחפשים אותו, מוצאים ומתחזקים, ומסכם את כל מה שיש לומר בנושא זה בשלוש פסקאות:
- אנכי, כותב הטורים האלה – גם כן מושך בשבט-סופר – אינני איש-המדע; לא שקדתי על דלתי בתי שבת תחכמוני ואינני לא ראציונאליסט ולא פוזיטיביסט, ואיני חושב לעילא מכל עילא לא את "השכל הישר", לא את משפט החברה והנאתה, ואפילו לא את אמיתת הנסיון שלנו; אדרבה, להפך, יודע אני ויודע, ככל פשוט שבפשוטים, אשר נשמה לו, את כל קוצר-כוחו ואפסותו של השכל האנושי, את כל טעויות ותעתועי-הנסיון של חושינו, ויחד עם זה את כל הקושי שבחיים ושבצירופי החיים, את כל מר-הקדרוּת של הוויה בלי אלוהים, ויחד עם זה את כל הפחד והרטט ואי-המוצא של תעלומת חיינו ומותנו... אולם – אולי דוקא מפני שכאבי זה הפשוט והאלמנטרי חודר ונוקב אצלי עד תהומי – איני מבין, היאך באים אנשים, המתאמרים לנאורים, ואינם מתביישים להשליך לתוך הלוע הנורא הפתוח פתותי דברים לא מעלים ולא מורידים, דברים שבשום אופן לא ירככו כלום, לא יחממו כלום ולא יגלו כלום, על-דבר איזו פיקציה – פיקציה בכל המובנים – שהם מחפשים אחריה ומתגעגעים אליה ומוצאים אותה, על-דבר איזו פיקציה דמתקריא אלוהות.
- ומן ה"נשגב" שלהם אל המגוחך – אפילו לא צעד אחד! הרוב שב"מחפשים הריליגיוזיים" אינו מסתפק באמונה גרידא, אלא דורש גם "דבר-ה'", הַינו, צורך בדת, בחוקים רליגיוזיים, במצוות מעשיות, שכל כך הרבה בהם, כביכול, התרוממות-נפש, שירה, פיוט, וכו' וכו'.
- שובו, בני אדם, לבתי כנסיות עם הדממה והנגינה והקטורת שבהם! שובו לעבודת הבורא!
- – אפס, לא! – יאמר האדם הנאור האמיתי, עמוק-הרוח וישר-הלב – ישובו אל התפילות והמצוות אלה, אשר בהונאה נפשׁית שָׁמֵן חלקם. יבואו אלה ויתחברו עם העדר הגדול שׁל ההמונים הגדולים הבוּרים וגם של ה"אינטליגנטים", שלמרות ה"השכלה" שקיבלו בבתי-ספר, אין כוח הביקורת שלהם עולה על זה של הגלב או של הז'אנדארם; יתחברו הללו בשמירת חוקים ריליגיוזיים עם אלה השומרים להנאתם את סדרי החיים ההווים ומוצאים את תועלתם בבערות ובדת. אנחנו – לא נלך עמהם. כי האומנם יש לנו צורך לשאת בעול הסיכלות הכללית בשׁביל להדַמות לכל? האומנם פסקה האשׁ היוקדת בקרבנו לשחרור, לחופש בכל הגילויים, למרות אימת הריקניות, שאין לה תקנה? הטרם נדע, כי מתו, מתו האלים, כל האלים? כן, מתו בשבילנו, מתו לעולמים, ואתם גם חוקיהם, פקודיהם ו"מצוותיהם המעשיות"...."
מה חדש? עריכה
- ספטמבר 29, 2010: הניו-יורק טיימס מדווח על שאלון טלפוני בנושא דת שנערך בקרב יותר מ-3,400 אמריקאים ובחן את התמצאות הנסקרים בתנ"ך, הנצרות, דמויות מרכזיות בדתות השונות וכו'. בתוצאות הגבוהות ביותר זכו (בסדר הזה): אתאיסטים ואגנוסטים, יהודים ומורמונים... דייב סילברמן, נשיא אגודת האתאיסטים בארה"ב אינו מופתע: "אני נותן לבתי לקרוא בתנ"ך. ככה מגדלים אתאיסטים..."