נוצתאים
נוצתאים (שם מדעי: Pennatulacea) היא סדרה של בעלי חיים צורבים הכוללת 14 משפחות, 35 סוגים ו-450 מינים.
 נוצתאים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | צורבים |
| מחלקה: | אלמוגים |
| סדרה: | נוצתאים |
| שם מדעי | |
 PennatulaceaVerrill, 1865 | |
| |
מאפיינים עריכה
הנוצתאים נקראים כך מפני שהם דומים לנוצה. המינים בסדרה זו חיים במים טרופיים וממוזגים ואפילו במעמקי הים. [1] הנוצתאים ניזונים בעיקר מפלנקטון. הטורפים העיקריים של המינים בסדרה זו הם חשופיות ים וכוכבי ים.[2] כמו אלמוגים אחרים הנוצתאים מתרבים על ידי שחרור ביצים ותאי זרע למים. מהביצים בוקעות פגיות ששוחות במשך כשבוע עד שהם מתיישבות על קרקעית הים. הנוצתאים נמכרים לפעמים באקווריומים אך קשה לטפל בהם.[דרוש מקור] לדעת חלק מן המדענים המאובנים הקדומים ביותר של הנוצתאים הם של הסוג תאומפטילון (Thaumaptilon) מפצלי ברג'ס ששייכים לתקופת הקמבריון. עם זאת, קיימת הטענה כי אין קשר בין התאומפטילון לבין הנוצטאים. מאובנים של הסוג צ'ארניה (Charnia) מתקופת האדיקר נחשבים לעיתים כמאובנים הקדומים ביותר בסדרה זו אך יש על כך מחלוקת מדעית.[3]
מיון עריכה
- משפחה Echinoptilidae
- משפחה Chunellidae
- משפחה Renilla
- משפחה Scleroptilidae
- משפחה Stachyptilidae
- משפחה Anthoptilidae
- משפחה Funiculina
- משפחה Kophobelemnidae
- משפחה Protoptilidae
- משפחה Umbellula
- משפחה Veretillidae
- משפחה Halipteridae
- משפחה Pennatulidae
- משפחה Virgulariidae
קישורים חיצוניים עריכה
- נוצתאים, באתר ITIS (באנגלית)
- נוצתאים, באתר NCBI (באנגלית)
- נוצתאים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נוצתאים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נוצתאים, באתר GBIF (באנגלית)
- נוצתאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Gary C. Williams, The Global Diversity of Sea Pens (Cnidaria: Octocorallia: Pennatulacea), PLoS ONE 6, 2011-07-29, עמ' e22747 doi: 10.1371/journal.pone.0022747
- ^ Birkeland, Charles (בפברואר 1974). "Interactions between a Sea Pen and seven of its predators". Ecological Monographs. 44 (2): 211–232. doi:10.2307/1942312. JSTOR 1942312.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ J. Antcliffe, M. Brasier, Charnia and sea pens are poles apart, Journal of the Geological Society, 2007 doi: 10.1144/0016-76492006-080
