 | |
| לידה |
9 אוקטובר 1925 כ"א תשרי תרפ"ו - הושענא רבא וורשא - פולין |
|---|---|
| פטירה |
23 אוגוסט 2007 (בגיל 81) ט אלול תשס"ז רמת גן ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין סגולה פתח תקווה |
| תאריך עלייה | 1939 |
| כינויים נוספים | גלילי |
| פעילות בולטת | לוחם בלח"י |
| ידוע בשל | תלמיד להאדמו"ר מפיצנסא מנהל מכללת קנר לתורה ולדרך ארץ |
| בן זוג | מלכה לבית ונגרובר |
חיים יהושע יוסף קנר עריכה
תלמיד ישיבה בפולין, עולה חדש, לוחם מחתרת ולוחם בצה"ל
תקציר חייו עריכה
חיים יהושע יוסף קנר נולד בשנת 1926 בוורשה שבפולין להוריו, הרב אליהו דוד קנר ואשתו הרבנית שפרה לבית סוקוביץ.
בילדותו למד ב"חיידר" ובישיבה קטנה
חיים (יהושע יוסף), בנם של אליהו דוד ושפרה קנר, נולד בכ"א בתשרי (הושענא רבא) תרפ"ו – 9 באוקטובר 1925 בוורשה, פולין. מגיל 4 למד בחיידר אצל האדמו"ר מפיאסצנא בפולין.
במאי 1939 עלה לארץ עם הוריו ואחיותיו, והמשפחה התמקמה ברחוב הקישון בתל אביב. הוא למד כחצי שנה בישיבת "שפת אמת" בתל אביב ולאחר מכן עקב קשיי פרנסה יצא לעבודה.
בגיל 14 הצטרף לתנועת הנוער הלאומית דתית "ברית חשמונאים" ומשם הצטרף עם חברים נוספים לאצ"ל. מדריכו היה אליהו בית צורי. בשנת 1943 עזב את האצ"ל וכעבור שנתיים הצטרף ללח"י, שם עסק רבות בהדבקת כרוזים של לח"י ברחובות תל אביב. הוא המשיך בפעילותו במחתרת עד קום המדינה.
בשנת 1946 נישא למלכה[1] לבית ונגרובר והשניים התגוררו בתל אביב, שם הם זכו להסתיר בביתם פעילים של לח"י, שחלקם ברחו מהכלא וכן את השלל השוד של בנק ברקליס, אותו שדדו אנשי לח"י בפיקודו של יעקב גרנק – "דב הבלונדיני".
עם הקמת המדינה הוא משתתף במסדר הגיוס לצה"ל של לח"י בשייך מוניס (רמת אביב) בו הודיע מרכז לח"י על פירוק הארגון ועל הצטרפות לוחמי לח"י לשורות צה"ל.
בתל ליטוינסקי (תל השומר) מקבל חיים מספר אישי המסומן בקידומת הזיהוי ליוצאי לח"י 86-114. עוד בבסיס הקליטה, חיים עם עוד חברים, אנשי לח"י דתיים, עומדים על זכותם לאוכל כשר ובוויכוח הקשה עם המג"ד, משה דיין, אומר להם דיין "אין לי צורך בדתיים בגדוד". עקב כך, הקבוצה הדתית המונה כ-30 איש עוברת לחטיבת גבעתי, לגדוד 52. במסגרת גדוד זה נוטל חיים חלק בקרבות עשרת הימים בבית עפא ובעיבדיס הסמוכות לנגבה.
במהלך ההפוגה השנייה מגיע יעקב (ישקה) אליאב- "אביאל", סגנו של דיין, ומבקש מהדתיים להצטרף לגדוד הקומנדו 81 (לימים 89), שהורכב ברובו מיוצאי לח"י וששורותיו נתדלדלו בקרבות לוד ויהוד. הוא מבטיח להם שיש כשרות ומשגיח.
במסגרת הגדוד, חיים שירת תחת פיקודו של המ"פ האגדי דב הבלונדיני, וזכה לשחרר את בית גוברין, חרתיא, לכיש, דואימה (אמציה), גבולות, חלוצה, נוראן (קיבוץ מגן), ואדי עביאד (נחל לבן) וכן השתתף בכיבוש משטרת עיראק סואידן (מצודת יואב), ועוג'ה אל חפיר (ניצנה), שם נפל דב הבלונדיני.
לאחר מלחמת השחרור התנסה חיים בעבודות שונות (מחלקן הוא סולק, כשהתברר שהיה איש לח"י) ולבסוף הצטרף לקואופרטיב דן.
אחד מתפקידיו בחברת האוטובוסים דן היה כרטיסן, שיושב בחלק האחורי של האוטובוס סמוך לדלת האחורית ממנה עולים הנוסעים, שם הכרטיסן מוכר את הכרטיס או מנקב כרטיסיה ( טרם עידן הרב-קו)
ב-1948 הוא עובר עם משפחתו לגור ברמת גן, שם גידלו הוא ורעייתו את ארבע בנותיהם דרורה ברכה עמליה ונאוה
אחד מתפקידיו הרבים בקהילה היה חזן ובעל תפילה כל ימות השנה והחגים בייחוד בימים הנוראים.[2]
חיים קנר השתתף בהכנת הדיסק על ניגוני קוזניץ שהפיק וערך המלחין דודי קאליש, אחד השירים שהתחבב על המשפחה מאותו דיסק הוא השיר "קל אדון" שיר שהושר בידי המשפחה בהלוויתו של ר' חיים ז"ל [3]
חיים השתתף ככוכב הסרט "אש קודש" סרט העוסק בחייו ומורשתו של האדמור מפיצסנה.[4] סרט שהופק ובויים ע"י הרב זאביק הראל
את מורשת הקרב המפוארת שלו הנחיל חיים לצאצאיו שרבים מהם שרתו ומשרתים כקצינים ולוחמים ביחידות מובחרות של צהל וחיל האויר. אחד מניניו שרת כלוחם צוות ביחידת דובדבן כחייל מצטיין. יש גם נכד שלא ניתן לפרסם את שמו המשרת כקצין ביחידת כחות אוויר מיוחדים הנקראת בשם שלדג
במסגרת מכללת קנר יזם יחד עם רעייתו סבתא מלכה טיולים משפחתיים באוטובוס בכל יום ראשון של חול המועד פסח
חיים נפטר בט' באלול תשס"ז – 23 באוגוסט 2007 ונקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ קימן דה קוסלך די רויטר (באנגלית), נבדק ב-2022-09-05
- ^ Hamelech סבא חיים קנר עליו השלום שחרית ימים נוראים (באנגלית), נבדק ב-2022-09-05
- ^ EL ADON KOZNITS (באנגלית), נבדק ב-2022-09-05
- ^ בחמימותה של האש קודש- סרט תיעודי על הרבי מפיסצ'נה היד עם כתוביות באנגלית, נבדק ב-2022-09-05